ארוחות הבוקר המתאימות ביותר לילדים לפי וונק(חוקר ההשפעה של מזון על המוח) מתוך כתבה של איתי להט 28.10.10,

וונק, מדען בכיר שזכה בפרסים על תרומתו לחקר האלצהיימר וחובב מושבע של אוכל, ובעיקר שוקולד, ערך את המחקר לספרו לאורך כמה שנים, ובהן מיפה עולם שלם של תגובות מוחיות לדברים שאנו מכניסים לפינו. 

"כותרות על מחקרים שגילו כי "שוקולד מעורר חשק מיני" או ש"צבעי מאכל גורמים להפרעות קשב". בספרו, וונק מציג את התמונה המלאה שמאחורי המחקרים המפוזרים, את הסיבות שבגללן מאכלים משנים את דרך החשיבה, קובעים את מצב הרוח, תקינות פעילות המוח ואפילו מצב התודעה, וכיצד הם עושים זאת. וונק יודע לזהות את תפקידם של בננות ("פצצת סרוטונין שמעלה את מצב הרוח") ותבלינים ("זה כמו מגוון של סמים קלים במינון נמוך") במצבו הנפשי של אדם. הוא גם יודע למה אנשים טיפשים אוהבים ג'אנק פוד ("הסיבה הפוכה, זה הג'אנק פוד שמדלדל את המוח"), ומסביר שמזון הודי מתובל בקארי הוא אחד הדברים הכי טובים שאפשר לתת למוח האנושי ("הכורכומין הוא תרופה מונעת חזקה לניוון המוח"). והכי חשוב - הוא יודע להסביר למה."

"לפי ספרו של וונק, ארוחות בוקר ישראליות ואמריקאיות, שמורכבות מביצים, סלט ולחם, אינן מה שהמוח זקוק לו לאחר השינה. מי שקלעו לטעמו של המוח הם דווקא הצרפתים, שמסתפקים בקרואסון. ייתכן שהגוף זקוק לחלבונים וחומרים תזונתיים אחרים, וונק מסביר, אך מה שנחוץ למוח בבוקר הוא סוכר, שמכיל את החומרים שמתדלקים את מנגנוני הזיכרון, יכולת הלימוד ושיווי המשקל, שחיוניים ליומנו. אחרי צום הלילה רמות הסוכר במוח נופלות כמעט לרמה קריטית, דבר שמחליש את המוליך העצבי אצטילכולין שמשפיע על פעולות של למידה וזיכרון, על ויסות תשומת הלב ומצב הרוח ועל התנועה המוטורית. מנה הגונה של סוכר היא מה שיחזיר אותו לעבודה סדירה."

סגנונות ריבים בין בני זוג-מבט חיובי

למרות הכעס הרב שנראה בפתיחה העצמתית של הפה אצל שני בני הזוג בתמונה הגבוהה, הצמדת המצח מתארת מצב אחר, כשיש עצמת ריב כמו שרואים בתמונה זו עלול להיות פחד בקרבה פיסית, דבר שמפריע להצמיד חלק אחר בגוף. בעיני מדובר בריב שיש בו אמון איש בכוחו שלו ובכך שבן הזוג לא יפגע בו.
התמונה השנייה מייצגת זוג לאחר ריב, הגבר נראה מיואש יותר, שניהם מהרהרים, האם יצליחו להגיע להבנה איש עם עצמו לגבי המחלוקת שבגללה רבו? העובדה שהם נשענים גב אל גב מסמנת על כונה כזו או על אפשרותם לאזן ריב מילולי בעזרת קרבה גופנית.

בתמונה הנמוכה ביותר הילדה במרכז, לא ניתן לדעת אם היא מכסה אזניים כי אינה יכולה לעמוד במתח או כמחאה ואולי שניהם. האב "אבוד" ביחס לעובדה שהילדה בחרה לשבת על אימה. אבל הילדה הזו יכלה ודאי לצאת מהחדר ולא עשתה זאת, סימן שאינה מרגישה מאוימת או שאינה מוותרת על מקומה במחלוקת

מחלוקות נורמטיביות בין בני זוג והשפעתם על ילדיהם

יחסי זוגות בשלבים שבהם בני הזוג מגדלים ילדים בגיל שנה עד גיל בית ספר מעוררים מאבקים רבים. בין אם בני הזוג מודעים או לא מודעים לסיבות שברקע המאבקים אלו גוזלים זמן ואנרגיות ובעיקר מרחיקים את האהבה שממנה החלה הקמת המשפחה. 

כאשר אין הסכמה בין בני זוג על נושאים "חשובים" נוטה כל אחד מהם  למצוא לעצמו מפלטים בחברת אנשים אחרים ולהפנות פחות תשומת לב לבן הזוג. אם בני הזוג חולקים את זמן השהות הפנוי של ילדם/ ילדיהם המאבק עלול להדרדר לניסיון להנחיל נורמות שונות, כל אחד מבני הזוג ינסה להנחיל נורמות שחשובות לו במיוחד. קשה לדעת מה עלול להשפיע על הילדים באופן קשה יותר, ויכוחים מילוליים או "ויכוחים הרגליים", מאחר שזהו שלב שחלקו בלתי ורבלי, חסרה להורים האפשרות לדעת מה ההשפעה של המתחים בינהם על ילדם.

בגיל בית ספר לעומת זאת לילדים קל יחסית לארגן לעצמם תנאים שבהם אינם חייבים להתנהל לפי כללים, להיות מעט בבית, או למצוא במחשב ובטלויזיה מוצא לקשיים שהם חווים. דבר זה מכרסם ביכולתם לעמוד בדרישות בית הספר, לחפש כיווני ביטוי אישיים או חברתי ים ולהרגיש תמיכה קבועה וכללית מהוריהם.

זוגות שלכל אחד מהם יכולת לעצמאות כלכלית חוששים פחות מזוגות התלויים כלכלית זה בזה ממאבקים. זהו תהליך חיובי, הכוח שבני הזוג חווים מאפשר להם להיות גלויים יותר עם עצמם, אלא שהמאבקים על נורמות גידול ילדים, הפניית זמן פנוי וחלוקת הזמן אינם כל אזור הבעיות שמשפחות מתמודדות עמם. בכל שלב של שינויים במשפחה חלק מהאיזון הקיים מתערער ומתייצב מחדש. בין אם מדובר בארועים משמחים כמו לידת ילד, ארועים מצערים כמו מחלת סבא או סבתא, בעיות במקום העבודה ועוד, היכולת של בני זוג לדלג מעל למחלוקות ולאסוף כוחות משותפים בונה את תהליך התפתחות המשפחה לטווחים ארוכים. זוגות שמתקשים להבין צרכים כאלו כחלק ממעגלי החיים  מוטב שיעזרו בהנחיית הורים, יועץ זוגי או כל גורם מקצועי המקובל על שני בני הזוג.

מצבים שמדריך הורים צריך לבקש הסכמה בהדרכת הורים

מפגשים מסוימים בהדרכת הורים דומים למפגשים טיפוליים. מעקב של הורה אחר התהליך יכול להיות מוגדר כמו כתיבת סיפור מרובה טיוטות. הניסוחים משתנים ואף חלק מהמוטיבים אך הסיפור המרכזי קבוע. לעתים חוסר אמון מופיע בטיוטה הראשונה כסיבה לצורך בהדרכה כשהתוכן נראה משני, אלא שאי אמון בנושא אחד יכול להעיד על אי אמון בנושא אחר או בין דמויות אחרות במשפחה. החלק החשוב בתהליכים כאלו לדעתי הוא היכולת לכאוב ולהודות בכך. הורים שמתקשים לותר על כבודם בעיני ילדם מקשים עליו לשתף בכאבו. 

דוגמה לטכסט סמוי הנמצא במפגשים בין מנחה הורים לזוגות המגיעים אליו היא בגידה.

נושאי הייעוץ והטיפול הזוגי והמשפחתי מוגדרים לרוב על ידי בני הזוג הפונים להנחיה. כמו רוב אנשי המקצוע יש למנחה הורים היכולת לשער סיפורים שנמצאים ברקע היחסים מתוך ניסיונו אך מוטב שלא יעסוק בהם  כל עוד העבודה עם בני הזוג מתקדמת. אלא שנושאים לא פתורים בין בני הזוג או מתח חוזר ביחסים עם הילד שבגללו פנו נרמזים בלי תכנון. 

תפקידו של מדריך ההורים הוא לייצב את הרגשת המוגנות ולשאול רשות אם חשב להיכנס לנושא שלא הוצג בפניו. 

מצבים שבהם כדאי להעזר בהדרכת הורים

הדרכת הורים נוגעת לנושאים שאנו נוטים להתייחס אליהם כמובן מאליו בתחום הזוגי ובתחום ההורי. עקב היחס המובן מאליו קשה לעתים לכל אחד מבני הזוג להבין את רעהו. הפערים בין דעות בני זוג ביחס לנושאים שצריכים להיות "מובנים מאליהם" מעוררים קושי גדול מכמה סיבות: קשה לחשוב מחדש על הרגלים קבועים כמו סגנון אכילה ושינה, יחסים עם בני משפחה וסדר עדיפויות כלכלי, בדורות קודמים לנשים היתה אפשרות מצומצמת יחסית להביע את דעתן. מקצת מהגברים לא היו עדים למחלוקות בין הוריהם על סדרי המשפחה, הנשים שמעו לעתים את טרוניות האמהות בשקט ומרגישות במציאות המודרנית צורך לשנות את מעמדן,

המאבקים המודעים והלא מודעים גוזלים זמן ואנרגיות ובעיקר מרחיקים את האהבה שממנה החלה הקמת המשפחה. נורמות משפחתיות הן לדוגמה: ניהול תקציב, העדפות בבחירת מקום מגורים וסגנון המגורים, יחסים עם שכנים וחברים, חשיבות והתמדה ביחס לטקסים חברתיים, התמדה לגבי טקסים בין בני הזוג ובין ההורים לילדים, סגנון התקשורת והעברת מסרים באופנים מילוליים ולא מילוליים.

כאשר אין הסכמה בין בני זוג על כמה מהנושאים שהוזכרו מוטב שיעזרו בהנחיית הורים, יועץ זוגי או כל גורם מקצועי המקובל על שניהם, המשכיות המריבות מחלישה לעתים אחד מבני הזוג באופן הגורם לו לאבד עניין במתרחש במשפחה. מצב שאינו מאפשר התפתחות משפחתית. 

נתינה והורות מצבים נוגדים ומשלימים. הדרכת הורים

פעם האחריות של הורה לילדו ולילדתו נגמרה כשהשתחררו מהשרות הצבאי. היום היא גולשת לשנות הלימודים באוניברסיטה. יש שלימודיהם מסתכמים בשלוש וארבע שנות לימוד לתואר בוגר. יש שממשיכים לא רק מתוך עניין. יש תחומים ששנות הלימודים אליהם דורשות מסטר והתמחות. יש שיותר.
השאלה היא בתחום היכולת של ההורה לומר דייני. נתתי מעל ומעבר והגיע זמני לדאוג לעצמי.
זו הכרעה קשה. היא עומדת בסתירה למצב ההורי שמובן כנתינה והורה שמביט לעתיד נאלץ לפעול נגד עצמו.

מהו ליווי משפחתי, הורי או זוגי?

 המושג ליווי משפחתי נושא קונוטציה חיובית, כוונתו לומר שהמלווה בין אם זוג הורים, ילד או משפחה הם עצמאיים ובעלי יכולת לקדם את עצמם בכוחות עצמם. המלווה נותן עוד נקודות הסתכלות על הנושאים שבגללם פנו בני משפחה לליווי.

המושג "ליווי הורים" מתאים יותר לסגנון עבודה שבו מידת ההתערבות תלויה בבני המשפחה. לא תמיד דרוש ליווי משפחתי עקב קשיים, לעתים שאלות וספקות שהורים עסוקים בהם יכולות להיות בהירות או ממוקדות בעזרת הליווי יחסית למצב שהיה קודם. ההורה יכול לתרום הסתכלויות שצבר במסגרת מעקב ארוך טווח שמתבצע בתחומי הקיום הטבעיים של הילד ולא בהכרח בחדר הטיפולים. המלווה תורם נורמליזציה או בדיקת התאמת התופעות לגיל ולשלב ההתפתחות.

מתי כדאי לפנות לייעוץ זוגי או לליווי משפחתי

מצבים שבהם הדפוסים ה"עסקיים" המסדירים את התנהגותם של חברי המשפחה אינם ברורים כגון: אבדן הסמכות ההורית, העדר הגדרת תפקידים, רגשות טעונים ו"שליליים "של הורה כלפי ילד. התנהגות חריגה של ילד מילדי המשפחה בבית הספר או במסגרת אחרת. העדפה בולטת של אחד הילדים על ידי ההורים, מתחים של הורים עם הוריהם המבוגרים על רקע יחסי הסבים והסבתות עם הנכדים. קשיים של בן משפחה כלשהוא (הורה או ילד ) להתמיד בדרישות מסגרת עבודה או למידה.

משפחות וחגים

ההזדמנות להאסף בחגי תשרי ובסוכות בחבורות קהילות ומשפחות  מורחבות טובה לרבים ומעיקה על אחרים. זה הזמן שקשה להיות לבד. אם כי במשפחות  מסוימות  זה הזמן שפערים וקונפליקטים  מתעוררים וקשה לטפל בהם.

סיפורי ילדות והעברת מסרים חינוכיים

התפקוד כהורה משנה את זוית המבט על העבר והילדות. אנשים שנטו לעסוק בהאשמת הוריהם, בסיפורי ילדות ונערות מנקודת מבט מקופחת משנים לא פעם את נקודת המבט כאשר הם עצמם נעשים הורים. תכנים מן הילדות וההתבגרות המתארגנים לסיפורים יכולים להיות כלי תקשורתי בין אדם למחשבתו או בינו לבין ילדיו. סיפורים מהילדות בין אם הם מובאים כפשוטם או בשינוי קל מעבירים מסרים לילדים בדרך נעימה. נוסף לכך הם מסייעים להורה להגדיר את סגנון ההורות שלו ולהבין דילמות. לעתים מגלה המתבונן דרך כתיבתו או סיפורו כי דגם ההורות שהופנם בו כילד מקבע את סגנון ההורות שלו עצמו בלי שישים לב לכך.