מחלוקות נורמטיביות בין בני זוג והשפעתם על ילדיהם

יחסי זוגות בשלבים שבהם בני הזוג מגדלים ילדים בגיל שנה עד גיל בית ספר מעוררים מאבקים רבים. בין אם בני הזוג מודעים או לא מודעים לסיבות שברקע המאבקים אלו גוזלים זמן ואנרגיות ובעיקר מרחיקים את האהבה שממנה החלה הקמת המשפחה. 

כאשר אין הסכמה בין בני זוג על נושאים "חשובים" נוטה כל אחד מהם  למצוא לעצמו מפלטים בחברת אנשים אחרים ולהפנות פחות תשומת לב לבן הזוג. אם בני הזוג חולקים את זמן השהות הפנוי של ילדם/ ילדיהם המאבק עלול להדרדר לניסיון להנחיל נורמות שונות, כל אחד מבני הזוג ינסה להנחיל נורמות שחשובות לו במיוחד. קשה לדעת מה עלול להשפיע על הילדים באופן קשה יותר, ויכוחים מילוליים או "ויכוחים הרגליים", מאחר שזהו שלב שחלקו בלתי ורבלי, חסרה להורים האפשרות לדעת מה ההשפעה של המתחים בינהם על ילדם.

בגיל בית ספר לעומת זאת לילדים קל יחסית לארגן לעצמם תנאים שבהם אינם חייבים להתנהל לפי כללים, להיות מעט בבית, או למצוא במחשב ובטלויזיה מוצא לקשיים שהם חווים. דבר זה מכרסם ביכולתם לעמוד בדרישות בית הספר, לחפש כיווני ביטוי אישיים או חברתי ים ולהרגיש תמיכה קבועה וכללית מהוריהם.

זוגות שלכל אחד מהם יכולת לעצמאות כלכלית חוששים פחות מזוגות התלויים כלכלית זה בזה ממאבקים. זהו תהליך חיובי, הכוח שבני הזוג חווים מאפשר להם להיות גלויים יותר עם עצמם, אלא שהמאבקים על נורמות גידול ילדים, הפניית זמן פנוי וחלוקת הזמן אינם כל אזור הבעיות שמשפחות מתמודדות עמם. בכל שלב של שינויים במשפחה חלק מהאיזון הקיים מתערער ומתייצב מחדש. בין אם מדובר בארועים משמחים כמו לידת ילד, ארועים מצערים כמו מחלת סבא או סבתא, בעיות במקום העבודה ועוד, היכולת של בני זוג לדלג מעל למחלוקות ולאסוף כוחות משותפים בונה את תהליך התפתחות המשפחה לטווחים ארוכים. זוגות שמתקשים להבין צרכים כאלו כחלק ממעגלי החיים  מוטב שיעזרו בהנחיית הורים, יועץ זוגי או כל גורם מקצועי המקובל על שני בני הזוג.