מוגנות המטופלים ושמירה על גבולות החשיפה והביטחון בטיפול משפחתי

בין טיפול רגשי אישי לבין טיפול משפחתי או זוגי יש כמה נקודות השקה, אחת מהמורכבות שבהן היא חווית החשיפה והירידה בהרגשת המוגנות. בטיפול אישי נכנס המטופל בחלק מהמצבים למצב שבו הוא מרגיש חשוף. עולמו הפנימי, כאבו וצערו יוצאים מתחומו ומשליטתו. תפקידו של המטפל לאפשר למטופל בין השאר לחוש מוגן, עליו להיות אמין לחוויה של מישהו אחר ולחוות את הסיפור מנקודת מבטו של המטופל ברגע ששזה מספרו. תפקידו להבין את נקודת המבט של המטופל וביכולתו להציע לאחר זמן להוסיף מבט על המבט שכבר קיים בחיי המטופל אך לא לנסות לעצבו בתהליך ההקשבה אליו בפעם הראשונה.

בטיפול זוגי נדרש המטפל לשמור על המוגנות של כל אחד מבני הזוג כפי שנדרש בטיפול יחידני. במקביל נמצא המטפל בין שני סיפורים, או בין שני מצבי חשיפה שאינם מתחברים. ההגנה של המטפל ממוקדת יותר ביכולת לאפשר למטופלים להחשף זה מול זה כדי שיוכלו לבנות מחדש את האמון שהיה בינהם, לעתים הצורך המרכזי הוא לאפשר לכל אחד מהמטופלים לראות את סיפורו של האחר כאילו היה סיפורו שלו. למטפל חייבים להיות כמה עקרונות מובילים, כגון: נטרול ההזדהות שלו כך שלא יגרר להעדפה של אחד מבני הזוג, שמירה על איזון החשיפה של כל אחד מהמטופלים ביחס לאחר, הבנת השונות ביכולת לחשיפה של כל אחד מבני הזוג ושיתוף שניבני הזוג בנושא.