הרקע להאשמות הדדיות בין בני זוג לגבי תפקוד הורי

רוב הזוגות מתחילים את חיי הנישואים שלהם עם ציפיות שנישואיהם יהיו דומים ככל שניתן למודל שראו ביחסים בין הוריהם. מאחר שרבים אינם יודעים כיצד נבנו היחסים בין זוגות ההורים, איזה חלק ממנו הם עצמם מודעים ואיזה חלק אינם יכולים להבין הנטייה הרווחת היא יחס שמעדיף את המודל המוכר עם תיקונים מעטים. חלק מהתהליך המחזק את הזוגיות הוא הבנת המודלים וניסיון לגשר בינהם. הצורך לגשר על הבדלים בין שני המודלים נעשה חשוב יותר כאשר נולדים ילדים. התפקוד המשותף נחוץ להתנהלות הזוגיות וליכולת להיות הורים המתפקדים כגוף אחד, חלק מתהליך הבנת העקרונות ביחסים עם הילדים מתברר בשנים הראשונות של ההורות. מוטב שהבנת המשותף והשונה בין ההורים תסתיים עוד לפני שהילדים מבינים את ההבדלים ומנסים להשתמש בהם לצורכיהם. הבנות אלו משפיעות על קרבה וריחוק בין בני הזוג כהורים, ככל שהילדים גדלים תאום הציפיות אינו רק צורך המקדם את רמת התפקוד המשותפת אלא גורם חשוב בסמכות ההורית ובחלוקת הנטל בין בני הזוג. אצל חלק מהזוגות המשא ומתן על חלוקת הנטל הוא חלק מהצמיחה הזוגית. במצבי עומס גוברת הנטייה להאשים את האחר בתפקוד לקוי ולצמצם את ראיית היכולות ביחס לחולשות.

דאגנות, אכפתיות, תשומת לב, גידול ילדים והדרכת הורים

התמונה מזכירה לי קליידוסקופ שבכל סיבוב שלו יש מראה שונה של הסביבה וממנה משתמעת המציאות. המציאות נמצאת בעיני המתבונן שבמקרה המדובר הוא ההורה. האופן שהורים חווים את המציאות נובעת ברוב המצבים מהחויה של ילדם וזו בעיה שדורשת למידה שכן, אין סיבה שהילד יחוה דברים באופן שאינו סוביקטיבי אך ההורה יתפקד באופן בונה לילד אם יהיה לו מבט רחב יותר על המצב שבו הילד נמצא. העדר מידע יכול לגרום לדאגה מוגזמת.
דאגה ביחס לילדים היא תופעה מוכרת ומושג שלרוב נתפס כחיובי בעולמנו. המינון קובע אם הדברים משפיעים על הילדים לטובה או באופן מחליש.
דאגה או דאגנות יכולה להיות חונקת, עלולה לכלול מסר לילד על כך שאינו יכול להסתדר בכוחות עצמו ושכוחו מגיע מההורה. מובן שהכול תלוי בגיל הילד אבל ילדים קולטים מסר מגונן מדי כבר בתנועותיהם הראשונות ובניסיונם להתפתח פיסית.
השינוי הדרוש בעניין אינו רק אישי הוא חברתי, מי שגדל בשנות ה50 וה60 במדינת ישראל הכיר יותר חופש תנועה מזה שהרשה לילדיו שגדלו בשנות ה80 וה90. חלק ניכר עקב שינויים במבנה הסביבה ועלייה ברמת האלימות.
מה שמאפיין רמת אכפתיות גבוהה ובריאה היא היכולת לתת לילדים מרווח של פרטיות ועצמאות במידה הדרושה להם ומובן שזה אינו עניין שקל להגדיר מילולית אלא ראוי להיבחן שוב ושוב מחדש. הן לפי תגובות הילד והן לפי התפתחותו ויכולותיו המשתנות.

בניית משפחה מתוך חשיבה עתידית והשפעתה על מערכות יחסים זוגיות וגידול ילדים

גידול ילדים וניהול חיי משפחה שהילדים נמצאים במרכזה דורש נכונות ליציבות בחיי ההורים וביחסים בינהם. אמירה זו שהייתה מובנת מאליה לפני כעשר או עשרים שנים היא נושא לדיון במאה ה21. אנשים רבים חושבים על מימוש עצמם לא פחות מאשר על יציבות כלכלית ורגשית, היותם הורים אינה סיבה לותר על נטייתם להתפתח מקצועית או לעבוד קרוב ככל שניתן למקום המגורים. ככל שאנשים עסוקים יותר בעצמם כך קשה להם להיות פנויים לצרכים של כל המשפחה ובהתאם מתרבות הסיבות למתחים בין בני הזוג. יחד עם זאת המודעות לצרכים של ילדים עלתה והביאה איתה יחד עם צמצום הזמן שהורים מבלים עם ילדיהם רצון לנצל את זמן המפגש בין הורים לילדים ביעילות ובאיכות.

משכי הזמן שזוג הורים מבלים יחד בנפרד מילדיהם הצטמצמו אף הם, לעתים מעלה נתון זה את סף המתח והנטייה לעימותים ולעתים יוצר חלוקת תפקידים ברורה ושוויונית וקצב התנהלות שמחייב התעלמות מהבדלי דעות. מובן שבתאור זה קשה לקחת בחשבון נטיות האישיות של ההורים, את מידת המודעות שלהם לנושא לפני שהחליטו להקים משפחה ויותר מכל את גיל המפגש בינהם והשלב בחייהם שבו החליטו להקים משפחה.

אנשים שיכולים לתכנן את התפתחותם המקצועית כחלק מתהליך גידול ילדים או את סדר העדיפויות שלהם לפני שהם נמצאים בלב העשייה נוטים להיות יותר מרוצים ממצבם כהורים וכאנשים. מובן שלמרוצות זו יש השלכה חיובית על איכות הזוגיות. משפחות שמצבן הכלכלי נמוך יחסית או בלתי יציב חוות הישרדות כחלק בלתי נפרד מתהליך גידול הילדים ובניית הזוגיות. הדבר דומה להשלכת אבן למים, יש השלכת אבן שיכולה להיות פעילות ספורטיבית ויש כזו שיכולה לבטא התרסה, חוסר מיומנות חוסר שליטה. האחרונה יוצרת לרוב התרוממות לא מסודרת של המים, סביר שנעשתה ללא מחשבה מראש.  ההשלכה של אבן למים באופן מכוון שלא לשם התרסה יוצרת מעגלי השפעה למרחוק, בכוחה לבטא מערכת יחסים יציבה ויש לה השפעה על מערכות יחסים אחרות. עם בני משפחה רחוקים יותר, עם ילדים. היא מתפשטת באיטיות למעגלים רבים המים צריכים להיות שלוים כדי שנראה השלכה כזו.

מטרות הדרכת הורים לילדים בגילאי בית ספר יסודי

הדרכת הורים בגיל בית הספר היסודי מיועדת לחדד ולהעשיר את יכולותיהם של ההורים במצבי מעבר ובקשיים אישיים של הילדים. דוגמאות למצבי מעבר מאתגרים הם הכניסה לכיתה א' או סיום בית הספר היסודי ומעבר לחטיבת הביניים. חלק מהילדים מאותגרים במצבים פחות ידועים כאשר נעשית החלטה על שינוי הרכב הכיתות או כשכיתה מחליפה מורה שחשובה במיוחד לקבוצת ילדים.

הדרכת הורים מסייעת להורים להבין את מרכיבי החששות שאינם מודע להם בין אם שלהם עצמם או של ילדם, להתמודד בינם לבין עצמם עם הקושי. שלב נוסף הוא הבנותיו של ההורה לגבי יחסיו עם ילדו או ילדתו והדימויים שיש לו עליו או עליה. עומס רגשי לפני מצבי מעבר של ילדים יכול לפתוח סיפור מורכב יותר ביחסי ההורה והילד, הבנת הסיפור אינה דרושה בחלק מהמקרים לצורך טיפול באירוע שפתח את הסיפור אך יכולה להיות בעלת חשיבות רבה בהמשך לצורך הבנת מכלול  היחסים.

מניעים לפנייה לייעוץ משפחתי או להדרכת הורים

משפ    משפחות שפונות להנחיה משפחתית או לליווי הורי מרגישה שיש מתח קיצוני בין בני המשפחה, דברים לא מסתדרים למרות כוונות טובות ועצות של חברות שעברו תקופות קשות, הפחד מהתפרקות המשפחה הוא לעתים המניע לפנייה ליעוץ ולככן תפקידו של איש המקצוע: מטפל זוגי, יועץ או מנחה משפחה הוא להזיז את בני המשפחה מתפקידים שלקחו על עצמם. תפקידים שבהם נוח ובטוח, לעתים אלו תפקידים שהיו נחוצים בשלב קודם של החיים המשפחתיים ונעשו פחות רלוונטיים.

הדרכת הורים ביחס להעברה בין דורית של נורמות משפחתיות

נורמות משפחתיות קשורות לתחומי חיים רבים, כגון: ניהול תקציב, העדפות בבחירת מקום מגורים וסגנון המגורים יחסים עם שכנים וחברים, חשיבות והתמדה ביחס לטקסים חברתיים, התמדה לגבי טקסים בין בני הזוג ובין ההורים לילדים, סגנון התקשורת והעברת מסרים באופנים מילוליים ולא מילוליים. החברה בישראל נוטה להתמיד בהעברת הנורמות מדור לדור הן עקב האינטנסיביות של היחסים בתוך משפחות מורחבות והן עקב הנטייה לגבולות לא מוגדרים במסגרות חינוכיות ובארגונים. השוואות וצורך בהשתייכות מחזקות את ההתמדה בשמירת נורמות משפחתיות בעולם כולו.

נורמות משפחתיות מחזקות את התא המשפחתי ככל שבני הזוג חולקים השקפת עולם דומה, ככל שרבה השונות בין השקפות העולם של בני הזוג כך עולה הסיכוי שהרצון לשמור איש על הנורמות שהביא עמו יקשו על ניהול חיים משותפים. במקרה האחרון תחזק הנכונות לשנות נורמות או לחשוב עליהן מחדש את הזוגיות.

מאבקי כוחות בין בני זוג-שלב בהתפתחות הזוגיות

מעטים הזוגות שאין בינהם מאבקי כוחות, זהו אחד השלבים שבונים את הזוגיות ויכולים להיות מובנים בטעות כביטוי להעדר אהבה או לחוסר יכולת לתפקוד זוגי. מובן שכאשר שני אנשים קרובים רבים על מרחב השליטה והחופש של כל אחד מהם קשה לזכור שזהו שלב או לזכור ארועים קודמים שהסתיימו באופן חיובי.

לעתים דרך ניהול המאבק משנה את החוויות שנותרות בין בני הזוג ועזרתו של מנחה משפחה תהיה ביחס לכך.

מרכיבים של מאבקי כוח יכולים להתבטא בדיאלקטיקה של קרבה ומרחק ובהרגשה של אחד מבני הזוג שהאחר חזק יותר ביכולתו לקבוע את המעברים. ביטויים אחרים הם שליטה בכסף או הרגשה שמי שמרויח יותר חזק יותר. שימוש בשליטה בכסף עלול להכניס אנשים לקיבעון וסביר שהיה חלק מנורמות שהובאו ממשפחות המוצא. הבדלים "תרבותיים" בסגנון גידול הילדים מקבלים אופי של מאבק בין בני הזוג כאשר כל אחד מהם משוכנע שהאחר טועה.

שלב זה מסייע לצאת מפנטזיות ומבטא חוסר רצון לתת הכול. בני הזוג רבים על אותם נושאים שקודם משכו אותם זה לזה. אחת ממטרות הטיפול הזוגי היא ללמוד איך לריב, חשוב לא לדרדר את המצב ולא להיכנס לעלבונות קשים רק כדי לנצח. התעלמות או התנתקות במהלך ויכוח לא מקדמים את המאבק.

תקשורת וליווי בני זוג באמצעים אמנותיים

הקולאז' מייצג עבודה משותפת של בני זוג בנושא אהבה. הוא מדגים את האפשרות להמעיט במילים כדי להעביר מסרים ברורים דרך שאלות. הדיון מתקיים לאחר שהמשימה בוצעה ומעלה את השמירה על גבולות היחסים, קשיים בהבנה בין המנחה המשפחתית ובני הזוג. מידת הצורך בליווי זוגי כדי להעלות את רמת התקשורת ועוד

האשמות הדדיות של בני זוג בעקבות מתחים בחיים ובמשפחה

רוב הזוגות מתחילים את חיי הנישואים שלהם עם ציפיות הקרובות למודל שראו בבית הוריהם. הצורך לגשר על הבדלים בין שני המודלים נעשה חשוב יותר כאשר נולדים ילדים. התפקוד המשותף עוד לפני שהילדים מבינים את ההבדלים ומנסים להשתמש בהם משפיע על קרבה וריחוק בין בני הזוג, ככל שהילדים גדלים תאום הציפיות אינו רק צורך המקדם את רמת התפקוד המשותפת אלא גורם חשוב בסמכות ההורית ובחלוקת הנטל בין בני הזוג. אצל חלק מהזוגות המשא ומתן על חלוקת הנטל הוא חלק מהצמיחה הזוגית. במצבי עומס גוברת הנטייה להאשים את האחר בתפקוד לקוי ולצמצם את ראיית היכולות ביחס לחולשות.

במצב של חוסר איזון במערכת שכיח שחברי משפחה מאשימים אחד את השני בחוסר תפקוד.  

ליווי הורים לקראת שינוי

שינוי מתוך הבנה מחשבתית קשה לביצוע אך אפשרי

במערכת משפחתית קיימים שחקנים רבים, יש מצבים שברור לבני המשפחה הבוגרים, הורים וסבים שרק שינוי בסגנון התקשורת יאפשר את המשכיות התקשורת המשפחתית. אחד המצבים הקלים יחסית הוא יציאה של ילדים מהבית, היא קשה להורים יותר מאשר לילדים, במסווה של דאגה אנו ממשיכים את התלות ההדדית. רק הבנה שהתאמה עצמית לנסיבות חדשות תועיל.

משפחה שמבלה יחד

קשה לדעת אם זו דרך התנהלות זוגית או של הורה וילד מתבגר אבל זה מרשים

מתי כדאי לפנות לייעוץ זוגי או לליווי משפחתי

מצבים שבהם הדפוסים ה"עסקיים" המסדירים את התנהגותם של חברי המשפחה אינם ברורים כגון: אבדן הסמכות ההורית, העדר הגדרת תפקידים, רגשות טעונים ו"שליליים "של הורה כלפי ילד. התנהגות חריגה של ילד מילדי המשפחה בבית הספר או במסגרת אחרת. העדפה בולטת של אחד הילדים על ידי ההורים, מתחים של הורים עם הוריהם המבוגרים על רקע יחסי הסבים והסבתות עם הנכדים. קשיים של בן משפחה כלשהוא (הורה או ילד ) להתמיד בדרישות מסגרת עבודה או למידה.

"איך יתכן שההורים לא שמו לב?"

השאלה החוזרת כאשר מתעוררת בעיה אקוטית בגיל ההתבגרות היא "איך יתכן שההורים לא שמו לב?"

השואלים מתעלמים מנטיות אישיות שהורים מסוימים נותנים להם מקום וטוב שכך. שכן, יש ילדים שממעטים מטבעם לשתף את הוריהם ויש משפחות שהשיתוף הוא לחם חוקן. בין שני הקצוות יש רצף של אפשרויות שאינו תלוי רק בחינוך הוא נובע ממבני אישיות מגוונים וחשוב לתת להם ביטוי. יש שלבים המאופיינים בהסתגרות והורים שבקיאים בספרות מקצועית נוטים לקבל בהבנה הסתגרות בשלבים אלו. בגיל ההתבגרות ההסתגרות עלולה להיות מסוכנת, במשפחות שגבולות הסמכות מתגמשים עד כדי בלבול ושימוש בעצמאות בצורות מסוכנות יש פוטנציאל אחר לסכנות.

הורה שצופה בתהליך כזה במשפחתו יכול להעזר בליווי מקצועי. ליווי הורים נועד למצבים כאלו. 

חשיבה מראש בהדרכה וליווי הורים

האם רוב הנושאים שקשורים בליווי הורים. ייעוץ טיפולי או הדרכת הורים נובעים מקושי ומחסר?. אין הדבר כך. בעידן של מודעות ושאיפה לדיוק. שאיפה לטיפוח אנשים רגישים לעצמם ולזולת יש מקום לא לתת לדברים לקרות ולחכות שייפתרו. העיסוק בקושי מביא לרוב לשיפור ולהקלה. לכן עדיף לראות עיסוק בקשיים כשלב  המביא להתפתחות

אם ובת בצילום-האם ההבעות המצולמות מספרות על היחסים בינהן?

קשה לראות את הדמיון בגלל פער הגילים. תמונות מגיל קרוב מראות כמה הן דומות.

הורים כדמויות מכוננות

ההשפעה של דמות מכוננת מאופינת בנוכחותה מעבר לזמן המפגשים איתו. דמויות מכוננות יכולות להיות בכל מצב בחיינו, קל יותר לשים לב לאישיות דומיננטית שהשפיעה עלינו או לאנשים ששינו מהלך חיים והחלטות בחיינו. הורים הם לרוב דמויות מכוננות אלא שרק לאחר שבן/בת נעשה הורה בעצמו הוא מבין את השפעת הוריו על הורותו שלו. סגנון ההורות משפיע על הורים צעירים רבים. העברה בינדורית מתרחשת עוד בטרם מבין אדם את סגנון ההורות שלו. הבנת השפעתה של הדמות המכוננת נעשית ברורה לאדם שהושפע ממנה בעיקר לאחר מרחק מקום וזמן. ביחסים בין בני משפחה יש נטייה לבנות לקבל את האם כדמות מכוננת ולבנים את האב.

מהי זוגיות טובה?!

מובן שאין חיה כזו כלומר שלא ניתן להכין רשימה של מצבי תקשורת וקרבה שהם בטווח הנורמה. מובן שזוגיות כוללת יכולות קרבה והבנה, קבלה הדדית, מודעות לרצונות ולצרכים שלכל אחד מבני הזוג ויכולת לממשם. הן על ידי בעל הרצון והן על ידי בן זוגו

רבים שואפים לזוגיות ואלו שחיים בזוגיות שואפים לזוגיות טובה יותר. לכל אדם ציפיות שהביא מבית הוריו או מדוגמאות שראה אצל חברים שהרשימו אותו לגבי טיב התקשורת עם בן זוגו או בת זוגו. תקשורת בין אישית בכל מצב היא יכולת לקלוט את צרכי האחר ולהבינם, בזוגיות יש בכך הכרח שכן ברוב המקרים אין סיבה טובה מזו לחיים יחד. דינמיקה זוגית היא אוסף המצבים המשתנים בהתנהלות הזוגית והתאמת קצב השינויים לשני בני הזוג.  

הדינמיקה הזוגית הולכת ומשתפרת ככל ששני בני הזוג מודעים יותר לרצונם ומרגישים יכולת לבטא זאת בלי חשש מהשפעות הביטויים על האחר. הדינמיקה הזוגית כוללת שינויים בהבנות וברצונות, ככל שמתפתחת יותר הבנה של אדם על עצמו ועל בן זוגו כך רבים יותר המצבים שדפוסי ההתנהגות של כל אחד מבני הזוג יתקרבו לאלו של חברו, הטענה שבני זוג נעשים דומים עם השנים מקובלת כביקורת סמויה, אך יש בה משמעות נוספת, הרגישויות יכולות להיות מגוונות יותר אצל כל אחד מבני הזוג ולהתרכז באותם תחומים רגשיים. אחד הדברים הקשים ביותר בזוגיות הוא שינוי דפוסים, הן בשלבי מאבקי הכוח והן בשלבי העצמיות. ייעוץ יעיל יותר אם הוא מביא ליצירת דפוסים חדשים.