אחד הנושאים שחוזרים ועולים ישירות ובעקיפין בהדרכת הורים הוא " סמכות הורים. הנושא בולט במיוחד בגיל ההתבגרות, בתקופתנו מתחיל לעתים גיל ההתבגרות בגיל עשר ולא ארבע עשרה כמקובל בעבר. הטווח הולך ומתרחב ובעיית הסמכות נדרשת עקב ריבוי הגירויים.
כמה הגדרות מקובלות לכותרת זו: "היכולת להנחיל כללים ונורמות עבור הילדים", "היכולת למנוע מילדים לעשות מעשים שעלולים לפגוע בהם". ובמבט חיובי-" הורה כדמות מכוננת שהמפגש איתה משפיע לטובה על הילד"
כמו נושאים רבים אחרים גם כאן המחשבה על טווח התנהגויות ושונות במידת הסמכות מקלה על הבנת התופעה. ניתן למקם בקצה אחד ילדים הגדלים במשפחות שנותנות חופש מירבי ללא סמכות הורית. לגביהם מחקרים הוכיחו כי חוסר בגבולות ובדרישות פוגע ומזיק. בקצה האחר ניתן למקם משפחות שיש בהן חום רגשי אך ללא קשר אליו מבחינת כללי התנהגות ההורים מפעילים נוקשות וסמכותיות שהתאימו לאופן שבו הם עצמם גדלו, מצב שלילדים אין הרהור נוסף על מעשי ההורים.
הפרעות התנהגות, אלימות ודימוי עצמי נמוך שגורם לעתים להתנהגויות חריגות
אינן רק תוצאה של סגנון החינוך,
פעמים רבות יש למרכיבים שונים כגון: אישיות הילדים, מיקומם בסדר הלידה במשפחה,
תקופה קשה חברתית או לימודית וקשיי קשב וריכוז השפעה על יכולתו של הילד להכיל
סמכות, נושא שכשלעצמו קשה להערכה ויחד עם
זאת התמודדות עם מצבים כאלו תהיה קלה יחסית להורים שיחשבו על גישה למצבים כאלו לפני שהם מתרחשים.
