המשפחה פנתה להדרכת הורים בעקבות התנהגות מטרידה של הבן
הבכור כשהיה בגיל הגן. הילד ביטא חרדות בתקופת צור איתן שנרגעו וחזר לבטא אותן במשך כשלושה חודשים מאז שעבר לגן
אחר. מאחר שהגיע ללא חברים מהגן הקודם ניסה להשתלב בחבורה שנחשבה בעיניו. האסטרטגיה שנעזר בה לא הצליחה ונראה היה שאת התסכול הפנה לאלימות כלפי אחיו הצעיר,
אפיוני המשפחה: האם ביטאה אהבה רבה במלל ומגע, נשמע שהיא נוכחת בסגנון התנהגותה בבית ומקפידה
על כללים ביחסים בבית ובמשפחה המורחבת, הוריה שותפים בגידול הילדים ולדעתה פינוק
רב שקיבל מהם בהיותו נכד בכור משני הצדדים היה חלק מהבעיה. האב עבד עד שעות
מאוחרות והתנהגותו ביחס לבנים לא ביטאה מעורבות רגשית מספקת מנקודת מבטה של האם. האם חששה
ששינויים שעשתה באסטרטגיות החינוכיות מבלבלים את הילד, היא פנתה להנחיית הורים כי
הרגישה צורך בחיזוקים ביחס לדרכים שהיא משתמשת בהן.
הסמפטומים שהדאיגו את האם: קשיי שליטה בצרכים בלילה, טיקים ופרצופים בחברה, התנגדות לקבל הוראות ממנה.
תאור התהליך: בפגישה הראשונה עם האם בלבד ביקשתי תאור כללי של הבן ללא הדגשת
הבעיות. התרשמתי שמדובר בילד עם רגישות יתר, אינטליגנטי ומפונק. האם הכירה את איפיוני התסמונת "טורט"
שאותה רציתי לשלול ומאחר שההתנהגויות החריגות מתרחשות לרוב בחברה הסכמתי איתה.
בפגישה שהיו בה האם
והאב יחד הדגשתי את הצורך במעורבות האב ביום קבוע בשבוע. היתה הענות יפה שהשפיע
לטובה לפי שיחות עם האם בהמשך, כמו כן דובר על צמצום זמן השהות במשפחה המורחבת
בעקבות סימנים שההורים תארו לפיהם האוירה במפגשים אלו מוסיפה מתח.
סגנון ההנחיה שבחרתי היה לחזק את האם בדרך החינוך שנקטה בה, למרות שאישית זו לא
הייתה הדרך המועדפת עלי. לאחר כחודשייים שמעתי מהאם שהילד מצא חברים שהתאימו לו והפסיק לחפש את מקומו בקבוצה שבה לא הצליח
להתערות. הדבר השפיע לטובה על התנהגויות אחרות שלו.
זוהי דוגמה למשפחה
שיש בה כוחות ותפקיד המנחה היה ארגון הכוחות וחיזוקם. תהליך ההנחיה היה קצר ופורה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה