קשה לחזור הביתה לפנות ערב ולמצוא את ילדיך צופים בטלויזיה, קשה עוד יותר לגלות שעדיין לא עשו את שיעורי הבית שלהם והם טוענים שאינם יודעים מה ואיך לעשות.
יש הורים שאינם מתבישים ומתקשרים למורה ויש שפונים להורים אחרים או מתעקשים שילדיהם יתקשרו לחבריהם למרות התנגדותם.
אין למצב הזה פתרונות מוכנים אך כדאי לתת לילד מרחב שבו ירצה לשתף את ההורה במצבים שבהם אכן לא הבין דבר, ההבדל בין שיעורי בית שנעשים שיעורי בית של הורים לשיעורי בית שנעשים על ידי הורה וילד במשותף אינו מוגדר מראש.
רוב הילדים שחשים שההורה נותן בהם אמון בתחום הלימודי נוטים לשתף את ההורה בשעות קשות, מביכות וחסרות מוצא.
אישית מצאתי שמוטב להפריד בין ערכים ושיעורי בית, כלומר העתקה בבוקר אינה מצב נפלא אך לא היא תגרום לאבדן ההבחנה בין טוב לרע או לרצון להמעיט בהתמודדות בחיים בעתיד.
