הדרכת הורים-דפוסי תקשורת לא מוגדרים ביחסי הורים ומדריך ההורים

מדריכי הורים שאינם בעלי רקע טיפולי נחשפים למידע על יחסים בין ההורים, זאת בין אם ההורים מצפים לכך או לא. להורים רבים לא קל להחשף, ללא קשר למידע שיש להם על מנחה ההורים. כדי לחוש מוגנים הם נוטים להתנגד בדרכים שונות למפגשים או למדריך. הורים שהחשיפה אינה מאימת עליהם או שמבינים את מצבו של הילד/ה יכולים כמובן לברר את הקוד האתי של המדריך ולהבטיח חיסיון למידע שהם חושפים. אפשרות אחרת היא לראות את עצמם כבעלי זכות לכוון את תכני המפגשים או את המידע שהם מוסרים על עצמם.

רוב מדריכי ההורים מודעים לגבולות היכולת המקצועית שלהם ואינם מעוניינים במידע שלא משרת את מטרת ההדרכה, אלא שמראש קשה לשני הצדדים לדעת מהו התחום הבטוח ומהו התחום הרגיש מדי. אחת הבעיות הרווחות היא שמדריך ההורים יכול לפעול היטב כשיש לו סמכות טיפולית אך תפקידו אינו טיפולי.

אחד הנושאים שמוטב שמדריך הורים יבין בתחילת התהליך הוא דרכי התמודדות עם הבדלים בין יחסו של כל אחד מבני הזוג להורות ולזוגיות, לעיתים ניתן להבין זאת בזמן המפגשים עם שני ההורים ולעתים דרושים מפגשים נפרדים עם כל אחד מההורים.

הורים ויחסיהם עם ילדיהם, ציפיות והבנתן בהדרכת הורים

מה יכול לתת לילדים את ההרגשה שההורה מוכן לעשות הכול כדי לעזור להם לממש את רצונותיהם?
יש כמה תשובות כגון: התנסות יחד בספורט אתגרי. מתנה שלא ציפו לה. בנייה משותפת של פרויקט.
השאלה עלתה במחשבתי משום שלהורים לא מעטים יש צורך בהעברת ההרגשה הזו.
לעתים על רקע ילדות עם קושי כלכלי ולעתים כדי לפתור עצמם מרגשי אשם על העדרות מהבית.
הבנת המוטיבציה של ההורה לגבי מוטיבציות המפעילות אותו חשובה לא פחות מבחירת מעשים. בין השאר משום שחלק מהעשייה עם ילדים או למענם דורשת התמדה. עשייה חלקית עלולה לאכזב יותר ממיעוט עשייה.

חמלה ומקומה בהדרכת הורים

המושג חמלה מובן לעתים כיחס של אדם שיכולותיו טובות יותר אל אדם אחר שחלש יחסית או סובל, יש אפשרות לחמלה שאינה על רקע השוואתי אלא על בסיס הבנה פשוטה שכוללת רגש.
החמלה שונה ממושגים רגשיים אחרים כי יש בה הבנת מצבו של האחר גם אם קשה לחומל להתמודד עם אותו אחר,
בתמונה מוצגת חמלה כלפי בעלי חיים, מצב קל להבנה בהיות האדם בעל תבונה שחסרה לבעלי חיים. מצב זה קיים גם בין בני אדם.
בהנחיית הורים זהו מושג שממעטים להשתמש בו, רוב ההורים  מצפים מילדיהם להיות מוצלחים, כשלא מדובר בנכות פיסית מוגדרת או במגבלה מחשבתית מוטב שהילדים יהיו מוצלחים לפחות כמונו ואולי יותר מאיתנו.
החלק החומל חסר במקומות שקשה למבוגר להבין שתהליך הגדילה כשלעצמו מבלבל, כואב, חסר יכולת תקשורתית עם מבוגרים. לא דרושות סיבות כדי שילדים יהיו באחד מהמצבים המתוארים,חסרה יכולת להבין זאת.
הדרכת הורים והנחייתם יכולה לטפל גם בצורך הזה.

מנהיגות במשפחות והדרכת הורים

לו היו בתמונה בני אדם היינו בטוחים מי הזכר ומי הנקבה לפי סטריוטיפים על התנהגות, היה צפוי שהוא יעמוד מאחוריה ולא מדובר רק בג'נטלמניות. הוא החזק והגבוה ועוד ועוד.....
אם נניח שבעלי חיים נוהגים הפוך מבני האדם מה נוכל לקחת מזה לעצמנו?
שהיכולות בפועל שונות מהסטריוטיפים
שהכללים מפריעים
שאנשים שונים
שלא המקרה הגברים צריכים לשמור על כושר ומנהיגות
ומי מנהיג את המשפחות?

כאב רגשי וקשרים משפחתיים-הנחיית הורים

פניהם של האנשים בתמונה אומרות צער,

למרות שהאיש הגבוה מהאישה נראה מבוגר יותר הבעת הפנים של האישה רומזת על אפשרות שהיא החולה מבינהם או זו שזקוקה להגנה.
כל אדם יכול לראות בתמונה הזו ביטוי למחשבותיו, אני רואה בה קושי להיפרד לפני מוות או ניסיון לנחם את מי שכואב על ידי השתתפות במצבו ורגשותיו.
הורים עומדים לעתים בפני הצורך להסביר לילדיהם מהו מוות ולהתייחס או להסביר את מצבם של מבוגרים חולים בסביבתם.

מובן שהאופן שבו כל אדם חושב על מוות ישפיע על ההסבר שיתן, יחד עם זאת יש נטייה למתן את הכאב ול"המציא" מצבים ותאורים שמיועדים להקל על הילדים.
אישית ומתוך ניסיון אני חושבת שמוטב לא לנסות להקל בתאור על ילדים דרך מושגים דמיוניים, אין הדבר אומר שיש צורך להסביר לילד את התהליך הפסיולוגי.
מושגים כמו פרדה, תאור הרגש האותנטי של ההורים, לא נפגוש אותו/ אותה יותר יכולים לסייע להבנת הילד יותר ממעשים אחרים.

זכרונות משפחתיים ביחס לילדים וביחס למערכת היחסים בין בני זוג

רוב האנשים זוכרים ארועים מכוננים בחייהם,הנטייה האנושית היא לזכור ארועים שנשאר מהם טעם שלילי. כך גם בייעוץ זוגי שמתחיל על רקע בעיות בזוגיות או בעיות של ילדים בעבודה עם ילדים מוטב שהיועץ יכוון את ההורים לזכרונות טובים כדי שיוכלו להחזיר לעצמם את האמון בילדם ואת הרגש הפשוט כלפיו. בטיפול בזוגות יש יתרונות לשני סוגי הזכרונות,  טובים ורעים, לעתים האפשרות לא לעסוק עיסוק יתר בזכרונות חשובה לא פחות.

הסיבה המרכזית לכך היא שבני הזוג המצויים במשבר אינם זוכרים אותם דברים ואם הם זוכרים אותם דברים כל אחד מהם זוכר חלק אחר או זוכר פרטים שמחזקים את פגיעותו. אילולא עסקו עד בואם לייעוץ בזכרונות האלו יתכן שלא היו מגיעים עד משבר. לכן האפשרות לותר על העיסוק בזיכרון שלרוב צמוד לו רגש עוול, פגיעות וחשבונאות יכול לקדם רבות את תהליך הפיוס. אין אמת אחת, לכל אדם האמת שלו ולא במקרה ולכן לא קל לותר על רגש הצדק ועל הרגשת הפגיעה. השאלה היא מה רוצים באמת.

חוזה הנישואים ה"בלתי כתוב" והעיסוק בו בייעוץ זוגי ובהדרכת הורים

זוגות המגיעים לטיפול זוגי או לייעוץ זוגי שומרים במפגשים הראשונים איש על התחום הבטוח בעיניו ביחס למטפל. לא פעם יש השפעה הדדית, מעין הסכם לא כתוב ולא מדובר על נושאים שעדיף שלא יעלו לדיון. תחום בטוח יכול להיות פרק חיים שאין לבן או לבת הזוג גישה אליו, מחלוקת בנוגע לחלוקת תפקידים בבית, אחריות כלכלית שרק אחד מבני הזוג נושא בה, מחלוקות על סגנון היחסים עם משפחות המוצא או על סגנון התקשורת עם משפחות המוצא בתחומים כספיים. הנושא אינו בהכרח הסיבה לשמור על תחום בטוח. שמירה כזו מבטיחה שלא יהיה צורך בהבנת "חוזה הנישואין שאינו כתוב", למרות שהזוג מבין שיש צורך בשינוי היחסים הפחדים ממשיכים להשפיע עליהם. שינוי פרושו כניסה למצב לא ידוע ולא בטוח. אנשים רבים אינם אוהבים שינויים בחייהם אך שינויים שאחרים יוצרים עבורם ובמיוחד בני הזוג מאיימים יותר. שינויים כאלו דורשים לשנות את תחומי הנוחות מבחינה פסיכולוגית ומעשית. ניתן להתרשם מדברים אלו ולחשוב שייעוץ זוגי המשנה את ה"חוזה הבלתי כתוב" הוא תהליך בעייתי בעיקרו, העניין הוא שבדרך כלל מגיעים זוגות לייעוץ זוגי בשלב עמוס בכעסים ביחסיהם. זהו שלב שאין בו בררה אלא לבדוק אפשרות לשינוי. זה אינו תהליך קל אך כשמדובר בחיים זוגיים הוא יכול להיות נקודת מוצא לזוגיות בסגנון חדש ולצמיחה זוגית.

הדרכת הורים וקריאה בקול לילדיכם בשנים שביכולתם לקרוא לבד

אני אוהבת מאוד ספרות ילדים, יותר מזה אני אוהבת ספרות ילדים שנועדה למבוגרים או לילדים ולמבוגרים, נהניתי לקרוא בקול לבנותיי ולכן המשכתי לקרוא להן אחרי שלמדו לקרוא. בשנים שעסקתי בהקניית קריאה וכתיבה ובמקביל ניסיתי להשפיע על מורים לעודד קריאה הבנתי עניין פשוט וחשוב.
הורים רבים מפסיקים לקרוא לילדיהם לאחר שהילדים רוכשים יכולת לקרוא. לא מתוך עצלות או התחמקות אלא כי הם מאמינים כי כך יעודדו את יכולת הקריאה שלהם.
אלא שניסיוני במסגרת עבודתי בבתי ספר הראה מצב הפוך, ילדים רוצים לקרוא כהרגל חיים אם ולאחר שחוו קריאה בקול של הוריהם גם בשלבים שביכולתם לקרוא לבד

1. אפשר למצוא כמה הסברים חשובים לעניין אך הם לא העיקר, אתן רק כמה מהם: יכולת הקריאה של ילדים עד גיל שמונה אינה מאפשרת להם לקרוא ספרים שמתאימים ליכולתם האינטלקטואלית והרגשית. התסכול הכרוך בקריאת ספרים שאינם מתאימים להם עלול להשאיר חויה המקפיאה את עניינם בקריאה ומונעת מהם לנסות בהמשך חייהם לקרוא.
2. הבחירה של ההורים להפסיק את טקס הקריאה לפני השינה יכולה להיות מובנת באופנים שאינם מוכרים להורים ובעיקר עלולה לגרום להעדר דוגמה שקריאה היא הנאה.
3. העדר חויה משותפת ביחס לספרים מצמצמת את עניינם של ילדים בספרים.

מעמד האישה בתמונות ושינויים במהלך הדורות

התמונה הגבוהה יחסית מציגה פעמיים
את הדימוי על יחסים אידיליים בעולם שלפני כמה עשרות שנים בין נשים וגברים, הוא צריך להיות גבוה ממנה ולכן היא כנראה מצולמת יושבת, לו מתאים יותר להראות בפרופיל חלקי לא ברור אם לה זה מתאים, היא נראית פחות שמחה ממנו, אולי כואב לב הצואר בהחזקה הצידית. שניהם בעמידה שאינה נוחה כי הצלם רוצה לציין את קרבתם דרך הצילום.
ולעומת זאת בציור אנו כבר בשלב שמותר לדבר על נשים כעולם שלם אבל עדיין יש צורך ליצור מעגל נשי בשביל ההחזקה של השינוי. "העצמה"

הדרכת הורים-השימוש במכשירים חכמים ועיכוב התפתחות שפתית

כוחו של המסך הקטנטן מוצג כאן בצורתו החיובית, הוא מקשר בין בני הנוער. כשרואים ילדים ובני נוער "מחוברים" לפלפונים לצרכים שונים קשה שלא לחוש שאנו לא יודעים להתמודד עם מה שהמדיה מאתגרת בו את הדור הבא.

על פניו ככל שאנו דוחים את הגיל שבו יהיו לילדינו סמרטפונים ואייפונים כך גדל הסיכוי שנשפיע עליהם מטובה של הספרות שאנו אהבנו כילדים, ספרות שפותחת את המחשבה ומעשירה את השפה.

כשהבת או הבן "יוצאים מהארון"

אנחנו קוראים לזה "יוצאים מהארון" כי זה ביטוי נוח וקל יחסית לביטוי הישיר היא "לסבית" או הוא "הומו" ולפעמים שימוש באנגלית עוזר למרות שלסבית נשמע בדיוק אותו דבר כמו באנגלית.

למה זה קשה לנו? האם זו החריגה מהדרך שרוב האוכלוסיה רגילה אליה או שיש כאן בושה פשוטה שאי אפשר להודות בה.? החברה לכאורה מקבלת את השונות ורק ההורים נשארים מאחור, לעיתים ההורים מבינים שזו לא בחירה וקבלת המצב היא מעשה רציונלי ולא רק חשש מהתרחקות הילד או הילדה.

מתברר שזה נושא להנחיה משפחתית נושא ראוי למחשבה ולהבנת ההתרחקות שלנו ממה שזה מעורר בנו כהורים.

                  

סודות בין בני זוג-הדרכת הורים

http://www.haaretz.co.il/wellbeing/health-blogs/psychology/amaliarosenblum/1.3138930

לינק לבלוג של עמליה רוזנבלום על השפעה ארוכת טווח של אונס

הדרכת הורים בשימוש בספרים

הגבר שבתמונה יכול לשנות את אחד הדימויים הנפוצים על גברים, "גברים מתקשים להתנהל במצב הדורש פעולה בו זמנית"
בין אם הוא אב, דוד או בייביסיטר הוא מצליח לעניין שני ילדים בהפרש גילאים של שנתיים עד כמה שניתן להבין מהתמונה באותו ספר. וזו כשלעצמה יכולת מעניינת.
למפגש כזה של שני ילדים עם ספר אחד בהנחה שהם אחים יש יתרונות רבים, יש כאן חינוך לשיתוף ( שיתוף במרחב כדאי שלכל ילד תהיה ברך אחת של המבוגר ושתימצא דרך להסכים על התוכן המסופר במקרה שבחירת המבוגר לא מספקת)
דרך הדגמה פעלה ולא רק דרך מילים, יש כאן חוויות משותפות ואולי הזדמנות לשלב כוחות ומעמדות.

למי מיועדת הדרכת הורים?!!!

כאשר הורים פונים לקבל הדרכת הורים או ייעוץ משפחתי או הנחיה משפחתית הם לא תמיד מתכוונים להיות הגורם היחיד והמרכזי שאיתו עובד המטפל. מטפלים, מנחי הורים ומדריכי הורים נוטים לאחרונה להעדיף עבודה המתמקדת בהורה, בעיקר משום שזו מזמנת הבנה של סגנון היחסים במשפחה. נותנת מידע על הדימוי של ההורים על ילדם ועוזרת לאיש המקצוע יותר מעבודה ישירה עם הילד.

הורים מתקשים לקבל את העובדה שילדים משקפים מצב משפחתי מסוים ועוד יותר קשה לבוא כדי לפתור בעיה של ילד ולמצוא את עצמך חשוף.

חלק מהמידע הפשוט שבאמצעותו יכולים אנשי מקצוע ללמוד רבות הוא סיפור ילדות של הורה המוטרד מהתנהגות ילדיו, הסיפור יכול לסייע למדריך ההורים להבין את החששות של ההורה ממצבים שבהם הוא נאלץ להיפגש עם ציפיותיו מילדיו, חלקן ציפיות שהיו להוריו ממנו ולא יכל להגשים ואחרות שמזכירות לו את עצמו במצבי חולשה רגשית.

הורות ועיפות-הילכו שנים יחדיו?-הדרכת הורים

הורות היא בין השאר חלק מתהליך חברתי. ישראל היא אחת החברות המערביות שאינה סובלת מירידה בילודה וטוב שכך. הציפייה להיות הורה טוב מובנת ברובנו בין אם על רקע חויות חיוביות כילדים להורים ובין אם על רקע חויות קשות שאדם רוצה לתקנן. רובנו מביאים להורות את ניסיוננו כילדים ואת המודל של הורינו. למזלנו ולמזלם של ילדינו המיזוג שנוצר בין מודלים של שני הורים מסייע לחשוב מחדש על החלטות הוריות. אחד הנושאים שאינם קשורים במודלים הם מצבי עיפות פיסיים ונפשיים הקשורים בגידול ילדים בגילאים רכים. העיפות מביאה אנשים לפעול באופן שמתסכל אותם, מקשה על ארגון מחדש של הזמן וסדר העדיפויות ומביאה להתנהגויות מתסכלות.

במצבים אלו יכולה הדרכת הורים לסייע, הבחירה לפנות להדרכת הורים היא סוג של עצירה והבנה שלא הכול יכול וצריך להיות תוצאה של חשיבה עצמאית. הדרכת הורים כולה לתת מבט חדש על קושי, לחזק לעודד ולהבין שזה קורה לכולם.

היחס לשונה במשפחה-הדרכת הורים

גם לאחר שילדינו יוצאים מהבית וחיים לפי דרכם ולפי יכולתם רבים מאיתנו ממשיכים ללוותם. אחד התחומים ה"אפורים" בתחום ההורות היא מידת ההתערבות האפשרית או הטובה לילדים ולהוריהם בגל זה. במיוחד על רקע ההרגשה שהורים הם גב כלכלי בין אם בפועל ובין אם בשעת משבר. יש מצבים שבהם כל התערבות אינה טובה. אחד מהם הוא היכולת או אי היכולת לקבל בחירות מיניות שאינן יחסים מונוגמיים בין גבר לאישה.

המצב החדש שבו הולך ועולה מספר האנשים המגלים שזהותם המינית אינה "רגילה" מעמיד הורים רבים בפני אתגר חדש, להבין ולקבל שונות שאנו כהורים לא הכרנו, לא בחברה, לא במשפחה ולא על עצמנו. ויותר מזה לחשוב "האם זו בכלל שונות?"הורים רבים מבינים למרבה המזל שמוטב לכולם ללמוד לקבל את המצב אך לעתים הקבלה היא כלפי חוץ בלבד. זה המקום להדרכה הורית מסוג חדש, לרוב נשים ואמהות מגלות קלות יחסית בתהליך בעוד הגברים מתקשים יחסית, במצבים כאלו ההדרכה ההורית יכולה להיות יעילה לו רק הגבר יפגוש את המדריך ולא זוג ההורים. יש צורך במודל מפגשים המאפשר שינוי קבוע בהרכב המשתתפים. קריאת חומר מדעי שיוכן מראש על ידי מנחה ההורים יכול לספק אפשרות להרחיב את המבט על עצמנו כהורים ועל יכולתנו להבין ולקבל את התופעה.

בית ספר במערה-מה לזה ולהדרכת הורים

הבחירה במערה נראית משונה, אבל בסין כמו בסין אין לדעת למה זה קרה. עבור ילדים מערה יכולה לרתק ולהסעיר יותר מחדר אסתטי ומסודר.
הורים שיכולים לבחור בין בתי ספר יכולים להבין ש"לא כל הנוצץ זהב הוא" כלומר בתי ספר פחות מאורגנים בישראל הם לרוב כאלו שהמחשבה על האידאולוגיה ורצון המורים קדמה בסדר העדיפויות לצד הארגוני. בני האדם שונים בסדר יכולותיהם וכך גם צרכיהם של ילדים וההצעות שיש בבתי ספר. מורים שיכולים להשפיע על סדר העדיפויות של בית הספר שלהם יהיו מעורבים יותר בחיי התלמידים וחשיבתם, "יגדילו ראש" ומעורבותם תעודד את מעורבות הילדים. זה מרשם טוב יותר להרבה ילדים מאשר בתי ספר שאין בהם מקום לביטוי עצמי של מורים.
המבחר עלול לבלבל ויכול לכוון להבין מה יתאים יותר לילד מסוים, לרוב מה שמתאים לאחד האחים אינו הטוב ביותר לאחר.