רוב בני האדם חוזרים במצבי מאבק לשמור על טיעונים
המוכיחים את צדקתם על ידי עיסוק חוזר ונשנה בטיעוניהם במחשבותיהם. אם כך הדבר ברוב
העניינים סביר שבמאבקים עם בן / בת זוג הדברים חריפים עוד יותר. נטייה מחשבתית זו
משכיחה ממי שעסוק במחשבותיו מלזכור את דברי חברו, זו אינה פעולה מתוך בחירה אלא
הדרך שבה פועלת המחשבה באופן אוטומטי. המקום הבטוח ביותר הוא המקום שאנו פוחדים
להפסיד יותר מכל. לא תמיד אנחנו עושים מספיק כדי להמשיך לתחזק את הרגשת הביטחון או
לגעת בגבולות שאינם בטוחים שנמצאים בשדה הזוגיות גם בימים הטובים ביותר.
אם המחשבה פועלת באופן בלתי נשלט כיצד יהיה בכוחנו
לעשות משהו בעניין?
מתן מקום לדברי האחר בזמן ויכוח יכול לעזור ובמיוחד
ההשערה כי הצדק שלנו לא חייב להיות מוחלט כדי שישמר ויקבל מקום.
