נושאים להדרכת הורים

הבנת המורכבות של המושג "תקשורת בין הורים לילדים "

הכרות עם נקודת מבטו ועם עולמו של הילד

 כיצד לפתח אצל ילדים הרגשת שייכות למשפחתם

הבנת המשמעות של הגבולות שההורים שואפים אליהם

התייחסות לפערים בין תפיסת הגבולות של ההורים לזו של הילדים

שינויים ומעברים בחיי הילדים - כיצד מאפשרים שינויים ואיך מתמודדים עם  תקופות מעבר בצורה מיטבית.

השפעת סגנון הזוגיות של ההורים על ילדים

מסר מקבל שונות בהדרכת הורים ודרכי עבודה מותאמות למסר

אין זה חידוש לטעון שלרוב זוגות ההורים יש גישות שונות ביחס למצב ילדם או ילדיהם. הבדלים אלו אינם בעייתיים כל עוד מדובר בילדים המתפקדים בהתאם לכללי המערכת, כאשר מדובר בילד שאינו יכול לתפקד לפי דרישות המסגרת או נראה שמתקשה להתאים עצמו ההבדלים בין ההורים עלולים להפריע לקשר עם בית הספר ולבדיקה אם הבעיה היא חוסר מוטיבציה של הילד או חוסר יכולת להשתלב. (מובן שבתי ספר רבים אינם יכולים או שאינם נוטים לעזור מעבר להכרחי בעניין אך לא זו מטרת הדיון.)

כדי לעזור לשני בני הזוג להבין את הפערים בינהם יכול/ה מדריך /מדריכת הורים להציע:

"בואו ננסה למקם על רצף את טווח התגובות של כל אחד מכם כשהוא שומע על ארוע".

הטווח שיוצג ינוע בין חיוך סלחני לכעס שיש לו ביטוי גופני כמו כאב ראש פתאומי או רצון להכות בשולחן. יתכן שלפי התגובות תתרשם מדריכת ההורים שהאב הוא הסלחן שבין שני ההורים והאם המתוסכלת. לכן היא תצטרך לבחור בשלב זה בין צמצום הפערים בין ההורים לחיפוש פיתרון הקשור לתקשורת עם בית הספר. אם מדריכת ההורים יודעת על בית ספר שמקפיד על שיתוף ההורים במצבים של התנהגויות חריגות ברוח מקבלת יתכן שעבודתה תהיה שילוב בין צמצום הפער בין גישות ההורים לבין בדיקת האפשרות להעביר את הילד לבית ספר שיתאים לו יותר.

בשני הכיוונים המסר להורים הוא מסר שמקבל הן אותם ואת ההבדלים בינהם והן את הילד ושונותו. 

קונפליקטים במשפחה ואמצעים להתמודד עמם

ליווי הורים נוגע לנושאים שאנו נוטים להתייחס אליהם כמובן מאליו בתחום הזוגי ובתחום ההורי. עקב היחס המובן מאליו קשה לעתים לכל אחד מבני הזוג להבין את רעהו. הפערים בין דעות בני זוג ביחס לנושאים שצריכים להיות "מובנים מאליהם" מעוררים קושי גדול מכמה סיבות: קשה לחשוב מחדש על הרגלים קבועים כמו סגנון אכילה ושינה, יחסים עם בני משפחה וסדר עדיפויות כלכלי, בדורות קודמים לנשים היתה אפשרות מצומצמת יחסית להביע את דעתן. מקצת מהגברים לא היו עדים למחלוקות בין הוריהם על סדרי המשפחה, הנשים שמעו לעתים את טרוניות האמהות בשקט ומרגישות במציאות המודרנית צורך לשנות את מעמדן אלא שחלקן מעדיפות למצוא דרכים לעשות זאת בלי לזעזע את השותפים לשינוי.

המאבקים המודעים והלא מודעים גוזלים זמן ואנרגיות ובעיקר מרחיקים את האהבה שממנה החלה הקמת המשפחה. נורמות משפחתיות הן לדוגמה: ניהול תקציב, העדפות בבחירת מקום מגורים וסגנון המגורים, יחסים עם שכנים וחברים, חשיבות והתמדה ביחס לטקסים חברתיים, התמדה לגבי טקסים בין בני הזוג ובין ההורים לילדים, סגנון התקשורת והעברת מסרים באופנים מילוליים ולא מילוליים.

כאשר אין הסכמה בין בני זוג על כמה מהנושאים שהוזכרו מוטב שיעזרו בהנחיית הורים, יועץ זוגי או כל גורם מקצועי המקובל על שניהם, המשכיות המריבות מחלישה לעתים אחד מבני הזוג באופן הגורם לו לאבד עניין במתרחש במשפחה. מצב שאינו מאפשר התפתחות משפחתית.

קונפליקטים בין בני זוג בתחום הזוגי ובתחום ההורי

נושאים רבים שרוב בני האדם נוטים להתייחס אליהם כמובן מאליו נעשים קונפליקטואלים הן במהלך החיים כבני זוג טרם לידת הילדים והן בתחום ההורי כמה חודשים לאחר לידת הילד/ה הראשונים. היחס "המובן מאליו" מקשה לעתים על כל אחד מבני הזוג להבין את רעהו. הפערים בין דעות בני זוג ביחס לנושאים שצריכים להיות "מובנים מאליהם" מעוררים קושי גדול מכמה סיבות: זהו שלב של מאבק כוח בין בני זוג, פער הדעות מקשה על בני הזוג להבין שמאבק הכוח נמצא במרכז, הצורך להכיר איש את כוחו ביחסים הזוגיים מעודד עיסוק בפערים יותר מעיסוק במשותף. בחיים בכלל קשה לחשוב מחדש על הרגלים קבועים כמו סגנון אכילה ושינה, יחסים עם בני משפחה וסדר עדיפויות כלכלי, בדורות קודמים לנשים היתה אפשרות מצומצמת יחסית להביע את דעתן. מקצת מהגברים לא היו עדים למחלוקות בין הוריהם על סדרי המשפחה והם מתקשים לקבל את זכותן של נשותיהן לקבוע את סדר העדיפויות הנוגע להם עצמם, במיוחד אם גדלו בבית שדעת האב הייתה הקובעת, הנשים שמעו לעתים את טרוניות האמהות בשקט ומרגישות במציאות המודרנית צורך לשנות את מעמדן,

נורמות משפחתיות הן לדוגמה: ניהול תקציב, העדפות בבחירת מקום מגורים וסגנון המגורים, יחסים עם שכנים וחברים, חשיבות והתמדה ביחס לטקסים חברתיים, התמדה לגבי טקסים בין בני הזוג ובין ההורים לילדים, סגנון התקשורת והעברת מסרים באופנים מילוליים ולא מילוליים.

המודעות להשפעה המורכבת של קונפליקטים כאלו על ילדים המשפחה בלי קשר לגילם יכולה לסייע לזוגות לחפש מצבים שהילדים לא נוכחים וללבן את הפערים, בשנים הראשונות יש כמיהה לזמן נטול ילדים והרצון להיות יחד בטוב במצבים כאלו חשוב יותר מהבנת הקונפליקטים.

בהדרכת הורים יש זמן ומקום לחשוב על ארגון נהלי התנהגות לקונפליקטים המחייבים החלטות בנוכחות הילדים, החלטות כאלו נובעות לרוב ממצב לחץ והנטייה המהירה להאשים את האחר (בן/ בת הזוג) נובעת לרוב מתסכול שמצטבר ככל שיותר קשה להמשיג את הארוע, המשגה במצבים רגועים יכולה גם היא לסייע במהלך הקונפליקט הבא.

הצורך בהדרכת הורים, ליווי משפחתי או ייעוץ

ליווי הורים נוגע לנושאים שאנו נוטים להתייחס אליהם כמובן מאליו בתחום הזוגי ובתחום ההורי. עקב היחס המובן מאליו קשה לעתים לכל אחד מבני הזוג להבין את רעהו. הפערים בין דעות בני זוג ביחס לנושאים שצריכים להיות "מובנים מאליהם" מעוררים קושי גדול מכמה סיבות: קשה לחשוב מחדש על הרגלים קבועים כמו סגנון אכילה ושינה, יחסים עם בני משפחה וסדר עדיפויות כלכלי, בדורות קודמים לנשים היתה אפשרות מצומצמת יחסית להביע את דעתן. מקצת מהגברים לא היו עדים למחלוקות בין הוריהם על סדרי המשפחה, הנשים שמעו לעתים את טרוניות האמהות בשקט ומרגישות במציאות המודרנית צורך לשנות את מעמדן,

המאבקים המודעים והלא מודעים גוזלים זמן ואנרגיות ובעיקר מרחיקים את האהבה שממנה החלה הקמת המשפחה. נורמות משפחתיות הן לדוגמה: ניהול תקציב, העדפות בבחירת מקום מגורים וסגנון המגורים, יחסים עם שכנים וחברים, חשיבות והתמדה ביחס לטקסים חברתיים, התמדה לגבי טקסים בין בני הזוג ובין ההורים לילדים, סגנון התקשורת והעברת מסרים באופנים מילוליים ולא מילוליים.

כאשר אין הסכמה בין בני זוג על כמה מהנושאים שהוזכרו מוטב שיעזרו בהנחיית הורים, יועץ זוגי או כל גורם מקצועי המקובל על שניהם, המשכיות המריבות מחלישה לעתים אחד מבני הזוג באופן הגורם לו לאבד עניין במתרחש במשפחה. מצב שאינו מאפשר התפתחות משפחתית. 

"למה אנחנו מתחתנים עם האדם הלא נכון"? (מתוך כתבה של אלן דה בוטון, ניו יורק טיימס. תורגם ל"הארץ")

עלינו להחליף את התפיסה הרומנטית בהכרה טרגית (וקומית לעתים) בכך שכל אדם יכול לתסכל, להכעיס, להרגיז, להטריף את הדעת ולאכזב אותנו — ושאנחנו (בלי כוונת זדון) נעשה אותו דבר למישהו אחר. תחושת הריקנות וחוסר השלמות שלנו יכולה להיות אינסופית. אבל שום דבר מזה אינו חריג או מהווה עילה לגירושים. הבחירה למי להתחייב היא לא יותר מזיהוי של סוג הסבל הספציפי שלמענו היינו רוצים להקריב את עצמנו.

תפיסת העולם הפסימית הזאת מציעה פתרון להרבה מהמצוקה והחרדה שמלוות את הנישואים. זה אולי נשמע מוזר, אבל הפסימיות מקילה את הלחץ היצירתי המופרז שהתרבות הרומנטית שלנו מפעילה על הנישואים. חוסר ההצלחה של בן זוג מסוים לגאול אותנו מייסורינו ומצערנו אינו טיעון נגד אותו אדם ואינו אות לכך שהקשר ראוי להיכשל או מצריך שיפור.

מסרים בסיפורים

התפקוד כהורה משנה את זוית המבט על העבר והילדות. אנשים שנטו לעסוק בהאשמת הוריהם, בסיפורי ילדות ונערות מנקודת מבט מקופחת משנים לא פעם את נקודת המבט כאשר הם עצמם נעשים הורים. תכנים מן הילדות וההתבגרות המתארגנים לסיפורים יכולים להיות כלי תקשורתי בין אדם למחשבתו או בינו לבין ילדיו. סיפורים מהילדות בין אם הם מובאים כפשוטם או בשינוי קל מעבירים מסרים לילדים בדרך נעימה. נוסף לכך הם מסייעים להורה להגדיר את סגנון ההורות שלו ולהבין דילמות. לעתים מגלה המתבונן דרך כתיבתו או סיפורו כי דגם ההורות שהופנם בו כילד מקבע את סגנון ההורות שלו עצמו בלי שישים לב לכך. 

מתי כדאי לומר לילד: "אני אוהב/ת אותך"?

רגשות האהבה שאינם מקבלים ביטוי מילולי של הורים לילדיהם נובעים לעיתים מההיקף הגדול של ההשקעה בפעילות למענם ובארגון תנאים מובחרים לגידולם. שימוש מועט של הורים במילים: "אני אוהב/ת אותך" קשור בכך שרוב זמנם הפנוי של הורים מעבודתם מופנה לעשייה המבטאת אהבה וההרגשה שמעשים חזקים ממלים מצמצמת את הרגת הצורך בביטוי מילולי, אלא שאין זה מובן מאליו שילדים חשים אהבה בדרכים שמבוגרים מעבירים אותה. ככל שילדינו גדלים השימוש בביטויי אהבה קשור בנורמות תרבותיות ומבטא את יחס הסביבה לביטוי רגשות באופן כללי. ישראל בתחילת דרכה הושפעה מנורמות של החברה הרוסית והשפעה הולכת וגוברת של החברה האמריקאית שינתה עניין זה במידה מסוימת אם כי לא מספקת. זאת משום שהעברה בין דורית חזקה מנורמות חברתיות. 

הפער שבין אמהות בפועל ואמהות כרעיון

אנחנו מכינות אותם בתוכנו במהלך הריון של תשעה חודשים, מכוונות חלק מאורחות החיים שלנו במהלך ההריון כדי לאפשר את התנאים הטובים ביותר לבריאותם העתידית, יולדות בעצב,  בייסורים או ברווחה יחסית. מרגע נשימתם בעולם בכוחות עצמם מתחיל מסע של עיסוק בצורכיהם וברווחתם בהווה ובעתיד. העיסוק בפערי הבנה בינינו לבינם או בינינו ובין בן הזוג שלנו לבינם הוא עיקרו של מאמר זה. רגשות אהבה לא חוסכים פערי הבנה, לא תמיד מובנים ומתקבלים. ילדים רבים אינם מודעים להיותם אהובים והורים המודעים לכך מביעים אהבה בדרכים מגוונות כדי להתמודד עם הפער.