הדרכת הורים-דפוסי תקשורת לא מוגדרים ביחסי הורים ומדריך ההורים

מדריכי הורים שאינם בעלי רקע טיפולי נחשפים למידע על יחסים בין ההורים, זאת בין אם ההורים מצפים לכך או לא. להורים רבים לא קל להחשף, ללא קשר למידע שיש להם על מנחה ההורים. כדי לחוש מוגנים הם נוטים להתנגד בדרכים שונות למפגשים או למדריך. הורים שהחשיפה אינה מאימת עליהם או שמבינים את מצבו של הילד/ה יכולים כמובן לברר את הקוד האתי של המדריך ולהבטיח חיסיון למידע שהם חושפים. אפשרות אחרת היא לראות את עצמם כבעלי זכות לכוון את תכני המפגשים או את המידע שהם מוסרים על עצמם.

רוב מדריכי ההורים מודעים לגבולות היכולת המקצועית שלהם ואינם מעוניינים במידע שלא משרת את מטרת ההדרכה, אלא שמראש קשה לשני הצדדים לדעת מהו התחום הבטוח ומהו התחום הרגיש מדי. אחת הבעיות הרווחות היא שמדריך ההורים יכול לפעול היטב כשיש לו סמכות טיפולית אך תפקידו אינו טיפולי.

אחד הנושאים שמוטב שמדריך הורים יבין בתחילת התהליך הוא דרכי התמודדות עם הבדלים בין יחסו של כל אחד מבני הזוג להורות ולזוגיות, לעיתים ניתן להבין זאת בזמן המפגשים עם שני ההורים ולעתים דרושים מפגשים נפרדים עם כל אחד מההורים.

הורים ויחסיהם עם ילדיהם, ציפיות והבנתן בהדרכת הורים

מה יכול לתת לילדים את ההרגשה שההורה מוכן לעשות הכול כדי לעזור להם לממש את רצונותיהם?
יש כמה תשובות כגון: התנסות יחד בספורט אתגרי. מתנה שלא ציפו לה. בנייה משותפת של פרויקט.
השאלה עלתה במחשבתי משום שלהורים לא מעטים יש צורך בהעברת ההרגשה הזו.
לעתים על רקע ילדות עם קושי כלכלי ולעתים כדי לפתור עצמם מרגשי אשם על העדרות מהבית.
הבנת המוטיבציה של ההורה לגבי מוטיבציות המפעילות אותו חשובה לא פחות מבחירת מעשים. בין השאר משום שחלק מהעשייה עם ילדים או למענם דורשת התמדה. עשייה חלקית עלולה לאכזב יותר ממיעוט עשייה.

חמלה ומקומה בהדרכת הורים

המושג חמלה מובן לעתים כיחס של אדם שיכולותיו טובות יותר אל אדם אחר שחלש יחסית או סובל, יש אפשרות לחמלה שאינה על רקע השוואתי אלא על בסיס הבנה פשוטה שכוללת רגש.
החמלה שונה ממושגים רגשיים אחרים כי יש בה הבנת מצבו של האחר גם אם קשה לחומל להתמודד עם אותו אחר,
בתמונה מוצגת חמלה כלפי בעלי חיים, מצב קל להבנה בהיות האדם בעל תבונה שחסרה לבעלי חיים. מצב זה קיים גם בין בני אדם.
בהנחיית הורים זהו מושג שממעטים להשתמש בו, רוב ההורים  מצפים מילדיהם להיות מוצלחים, כשלא מדובר בנכות פיסית מוגדרת או במגבלה מחשבתית מוטב שהילדים יהיו מוצלחים לפחות כמונו ואולי יותר מאיתנו.
החלק החומל חסר במקומות שקשה למבוגר להבין שתהליך הגדילה כשלעצמו מבלבל, כואב, חסר יכולת תקשורתית עם מבוגרים. לא דרושות סיבות כדי שילדים יהיו באחד מהמצבים המתוארים,חסרה יכולת להבין זאת.
הדרכת הורים והנחייתם יכולה לטפל גם בצורך הזה.

מנהיגות במשפחות והדרכת הורים

לו היו בתמונה בני אדם היינו בטוחים מי הזכר ומי הנקבה לפי סטריוטיפים על התנהגות, היה צפוי שהוא יעמוד מאחוריה ולא מדובר רק בג'נטלמניות. הוא החזק והגבוה ועוד ועוד.....
אם נניח שבעלי חיים נוהגים הפוך מבני האדם מה נוכל לקחת מזה לעצמנו?
שהיכולות בפועל שונות מהסטריוטיפים
שהכללים מפריעים
שאנשים שונים
שלא המקרה הגברים צריכים לשמור על כושר ומנהיגות
ומי מנהיג את המשפחות?

כאב רגשי וקשרים משפחתיים-הנחיית הורים

פניהם של האנשים בתמונה אומרות צער,

למרות שהאיש הגבוה מהאישה נראה מבוגר יותר הבעת הפנים של האישה רומזת על אפשרות שהיא החולה מבינהם או זו שזקוקה להגנה.
כל אדם יכול לראות בתמונה הזו ביטוי למחשבותיו, אני רואה בה קושי להיפרד לפני מוות או ניסיון לנחם את מי שכואב על ידי השתתפות במצבו ורגשותיו.
הורים עומדים לעתים בפני הצורך להסביר לילדיהם מהו מוות ולהתייחס או להסביר את מצבם של מבוגרים חולים בסביבתם.

מובן שהאופן שבו כל אדם חושב על מוות ישפיע על ההסבר שיתן, יחד עם זאת יש נטייה למתן את הכאב ול"המציא" מצבים ותאורים שמיועדים להקל על הילדים.
אישית ומתוך ניסיון אני חושבת שמוטב לא לנסות להקל בתאור על ילדים דרך מושגים דמיוניים, אין הדבר אומר שיש צורך להסביר לילד את התהליך הפסיולוגי.
מושגים כמו פרדה, תאור הרגש האותנטי של ההורים, לא נפגוש אותו/ אותה יותר יכולים לסייע להבנת הילד יותר ממעשים אחרים.

זכרונות משפחתיים ביחס לילדים וביחס למערכת היחסים בין בני זוג

רוב האנשים זוכרים ארועים מכוננים בחייהם,הנטייה האנושית היא לזכור ארועים שנשאר מהם טעם שלילי. כך גם בייעוץ זוגי שמתחיל על רקע בעיות בזוגיות או בעיות של ילדים בעבודה עם ילדים מוטב שהיועץ יכוון את ההורים לזכרונות טובים כדי שיוכלו להחזיר לעצמם את האמון בילדם ואת הרגש הפשוט כלפיו. בטיפול בזוגות יש יתרונות לשני סוגי הזכרונות,  טובים ורעים, לעתים האפשרות לא לעסוק עיסוק יתר בזכרונות חשובה לא פחות.

הסיבה המרכזית לכך היא שבני הזוג המצויים במשבר אינם זוכרים אותם דברים ואם הם זוכרים אותם דברים כל אחד מהם זוכר חלק אחר או זוכר פרטים שמחזקים את פגיעותו. אילולא עסקו עד בואם לייעוץ בזכרונות האלו יתכן שלא היו מגיעים עד משבר. לכן האפשרות לותר על העיסוק בזיכרון שלרוב צמוד לו רגש עוול, פגיעות וחשבונאות יכול לקדם רבות את תהליך הפיוס. אין אמת אחת, לכל אדם האמת שלו ולא במקרה ולכן לא קל לותר על רגש הצדק ועל הרגשת הפגיעה. השאלה היא מה רוצים באמת.

חוזה הנישואים ה"בלתי כתוב" והעיסוק בו בייעוץ זוגי ובהדרכת הורים

זוגות המגיעים לטיפול זוגי או לייעוץ זוגי שומרים במפגשים הראשונים איש על התחום הבטוח בעיניו ביחס למטפל. לא פעם יש השפעה הדדית, מעין הסכם לא כתוב ולא מדובר על נושאים שעדיף שלא יעלו לדיון. תחום בטוח יכול להיות פרק חיים שאין לבן או לבת הזוג גישה אליו, מחלוקת בנוגע לחלוקת תפקידים בבית, אחריות כלכלית שרק אחד מבני הזוג נושא בה, מחלוקות על סגנון היחסים עם משפחות המוצא או על סגנון התקשורת עם משפחות המוצא בתחומים כספיים. הנושא אינו בהכרח הסיבה לשמור על תחום בטוח. שמירה כזו מבטיחה שלא יהיה צורך בהבנת "חוזה הנישואין שאינו כתוב", למרות שהזוג מבין שיש צורך בשינוי היחסים הפחדים ממשיכים להשפיע עליהם. שינוי פרושו כניסה למצב לא ידוע ולא בטוח. אנשים רבים אינם אוהבים שינויים בחייהם אך שינויים שאחרים יוצרים עבורם ובמיוחד בני הזוג מאיימים יותר. שינויים כאלו דורשים לשנות את תחומי הנוחות מבחינה פסיכולוגית ומעשית. ניתן להתרשם מדברים אלו ולחשוב שייעוץ זוגי המשנה את ה"חוזה הבלתי כתוב" הוא תהליך בעייתי בעיקרו, העניין הוא שבדרך כלל מגיעים זוגות לייעוץ זוגי בשלב עמוס בכעסים ביחסיהם. זהו שלב שאין בו בררה אלא לבדוק אפשרות לשינוי. זה אינו תהליך קל אך כשמדובר בחיים זוגיים הוא יכול להיות נקודת מוצא לזוגיות בסגנון חדש ולצמיחה זוגית.

הדרכת הורים וקריאה בקול לילדיכם בשנים שביכולתם לקרוא לבד

אני אוהבת מאוד ספרות ילדים, יותר מזה אני אוהבת ספרות ילדים שנועדה למבוגרים או לילדים ולמבוגרים, נהניתי לקרוא בקול לבנותיי ולכן המשכתי לקרוא להן אחרי שלמדו לקרוא. בשנים שעסקתי בהקניית קריאה וכתיבה ובמקביל ניסיתי להשפיע על מורים לעודד קריאה הבנתי עניין פשוט וחשוב.
הורים רבים מפסיקים לקרוא לילדיהם לאחר שהילדים רוכשים יכולת לקרוא. לא מתוך עצלות או התחמקות אלא כי הם מאמינים כי כך יעודדו את יכולת הקריאה שלהם.
אלא שניסיוני במסגרת עבודתי בבתי ספר הראה מצב הפוך, ילדים רוצים לקרוא כהרגל חיים אם ולאחר שחוו קריאה בקול של הוריהם גם בשלבים שביכולתם לקרוא לבד

1. אפשר למצוא כמה הסברים חשובים לעניין אך הם לא העיקר, אתן רק כמה מהם: יכולת הקריאה של ילדים עד גיל שמונה אינה מאפשרת להם לקרוא ספרים שמתאימים ליכולתם האינטלקטואלית והרגשית. התסכול הכרוך בקריאת ספרים שאינם מתאימים להם עלול להשאיר חויה המקפיאה את עניינם בקריאה ומונעת מהם לנסות בהמשך חייהם לקרוא.
2. הבחירה של ההורים להפסיק את טקס הקריאה לפני השינה יכולה להיות מובנת באופנים שאינם מוכרים להורים ובעיקר עלולה לגרום להעדר דוגמה שקריאה היא הנאה.
3. העדר חויה משותפת ביחס לספרים מצמצמת את עניינם של ילדים בספרים.

מעמד האישה בתמונות ושינויים במהלך הדורות

התמונה הגבוהה יחסית מציגה פעמיים
את הדימוי על יחסים אידיליים בעולם שלפני כמה עשרות שנים בין נשים וגברים, הוא צריך להיות גבוה ממנה ולכן היא כנראה מצולמת יושבת, לו מתאים יותר להראות בפרופיל חלקי לא ברור אם לה זה מתאים, היא נראית פחות שמחה ממנו, אולי כואב לב הצואר בהחזקה הצידית. שניהם בעמידה שאינה נוחה כי הצלם רוצה לציין את קרבתם דרך הצילום.
ולעומת זאת בציור אנו כבר בשלב שמותר לדבר על נשים כעולם שלם אבל עדיין יש צורך ליצור מעגל נשי בשביל ההחזקה של השינוי. "העצמה"

הדרכת הורים-השימוש במכשירים חכמים ועיכוב התפתחות שפתית

כוחו של המסך הקטנטן מוצג כאן בצורתו החיובית, הוא מקשר בין בני הנוער. כשרואים ילדים ובני נוער "מחוברים" לפלפונים לצרכים שונים קשה שלא לחוש שאנו לא יודעים להתמודד עם מה שהמדיה מאתגרת בו את הדור הבא.

על פניו ככל שאנו דוחים את הגיל שבו יהיו לילדינו סמרטפונים ואייפונים כך גדל הסיכוי שנשפיע עליהם מטובה של הספרות שאנו אהבנו כילדים, ספרות שפותחת את המחשבה ומעשירה את השפה.

כשהבת או הבן "יוצאים מהארון"

אנחנו קוראים לזה "יוצאים מהארון" כי זה ביטוי נוח וקל יחסית לביטוי הישיר היא "לסבית" או הוא "הומו" ולפעמים שימוש באנגלית עוזר למרות שלסבית נשמע בדיוק אותו דבר כמו באנגלית.

למה זה קשה לנו? האם זו החריגה מהדרך שרוב האוכלוסיה רגילה אליה או שיש כאן בושה פשוטה שאי אפשר להודות בה.? החברה לכאורה מקבלת את השונות ורק ההורים נשארים מאחור, לעיתים ההורים מבינים שזו לא בחירה וקבלת המצב היא מעשה רציונלי ולא רק חשש מהתרחקות הילד או הילדה.

מתברר שזה נושא להנחיה משפחתית נושא ראוי למחשבה ולהבנת ההתרחקות שלנו ממה שזה מעורר בנו כהורים.

                  

סודות בין בני זוג-הדרכת הורים

http://www.haaretz.co.il/wellbeing/health-blogs/psychology/amaliarosenblum/1.3138930

לינק לבלוג של עמליה רוזנבלום על השפעה ארוכת טווח של אונס

הדרכת הורים בשימוש בספרים

הגבר שבתמונה יכול לשנות את אחד הדימויים הנפוצים על גברים, "גברים מתקשים להתנהל במצב הדורש פעולה בו זמנית"
בין אם הוא אב, דוד או בייביסיטר הוא מצליח לעניין שני ילדים בהפרש גילאים של שנתיים עד כמה שניתן להבין מהתמונה באותו ספר. וזו כשלעצמה יכולת מעניינת.
למפגש כזה של שני ילדים עם ספר אחד בהנחה שהם אחים יש יתרונות רבים, יש כאן חינוך לשיתוף ( שיתוף במרחב כדאי שלכל ילד תהיה ברך אחת של המבוגר ושתימצא דרך להסכים על התוכן המסופר במקרה שבחירת המבוגר לא מספקת)
דרך הדגמה פעלה ולא רק דרך מילים, יש כאן חוויות משותפות ואולי הזדמנות לשלב כוחות ומעמדות.

למי מיועדת הדרכת הורים?!!!

כאשר הורים פונים לקבל הדרכת הורים או ייעוץ משפחתי או הנחיה משפחתית הם לא תמיד מתכוונים להיות הגורם היחיד והמרכזי שאיתו עובד המטפל. מטפלים, מנחי הורים ומדריכי הורים נוטים לאחרונה להעדיף עבודה המתמקדת בהורה, בעיקר משום שזו מזמנת הבנה של סגנון היחסים במשפחה. נותנת מידע על הדימוי של ההורים על ילדם ועוזרת לאיש המקצוע יותר מעבודה ישירה עם הילד.

הורים מתקשים לקבל את העובדה שילדים משקפים מצב משפחתי מסוים ועוד יותר קשה לבוא כדי לפתור בעיה של ילד ולמצוא את עצמך חשוף.

חלק מהמידע הפשוט שבאמצעותו יכולים אנשי מקצוע ללמוד רבות הוא סיפור ילדות של הורה המוטרד מהתנהגות ילדיו, הסיפור יכול לסייע למדריך ההורים להבין את החששות של ההורה ממצבים שבהם הוא נאלץ להיפגש עם ציפיותיו מילדיו, חלקן ציפיות שהיו להוריו ממנו ולא יכל להגשים ואחרות שמזכירות לו את עצמו במצבי חולשה רגשית.

הורות ועיפות-הילכו שנים יחדיו?-הדרכת הורים

הורות היא בין השאר חלק מתהליך חברתי. ישראל היא אחת החברות המערביות שאינה סובלת מירידה בילודה וטוב שכך. הציפייה להיות הורה טוב מובנת ברובנו בין אם על רקע חויות חיוביות כילדים להורים ובין אם על רקע חויות קשות שאדם רוצה לתקנן. רובנו מביאים להורות את ניסיוננו כילדים ואת המודל של הורינו. למזלנו ולמזלם של ילדינו המיזוג שנוצר בין מודלים של שני הורים מסייע לחשוב מחדש על החלטות הוריות. אחד הנושאים שאינם קשורים במודלים הם מצבי עיפות פיסיים ונפשיים הקשורים בגידול ילדים בגילאים רכים. העיפות מביאה אנשים לפעול באופן שמתסכל אותם, מקשה על ארגון מחדש של הזמן וסדר העדיפויות ומביאה להתנהגויות מתסכלות.

במצבים אלו יכולה הדרכת הורים לסייע, הבחירה לפנות להדרכת הורים היא סוג של עצירה והבנה שלא הכול יכול וצריך להיות תוצאה של חשיבה עצמאית. הדרכת הורים כולה לתת מבט חדש על קושי, לחזק לעודד ולהבין שזה קורה לכולם.

היחס לשונה במשפחה-הדרכת הורים

גם לאחר שילדינו יוצאים מהבית וחיים לפי דרכם ולפי יכולתם רבים מאיתנו ממשיכים ללוותם. אחד התחומים ה"אפורים" בתחום ההורות היא מידת ההתערבות האפשרית או הטובה לילדים ולהוריהם בגל זה. במיוחד על רקע ההרגשה שהורים הם גב כלכלי בין אם בפועל ובין אם בשעת משבר. יש מצבים שבהם כל התערבות אינה טובה. אחד מהם הוא היכולת או אי היכולת לקבל בחירות מיניות שאינן יחסים מונוגמיים בין גבר לאישה.

המצב החדש שבו הולך ועולה מספר האנשים המגלים שזהותם המינית אינה "רגילה" מעמיד הורים רבים בפני אתגר חדש, להבין ולקבל שונות שאנו כהורים לא הכרנו, לא בחברה, לא במשפחה ולא על עצמנו. ויותר מזה לחשוב "האם זו בכלל שונות?"הורים רבים מבינים למרבה המזל שמוטב לכולם ללמוד לקבל את המצב אך לעתים הקבלה היא כלפי חוץ בלבד. זה המקום להדרכה הורית מסוג חדש, לרוב נשים ואמהות מגלות קלות יחסית בתהליך בעוד הגברים מתקשים יחסית, במצבים כאלו ההדרכה ההורית יכולה להיות יעילה לו רק הגבר יפגוש את המדריך ולא זוג ההורים. יש צורך במודל מפגשים המאפשר שינוי קבוע בהרכב המשתתפים. קריאת חומר מדעי שיוכן מראש על ידי מנחה ההורים יכול לספק אפשרות להרחיב את המבט על עצמנו כהורים ועל יכולתנו להבין ולקבל את התופעה.

בית ספר במערה-מה לזה ולהדרכת הורים

הבחירה במערה נראית משונה, אבל בסין כמו בסין אין לדעת למה זה קרה. עבור ילדים מערה יכולה לרתק ולהסעיר יותר מחדר אסתטי ומסודר.
הורים שיכולים לבחור בין בתי ספר יכולים להבין ש"לא כל הנוצץ זהב הוא" כלומר בתי ספר פחות מאורגנים בישראל הם לרוב כאלו שהמחשבה על האידאולוגיה ורצון המורים קדמה בסדר העדיפויות לצד הארגוני. בני האדם שונים בסדר יכולותיהם וכך גם צרכיהם של ילדים וההצעות שיש בבתי ספר. מורים שיכולים להשפיע על סדר העדיפויות של בית הספר שלהם יהיו מעורבים יותר בחיי התלמידים וחשיבתם, "יגדילו ראש" ומעורבותם תעודד את מעורבות הילדים. זה מרשם טוב יותר להרבה ילדים מאשר בתי ספר שאין בהם מקום לביטוי עצמי של מורים.
המבחר עלול לבלבל ויכול לכוון להבין מה יתאים יותר לילד מסוים, לרוב מה שמתאים לאחד האחים אינו הטוב ביותר לאחר. 

מי ומתי ישמח להדרכת הורים?!

הורים וילדיהם אינם שמחים לקבל הדרכה כאשר היזמה באה ממסגרת חינוכית. המסר המתקבל לפיו הילד לא מתפקד כמצופה ממנו לא יכול להיות מסר אוהד. מתי יכולה משפחה להתעניין בהדרכה?
במעברים בין מסגרות חינוכיות כהכנה לשינוי. במצבי שינוי במשפחה וכשהמשפחה יכולה להבין שלא כל הילדים יכולים לקבל את הדרוש להם.

"נסיכות"-מושג שמגדיר סגנון יחסים בין אמהות ובנות, נושא חשוב להדרכת הורים

התמונה מעלה שאלות הקשורות למושג "נסיכות" ולא לתואר.

אמהות לא מעטות מגדלות את בנותיהן באופן שהן היו רוצות לגדול בו ולא יכלו, נתינה רגשית וחומרית ללא גבול היא אפיות דומה למושג הנסיכות.  הדבר דורש מחיר רב מדי מהאמהות ומעורר הצטברות רגשות מסובכים.
מוטב לעצור באמצע הדרך ולשנות מסלול מאשר לחכות שתגענה לגיל 18 ותעזובנה את הבית.

רוב מערכות היחסים בין אמהות לבנות בישראל נמשכות עד זקנה ושיבה לטוב ולרע. מי שמזהה שהמסלול פחות פשוט ממה שחשבה יכולה להשקיע במחשבה על שינויו ולהעזר בהדרכת הורים לשם ארגון מחודש של הציפיות ההדדיות

הנשים והגברים בחיינו והשפעתם על הדרכת הורים

הדרכת הורים-דור לדור יביע אומר אם נרצה ואם לא נרצה

העברה בינדורית היא מושג רווח בין המושגים המסייעים לחשיבה על משפחות ואפיוניהן. פן אחד של המושג מבטא את הנטייה של רוב בני האדם להביא למשפחה שהם מקימים את הערכים, ההרגלים וסגנון היחסים עם בני הזוג והילדים מבלי שהם מודעים לכך. הסיבה לנטיה זו פשוטה ביותר, משפחת המוצא, המשפחה שבה גדלנו היא הדוגמה היחידה שהכרנו מקרוב. אנשים שחוו ארועים קשים נוטים לחשוב ש"להם זה לא יקרה" שהם יעשו הכול כדי לא לחזור על השגיאות של הוריהם אך בשלבים מאוחרים יותר בחייהם יכולים אותם אנשים לגלות כי למרות שלא התכוונו לכך חזרו על חלק מה"טעויות" שחוו. המושג טעויות הוא גמיש מאוד ולכן הופיע במרכאות. מלבד אלימות פיסית ומילולית שאינה ניתנת כאן לדיון יכול מושג זה לבטא קשיי תקשורת עם ילדים בגיל ההתבגרות, ההשפעה שיש למאבקי כוח בין הורים על ילדים, המהירות שבה אנו כהורים פועלים לעתים הן מסיבות של צורך והן עקב אישיותינו, לדוגמה מי שבביתו ענו תמיד בחיוב נוטה לענות תמיד בחיוב לילדיו ומי שתמיד שמע תשובה שלילית נוטה לענות בתשובה שלילית. זוהי פעולה מהירה מכדי שתהיה רלונטית בכל המצבים.

כדי שיוכל אדם להגיע למשפחתו עם "פיסת החיים" שלו, הייחודית לו ולהכיל את בן זוגו כך שמאבקי הכוח שצפויים להם על רקע שונות בתפיסה ההורית יצומצמו דרושה עבודה.

עם השנים והתמעטות הלחצים יכולים יותר אנשים להביט "מעין הנשר" על תפיסות שונות וליצור שיבוץ הולם של הפיסות של שני בני הזוג, שתי משפחות המוצא ונטיות אישיות של ילדיהם. לעתים מגיעה יכולת זו באיחור וחבל. האיחור אין פרושו פרדה או יחסים קשים. איחור יכול להתבטא בהעברה בינדורית לילדים שאינה כפי שהוריהם התכוונו. http://www.google.com/intl/en/webmasters/#utm_source=en-wmxmsg&utm_medium=wmxmsg&utm_campaign=bm&authuser=0

יחס להדרכת הורים-מה סביר שירגישו הורים לפני שיפנו להדרכת הורים

היכולת לקבל את האפשרות שיש למי מילדינו קושי שראוי לפנות בגינו להדרכת הורים כלומר שלנו יש צורך בהדרכת הורים אינה קלה לרוב ההורים.
הורות נתפסת כיכולת העוברת מאב לבן ומאם לבת למרות שחלק מהקשיים קשורים בטעויות שנעשות על רקע העברה לא מודעת מדור לדור. כולל מצבים שאנשים מודעים בעקבות זכרונות קשים לטעויות שנעשו איתם כילדים ומעוניינים לא לחזור עליהן.
מוטב שהורים יבואו למפגש כזה כשוים בעיני עצמם למדריך ההורים או למדריכה, כלומר ירגישו מוזמנים לקבל ולדחות את ההסתכלות המקצועית, ישקלו להעזר בגורם מקצועי נוסף ויעזרו לעצמם לא לחוש "נזופים" או מודרכים בעל כורחם.

הדרכת הורים- הבדלים בין חוקים, כוונות וערכים. ויכוח עם מיכל דליות

במאמרה " חשיבות הצבת גבולות לילד לצורך התפתחותו התקינה כותבת מיכל דליות

http://www.michaldalyot.co.il/copy-of----c15cu


"תלונות שכיחות של הורים הן שהילד לא נשמע להם, שהוא בוכה כשאינו מקבל את מה שביקש, שהוא מושך את זמן ההליכה לישון בערב, שהוא מתווכח ומנדנד כמעט על כל דבר, שצריך להסביר לו כל דבר שוב ושוב, שהוא רוצה לנהל את הבית, שהוא מתיש את ההורים... חלק גדול מתלונות אלו יכול להיפתר על ידי לימוד חוקים ושימת גבולות. חוק הוא דבר יבש. החוק אומר "אצלנו בבית... ". זו הינה חשיבה ערכית של ההורה הבאה מתוך עולם אמונותיו, ערכיו והאמת הפנימית שלו. הגבול הוא דבר גמיש ופרטי ואנחנו מזיזים אותו לפי האדם, או הילד, שמולנו. 

אני מסכימה כמעט עם כל מילה שמיכל דליות כותבת מלבד שתי השורות האחרונות שאותן סימנתי בקו תחתון, לדעתי חשוב להפריד בין חוקים לבין ערכים, למען החשיבה שלנו ולמען התפתחות החשיבה של הילדים.
ערכים הם אוסף אמונות, חוקים הם ארגון האמונות האלו לכללי עשה ואל תעשה, אנשים דתיים בכל הדתות לא היו יכולים לקיים מצוות וחוקים לו לא היו מאמינים באל.
אם ההורה מזיז את הגבול לפי הילד שמולו הוא עלול לטעות בהערכת הילד ובתהליכי גדילה הילד יבין ששינוי החוקים התאים להורה.
אני מאמינה בחוקים וגבולות ולא תמיד ובכל גיל צריך לספק לילד הסבר, שינוי חוקים צריך להתרחש בהתאם לשלבי ההתפתחות של הילד ובהתאם ליכולותיו להבין את הגבולות ואת הצורך לשנותם. אך "להזיז חוקים לפי האדם או הילד שמולנו זו פעולה שעלולה לבלבל ילדים ולגרום להם להפסיק להאמין בחוקים בפרט ובכלל.

הדרכת הורים ביחס לתכנון משפחה וקונפליקטים בנושא

האישה שבתמונה מדגימה בטן הריונית יפה וגב שסובל משקע הסביר להריון. היחס להריונות ולידות משתנה עם הזמנים ולפי חברות, ישראל היא עדיין בין החברות המערביות שאחוז הילודה בהן יציבה, מעורבות סבים וסבתות מסייעת לקשיים לשלב עבודה וגידול ילדים.

הצורך בהדרכה הורית בשלבי ההתפתחות המשפחתית יכול עדיין להיות בנושאים הבאים:

• חלוקת העול בין הגבר לאישה בגידול הילדים ובתחזוקת הבית
• הרקע המסובך להעדר מתחים וקונפליקטים גלויים ביחס לחלוקת העול אך יש מתחים סמויים
• קצב הרחבת המשפחה כשיש קונפליקטים
• תכנון תקציב והשפעתו על יחסי הורים ילדים בגיל ההתבגרות
• תפקידים ייחודיים של בני המינים שלא ניתן להחליפם.

הדרכת הורים-סקירת גישות רווחות בישראל

הדרכת הורים נעשית נחוצה בישראל ככל  שילדים מושפעים מסביבתם לא פחות מאשר מהוריהם, מצב זה מגדיל את הפער בין תרבות ההורים והילדים ומקשה על תקשורת ועל קבלת סמכות ההורים. מקצת מהגישות המוצגות כאן הן גישות טיפוליות ואחרות גישות חברתיות וחינוכית. טווח ההצעות בתחום הדרכת ההורים והטיפול המשפחתי היום בישראל מתחיל משיקום הסמכות ההורית לפי ד"ר חיים עומר דרך גישת איכה, מכון אדלר ואנשים שלמדו במכון אדלר ונתנו לגישה עיבודים שלאחר שנות עבודה נותנים מענים גמישים יותר. גישות הcbt  למיניהן נמצאות במרכז הטווח, הן מתייחסות למצבים המסתירים גבוליות וחוסר איזון רגשי. בקצה השני נמצאות גישות המתמקדות בילד ובאוירה המשפחתית לא פחות מאשר במסגרת ובסמכות. ההגדרות הבאות יכולות לסייע להורים לבחור את הגישה המתאימה להם

מתוך אתר מכון אדלר

אדלר פיתח את הרעיון הבסיסי שהאדם הוא קודם כל יצור חברתי והמוטיבציה הראשונית שלו היא לפתח תחושת שייכות ולמצוא לעצמו מקום בטוח בקבוצה, במשפחה בחברה. עוד מצא אדלר את האדם כישות קוגניטיבית ובוחרת – בידי הפרט היכולת לבחור התנהגויות ויוצא מכך, שהאדם אחראי על תוצאות התנהגותו. מתוך כך ייחס אדלר חשיבות עצומה להדרכת הורים המגדלים את הדורות הבאים לאחריות, לעצמאות, לשויון ערך האדם ולאזרחות טובה בחברה דמוקראטיתhttp://www.machon-adler.co.il/?page_id=12

אדלר מתמקד בציפיות המבוגרים מהתנהגות ילדים במסגרות כולל במשפחה, בהנחה שטווחי התפתחות חברתיים נחקרו כראוי והוגדרו באופן המתאים לכלל. הוא בונה את יכולת השינוי של היחיד כשאינו מתפקד מבחינה מסגרתית על המוטיבציה הכלל אנושית להיות שייך ולמצוא לעצמו מקום חברתי. מתוך המגמה הזו נגזר תפקיד ההורה.

מיכל דליות הרחיבה את גישתו של אדלר לאחר שעבדה שנים במסגרת מכון אדלר וקבוצה מתלמידותיה מציעה היום הדרכת הורים.

לעומת העיבודים השונים של מכון אדלר באים אנשים המאמינים בגישות cbt  שונות ומציגים התנהגויות חריגות שבהן הפרט נפגע מתגובות לא מדויקות של ההורים, בעיקר כאשר מדובר בחרדתיות.

(מכון (cbt

על מה עוברים ההורים הדרכה?

"כדי להסביר את אופי ההדרכה, נביא בפניכם דוגמא למצב בעייתי:

ילד הסובל מחרדה כלשהי ועובר התקף פאניקה עוצמתי. ההורים מנגד, לא בטוחים איך לעזור – חלקם יילחצו ויגיבו גם הם בהיסטריה, חלק מתוך מצוקה יכעסו ויבקרו את הילד על רגש הפחד המועצם, וחלק יעשו הכל, אבל הכל כדי שיירגע הילד ומהר. כל אחת מהתגובות הללו הינה בעייתית, ועלולה להחריף את הבעיה. מדוע?

תגובה כזו שוללת למעשה בלי להתכוון את הלגיטימיות של הילד למצבו. ילד שירגיש כי אין לגיטימציה לרגשות שהוא חווה בעקבות תגובה כועסת או חרדתית של ההורים עצמם – עלול להתחיל לפחד מהרגשות עצמם ומהסיטואציה כולה, ולחוות פחדים וחרדות כפולים ומכופלים. חוויה של רגש פחד כפול שכזה, "פחד מהפחד" – תחריף את המצב ואף עלולה לגרום לסימפטומים נוספים  והפרעות נוספות שלא היו קודם."

https://www.cbtisrael.co.il/family-couples-children-relationship-problems/%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/

בצד האחר של הרצף נמצאות גישות הוליסטיות כמו זו של מכללת רידמן שמתרכזת בהצעת דרכי חשיבה מגוונות על הורות. בהדרכת הורים בגישה הוליסטית ייבחנו מודלים שונים של תפיסה הורית, משמעת מול סמכות, דרכי תקשורת חלופיות, סגנונות הורות ועוד.

"רפואה הוליסטית לילדים מאמינה בשיתוף פעולה של ההורים להעצמת ולהצלחת הטיפול בילד. אי לכך מתן כלים פרקטיים והטמעת ביטחונם העצמי של ההורים ביכולתם לתת מענה הינם  אבני יסוד בגישת הטיפול הם:

סבלנות, כבוד הדדי, תקשורת דיאלוגית, הקשבה, הערכה, שותפות, דוגמא אישית, חשיבה אסטרטגית ועוד הם רק חלק מהכלים הנדרשים על מנת להפוך את ההורים למנהיגים ולהוביל את התא המשפחתי למקום שאליו הם מייחלים. הקורס אף מתאים להורים המעוניינים להגביר את המעורבות ואת והמוטיבציה שלהם להצלחת התהליך הטיפולי.

http://www.reidman.co.il/index.php?dir=site&page=school&op=category&cs=2494&langpage=heb

מכללת הנות שהיא שלוחה של מכללת תלתן הם מסכמים את דרך העבודה שלהם במילים:

מנהלת המכללה לטם אלוש:
"השם הנות נבחר מתוך מחשבה ותפיסה שמי שמגיע אלינו ללמוד, מגיע קודם כל כדי להנות. אנו מאמינים כי החוויה היא חלק נכבד מן התהליך וכדי להיות מטפלים טובים עליכם ראשית להיות נאמנים ולחוות את התהליך בעצמכם. לכן בחרנו ועיצבנו את הקורסים מתוך תפיסה משפחתית, מעגלית, אינטימית ומצומצמת. בכל פעם כשסטודנט מסיים ומתקשה להיפרד מאתנו מתוך הרגשה שהיינו יחד "כמשפחה", אני מרגישה שפעלנו נכון ועל פי הייעוד המקצועי והרגשי שלנו".

http://www.henot.co.il/about_us.html

העולם לא בנוי ממשפחות בלבד-הדרכת הורים

השולחן באיור חוצה את גופם של המסבים סביב לשולחן ומזמין השערות ודעות קדומות דרך שפת הגוף של חלקם התחתון של היושבים סביבו
-שתי החצאיות משמאל מעודדות את הרעיון שמימין במכנסיים יושבים שניים מבני המין הגברי, התבוננות על פרטים נוספים מראה שהנעליים של השני מימין הן נעלי ילדה. לפנינו איפה שני מבוגרים (כנראה איש ואישה)  ושתי ילדות.

-הכלב במרכז, ההקשר של הכתיבה צורת הישיבה ושולחן האוכל כולם מרמזים על משפחה המסבה לשולחן, דבר המעיד על משפחה טובה. יש עוד כמה אפשרויות: משפחה שיש לה בת אחת והיא מארחת חברה, שכנים שנפגשים או שכנות, (הסימון הגברי אינו חד משמעי) כל זה כדי לומר העולם אינו רק משפחות.

הדרכת הורים- הסכמים לא כתובים בין בני משפחה במבט דינמי

המסר העיקרי בסיפור "בגדי המלך החדשים" הוא הפחד לומר אמת. אמת היא כמובן מושג יחסי וחיי משפחות רבות מתנהלות לפי הסכמים ידועים מראש בעניין שיתוף רגשות, בעיות, מידע ואמצעי התמודדות בין ההורים לבין עצמם בין אחד מהם לאחד הילדים ובין שניהם לכל הילדים. כל זה לא נתפס כחוסר אמת משום שלרוב הרקע להסכמים כאלו הוא העברה בינדורית. פעמים רבות השמירה על נורמות כאלו "מחזיקה" את המשפחה והפחד משינוי לא צפוי מצדיק את המשכיות הנורמות גם כשיש הבנה שאינן "נכונות" במובנים הערכיים.
מצבים כגון אלו יכולים להיות תקינים ויכולים להביא להצטברות רגשות שליליים אצל אחד מבני המשפחה שלא ניתן לשנותם.
מנקודת מבט זו שינוים בהסכמים לא כתובים מסוג זה יכולים למנוע הצטברות רגשות שליליים או קיבעון ביחסים ולרענן את איפיוני היחסים.

גישות שונות לטיפול משפחתי

מתוך האתר http://www.mishpaha.org.il/index.php/styles

"הטיפול המשפחתי והזוגי מאמין כי מעורבות המשפחה בהתמודדות ובפתרונות של קשיים היא מועילה ביותר וזאת גם כשהבעיה המוצהרת מופיעה אצל חלק מבני המשפחה ונתפשת כבעיה פרטנית .

כיום, גישה טיפולית זו מיוחדת בגמישות הגלומה בה: שיטת טיפול זו מאפשרת שילוב בין טיפול משפחתי וזוגי לבין טיפול בתהליכים פנים-נפשיים של האדם היחיד.
בנוסף, הטיפול המשפחתי והזוגי משלב בין המערכת המשפחתית לבין תהליכים שקשורים למערכות חברתיות נוספות.
גמישות זו מאפשרת התאמה יעילה של התהליכים הטיפוליים לצרכים של המטופלים."

 הקטע מובא כאן משום שאישית אני עוברת בין הסכמה לאי הסכמה עם הדברים הכתובים וסביר שאם כאשת מקצוע אני נמצאת במעברים כאלו הרי שבני משפחה נוספים במשפחתי יתקשו להתעניין במבט זה באופן חד משמעי. כאשר אנשים מגיעים לטיפול בלי לדעת לשם מה זה מצב פתוח, יש מי שעצם ההשתתפות בתהליך שאינו מובן לו מראש מעורר בו התנגדות ורגשות ההתנגדות אינם מועילים למשפחה כקבוצה, לעומת זאת הקטע הבא מאותו אתר מציג דברים חדים שמקובלים עלי לחלוטין, מוטב לדעת מה אנחנו רוצים מהטיפול כפי שהקטע הבא מאפשר להבין יחד עם זאת ניתן לשף פעולה עם המטפל בהבנת הבעיה בעזרתו אך במצב כזה לדעתי מוטב לא לשתף את הילדים לפני שההורים יודעים מה הם רוצים.

"מחקרים מראים שהטיפול הזוגי ו/או המשפחתי יעילים באופן מיוחד כשמדובר בבעיות בנושאים של נישואים וזוגיות, הורות, יחסי הורים ילדים, הפרעות התנהגות של ילדים ומתבגרים, הפרעות אכילה, שימוש בסמים וקונפליקטים משפחתיים. הטיפול הזוגי ו/או המשפחתי נמצאו יעילים במיוחד בתהליכי פירוד וגירושין, בהפרעות אכילה, כגון: אנורקסיה נברוזה, בולימיה, וכן בעבריינות נוער, אלימות במשפחה, דיספונקציות מיניות, התמכרויות שתייה וסמים (אליצור, מינושין , 1992, ווגנר וריס, 1995, כראל, 2005 )."

הדרכת הורים ופיתוח יכולות של ילדים להעסיק את עצמם

כהורים כולנו יודעים שילדינו מושפעים ממצבי הרוח שלנו. לרוב לא מדובר במצבי רוח מסוג שינויים קיצונים בסגנון ההתנהגות, גם במצבים כגון: רמת הלחץ שרבים נמצאים בהם כשהם עובדים מהבית בזמן שילדיהם צריכים תשומת לב, (בין אם כהמשך לעבודה מחוץ לבית ובין אם בבית בלבד.) מתחים מסיבות אחרות, רצון להתרכז לבד בעניין כלשהו, עייפות נפשית ופיסית, אנו קולטים תסכול מילדינו ותמהים למה הם לא יכולים להיות עם עצמם לזמן מה. מתברר שהמשימה קשה להם ככל שאנחנו ההורים זקוקים במיוחד לשקט.

יכולות של ילדים להיות עם עצמם הן שילוב של גיל, נטייה אישיותית, סגנון התקשורת בבית, דוגמאות של אחים גדולים. הן יכולות להיות גם תוצאה של אימון ואמון. ילד שיודע שההורה יתפנה אליו כי כך הבטיח ילמד ביתר קלות לאסוף את עצמו, במיוחד אם נעשתה לשם כך הכנה בשלבים.

זה לא פשוט כמו שזה כתוב וזה אפשרי. 

הדרכת הורים וייעוץ זוגי-כיצד לבנות מודל אישי ליחסים בין קרירה ואמהות

כוונות עמוקות של נשים רבות להיות אמהות "טובות" ולהתקדם בקריירה שלהן בו זמנית הוא נושא שמעסיק את רוב האמהות, כולל במצבים שהן עוברות לשלב הסבתאות.

קשה להציע מתכון לפתרון אבל אפשר לסייע להגדיר מודל שמתאים אישית לכל אם ולעזור להבין איך ניתן לממש את המודל שמתאים לה ולבן זוגה.
הקשר אם ילד מובן לרוב הנשים ובגילים הרכים לא תמיד כדאי שבן הזוג יימצא שעות רבות עם תינוק, לעומת זאת בגיל ההתבגרות, גיל שדרושה בו נוכחות יש לגברים יכולות שחלק מהנשים חסרות.
היכולת להגדיר מודל אישי וייחודי נבנית מנכונות של נשים להניח למשפחה להסתדר גם בלעדיה וגם זה שלב לא פשוט.

הדרכת הורים-חשיפה עצמית לא קלה להורה

הדרכת הורים היא עבודה המתמקדת בהורה לצורכי אחד מילדיו. הורים באים לקבל הדרכה כדי לפתור קשיים שמהם סובלים ילדיהם אך לא תמיד הם מוכנים לעבוד על עצמם או להחשף כפי שנדרש לצורך התהליך. חלק מהמפגשים מחייבים הבנה של סגנון היחסים במשפחה, חלק אחר דורש הכרות עם משפחות המוצא של ההורים.

סיפור הילדות של ההורה או ההורים מסייעים למדריך ההורים להבין את הרעיונות המרכזיים המשפיעים על ההורה. הסיפור יכול להסביר סוג של תסכול שממנו סבל ההורה בהיותו ילד ושעליו קשה לו לחזור בעקיפין בראותו את ילדו במצב דומה. הורים מתקשים לעזור לילדם בבעיה שהם עצמם חוו יותר מאשר בבעיה לא מוכרת מקרוב.

הדרכת הורים בגיל ההתבגרות ושלבי היציאה מהבית

המעבר ממצב שבו משפחה שלמה חיה בבית למצב שמקצת מהילדים נמצאים בצבא ואחד נשאר עם ההורים הוא שינוי בפני עצמו. שינוי אחר שלרוב מגיע בשלב הבא הוא עזיבת כל הילדים את הבית. חלקם עוזב חלקית ואחר כך או במקביל פוגשים ההורים מצב שלישי בן זוג או בת זוג של אחד הילדים והמשפחה מתמודדת עם שינוי נוסף.
כל זה מוכר יאמרו הבריות. אני טוענת שגם במצבים אלו מוטב להורים להיות בתהליך הכנה או ביכולת התבוננות כדי להבין את השינוי שהם עצמם עוברים ולהיות חיוביים כלפי קשיים מסוג חדש. 

נתינה והורות מצבים נוגדים ומשלימים. הדרכת הורים

פעם האחריות של הורה לילדו ולילדתו נגמרה כשהשתחררו מהשרות הצבאי. היום היא גולשת לשנות הלימודים באוניברסיטה. יש שלימודיהם מסתכמים בשלוש וארבע שנות לימוד לתואר בוגר. יש שממשיכים לא רק מתוך עניין. יש תחומים ששנות הלימודים אליהם דורשות מסטר והתמחות. יש שיותר.
השאלה היא בתחום היכולת של ההורה לומר דייני. נתתי מעל ומעבר והגיע זמני לדאוג לעצמי.
זו הכרעה קשה. היא עומדת בסתירה למצב ההורי שמובן כנתינה והורה שמביט לעתיד נאלץ לפעול נגד עצמו.

הדרכת אמהות ביחס למעמד האישה במשפחה ובעולם

תמונתה של גברת חשובה מהמאה ה14 כוללת הטיית ראש. כך קורה לנשים נוספות בתמונות מודרניות יותר. גברים מחזיקים בציורים מאותה תקופה את ראשם במרכז.
אישית אני מוצאת בהטיית הראש צורך להתחנחן. מי שחשה שתפקידה להיות חמודה או נחמדה מעבירה לבנותיה את המסר הזה ומרוקנת את מעמד האישה בכל הקשר מתוכנו וערכו

דימויים על משפחות והדרכת הורים

כוכב הים מזכיר לי משפחה משום שיש לו מרכז כמו ההורים השולח מסרים תנועתיים לקצוות כלומר למה שמניע אותו.
הקשר להדרכת הורים יכול להתרחש כשהכוכב מבין שתנועתו העצמאית מוגבלת וכי תנועה שמושפעת מכוכבים אחרים יכולה לסייע לו.

מטרות הדרכת הורים לילדים בגילאי בית ספר יסודי

הדרכת הורים בגיל בית הספר היסודי מיועדת לחדד ולהעשיר את יכולותיהם של ההורים במצבי מעבר ובקשיים אישיים של הילדים. דוגמאות למצבי מעבר מאתגרים הם הכניסה לכיתה א' או סיום בית הספר היסודי ומעבר לחטיבת הביניים. חלק מהילדים מאותגרים במצבים פחות ידועים כאשר נעשית החלטה על שינוי הרכב הכיתות או כשכיתה מחליפה מורה שחשובה במיוחד לקבוצת ילדים.

הדרכת הורים מסייעת להורים להבין את מרכיבי החששות שאינם מודע להם בין אם שלהם עצמם או של ילדם, להתמודד בינם לבין עצמם עם הקושי. שלב נוסף הוא הבנותיו של ההורה לגבי יחסיו עם ילדו או ילדתו והדימויים שיש לו עליו או עליה. עומס רגשי לפני מצבי מעבר של ילדים יכול לפתוח סיפור מורכב יותר ביחסי ההורה והילד, הבנת הסיפור אינה דרושה בחלק מהמקרים לצורך טיפול באירוע שפתח את הסיפור אך יכולה להיות בעלת חשיבות רבה בהמשך לצורך הבנת מכלול  היחסים.

תאור תהליך המפגשים עם יועץ זוגי

תהליך טיפולי יכול להיות מוגדר כמו כתיבת סיפור מרובה טיוטות. הניסוחים משתנים ואף חלק מהמוטיבים אך הסיפור המרכזי קבוע. לעתים חוסר אמון מופיע בטיוטה הראשונה כסיבה לטיפול כשהתוכן נראה משני, אלא שאי אמון בנושא אחד יכול להעיד על אי אמון בנושא אחר. היועץ או המטפל חייב לבחון מחדש את מה שסופר לו במפגש הראשון ביחס לדברים שהוא ממשיך לשמוע בנושאים קרובים. זו אחת הדרכים לזהות את הסיפור הכואב. בני הזוג יקצרו לעצמם את התהליך אם לא יהיו עסוקים בשמירה על כבודם בעיני היועץ.

דוגמה לטכסט סמוי הנמצא במפגשים בין יועץ זוגי לזוגות המגיעים אליו היא בגידה.

נושאי הייעוץ והטיפול הזוגי והמשפחתי מוגדרים לרוב על ידי בני הזוג הפונים לייעוץ.

היועץ יכול לשער סיפורים שנמצאים ברקע היחסים מתוך ניסיונו אך מוטב שלא יעסוק בהם  כל עוד העבודה עם בני הזוג מתקדמת. אין זה נדיר שאחד מבני הזוג יצפה שנושא כמו בגידה ייבדק על ידי היועץ וייפתח דרך נושא אחר. במיוחד אם נושא זה לא נפתר בין בני הזוג..תגובות קיצוניות ביחס לנושא המוצהר יכולות להיות רמז לצורך לבדוק אפשרות של בגידה שלא טופלה.

שינוי מתוך הבנה מחשבתית לעומת שינוי התנאים-הדרכת הורים

במערכת משפחתית קיימים שחקנים רבים, יש מצבים שברור לבני המשפחה הבוגרים, הורים וסבים שרק שינוי בסגנון התקשורת יאפשר את המשכיות התקשורת המשפחתית. אחד המצבים הקלים יחסית הוא יציאה של ילדים מהבית, היא קשה להורים יותר מאשר לילדים, במסווה של דאגה אנו ממשיכים את התלות ההדדית. רק הבנה שהתאמה עצמית לנסיבות חדשות תועיל.

התרחקות מכוונת של בני משפחה למטרות בריאות נפשית-הדרכת הורים

בעקבות ביקורות אוהדות שקראתי על הסדרה אוליב קיטרידג' מבית היוצר של חברת הכבלים HBO  צפיתי בה כמה פעמים.

במרכז העלילה נמצא זוג ומערכת היחסים עם בנם היחיד. במהלך שלבים שונים בחייהם מתגלה אם המשפחה שאותה מגלמת השחקנית פרנסיס מקדורמונד כאישה קצרת רוח, קשה לסביבתה הקרובה והרחוקה, וממעטת בגילוי רגשות. גילויים אלו מתקבלים בהבנה על ידי בעלה ובנה בעשרים השנים הראשונות ומגיעים למשבר ביחסים עם הבן לאחר גרושיו מאשתו הראשונה ונישואיו בשנית.

האם אוליב טסה לבקר את בנה החי בניו יורק עם אשתו החדשה וילדיה מנישואים קודמים

בזמן שהאב שעבר שבץ סיעודי ומוגבל. אוליב אינה מצליחה להרגע ולחיות בקצב של בנה וכלתה יותר מיומיים. בחירתה לעזוב שאינה מוסברת מתקבלת בקוצר רוח על ידי בנה , הוא רואה בשיפוטיות שלה בארוע זה המשכיות של האשמות ישירות ועקיפות ששמע ממנה כל ילדותו. הוא מעדיף לנתק את הקשר בינהם משום שרק כך הוא יכול לפי הרגשתו להתחיל להיות שלם עם עצמו ועם מעשיו, תחושות האשמה שספג בילדותו מדכאות אותו והוא בוחר להתחיל לחיות את חייו באופן חדש, נטול אשמה. זוהי החלטה קיצונית אך אמיצה, זוהי דוגמה לתהליך טיפולי שעבר הבן שבעקבותיו בחר לשמור על גבולות היכולת שלו להיות מאוזן ללא מחויבויות מוסריות המעיקות עליו. הבן מדגים באופן מוקצן סוג של שינוי המתרחש לעתים בעקבות טיפול. אם נניח לצד המוסרי שבעניין ונצפה במבט טיפולי יש ברכה במעשיו משום שרק לאחר תקופה של שנה מבינה האם את התנהגותה הקשה אל סביבתה. לצערנו אין הסדרה מספקת את הפתרון החיובי שכולנו מצפים לו.

פו הדב כדוגמה לקהילה הדומה למשפחה

דמותו של פו הדב עניינה קוראים וצופים במשך כמה דורות. א.א. מילן הצליח לצייר לנו אוסף דמויות שבעזרת היותן בעלי חיים מעוררים את אהדתנו הקבועה. אחד המרכיבים המעניינים בקהילה הזו היא העובדה שעזרה הדדית ותקשורת הם מובנים מאליהם ומחיים את ההתרחשויות. בעלי החיים נמצאים באינטראקציה שעיקרה חברתיות ומערכות יחסים.
למזלם אין מי שמוגדר כהורה או הורים במערכת הזו. מי שנוטה להעלב בקלות או להתלונן על מעמדו מקבל לעתים תמיכה וחיזוק רגשיים מחבריו ולעתים צריך להתמודד לבדו עם תלונותיו. בזה נבדלים גיבורי הסיפור ממשפחה רגילה שבה יש נטייה להתמודד עם עמדות קבועות של בני המשפחה.
ויני פו החל את דרכו בסיפור כחיית פרוה של כריסטוף רובין והמשיך כדמות בסיפור שמספר לו כרוסטוף רובין. בהדרגה הוא נשאר דמות בחיי היער כאשר כריסטוף רובין הדמות האנושית היחידה בסיפור עוזר לו להגיע לדבש שמייצרות דבורי היער. מספר חיות מצטרפות לחיי היער תוך חזרות למצב הסיפורי וליער לסירוגין, כגון: חזרזיר, שפן, החמור הזקן איה, ינשוף, קנגה הקנגורו ותינוקה רו.

פחדים של הורים מלהראות "מזניחים" משפיע לרעה על עידוד עצמאות

 רק בהקשר של פורים אנחנו יכולים לצלם ילדה לבדה ביער ללא חיוך, הגיל המשתקף מהצילום והתרבות שנמצאת לנו תמיד בתודעה בדרך זו או אחרת אינם מאפשרים לנו לצלם ילד לבדו. חשש ההזנחה עולה והצלם או מי שאיתו חושבים איך תראה התמונה עוד לפני שהם לוחצים על הכפתור.
נושא אחר שנמצא ברקע של עניין זה הוא ההשפעה השלילית שנוצרה מתוך הפחד להראות " מזניחים" על יכולותינו לפתח אצל ילדים עצמאות.

איך לפתח עצמאות אצל ילדים ועדיין לשמור על בטחונם? זו השאלה הבאה שאנסה לענות עליה

כוחם של זכרונות משותפים באיחוד משפחה מורחבת-פן בהדרכת הורים

מאחורי כל עץ המצולם כאן יש זכרונות: מתי נטענו אותו? ולמה בחרנו בו? מה משתלב יחד? מה לא?  ומי נטע......

העץ שעליו עומדת נ. הוא הותיק ביותר בשכונה, בערך בן שבעים ועליו רבו ועוד ירבו הסיפורים

הדרכת הורים לילדים בשנות בית הספר היסודי

ליווי הורים בגיל בית הספר היסודי נועד לחדד ולהעשיר את יכולותיהם של ההורים במצבי מעבר ובקשיים אישיים של הילדים. דוגמאות למצבי מעבר מאתגרים הם כיתה א' או בסיום בית הספר היסודי ומעבר לחטיבת הביניים. חלק מהילדים מאותגרים במצבים פחות ידועים כאשר נעשית החלטה על שינוי הרכב הכיתות או כשכיתה מחליפה מורה שחשובה במיוחד לקבוצת ילדים.

ליווי מקצועי מסייע בשלב הראשון להורה להבין את מרכיבי החששות שאינו מודע להם ולהתמודד בינו לבינו עם הקושי. שלב נוסף הוא הבנותיו לגבי יחסיו עם ילדו או ילדתו והדימויים שיש לו עליו או עליה. עומס רגשי לפני מצבי מעבר של ילדים יכול לפתוח סיפור מורכב יותר ביחסי ההורה והילד, הבנת הסיפור אינה דרושה בחלק מהמקרים לארוע ששימש כטריגר אך יכולה להיות בעלת חשיבות רבה בהמשך.

הבנת ההשפעה של דמויות מכוננות כחלק מהדרכת הורים

המושג דמות מכוננת מנסה לתאר אדם שהשפיע על אדם אחר בין שהתכוון לכך ובין אם לאו. לעתים דרך ההסתכלות על החיים טבועה באדם עד כדי חוסר יכולת להבין את מקור ההשפעה ואת דרך מבטו כאדם מושפע. הבנת השפעתה של הדמות המכוננת נעשית ברורה לאדם שהושפע לטובה ממנה בעיקר לאחר מרחק מקום וזמן.

בהדרכת הורים איתור דמויות מכוננות מסייעת ליכולת ההפרדה של ההורה בין הצרכים האמיתיים של ילדו לבין ציפיותיו ממנו.

הבנת המסרים שאנו נושאים עקב השפעות אלו היא פעמים רבות הדרך לפיתרון קונפליקטים בין בני זוג, הן ביחס ליחסים בינהם והן ביחס שונה לכל אחד מילדיהם.

מקורות המידע של בני נוער על מיניות מתוך יעל קציר הארץ

"לו אותם הורים היו באמת מתעניינים בתכנים שילדיהם צורכים באינטרנט הן דרך המחשב והן דרך הסלולרי, ולו הם היו מאפשרים שיחה פתוחה בנושא בבית, ולו היו יושבים כאמור לצפות עם הילדים ומשוחחים אחרי התוכנית על מה שראו, היו מרוויחים מכמה בחינות: ראשית, לילדים הייתה יכולה להיות כתובת לשאלות והתייעצויות בבית ולא היו פונים למקורות מפוקפקים, שנית, על פי מחקרים עולה שבבתים בהם יש שיחה פתוחה אודות הנושאים האלה, בני הנוער מתחילים להתנסות בגיל קצת יותר מאוחר ביחסי מין, שלישית, היו מכירים את עולמם של ילדיהם ומבינים מה מעסיק אותם".

למרבה המבוכה, רובנו לא ממש יודעים איך או מתי לדבר עם ילדינו על מין, ומשאירים את העבודה השחורה ליקום. במקרה הפחות גרוע הם ילמדו על כך בבית הספר, ובמקרה הממש גרוע הם ייעזרו באינטרנט ובפורנוגרפיה כדי לחפות על חוסר הידע. אבל לעתים קרובות מדי הורים שמעוניינים לדבר עם ילדיהם על מין ומיניות פשוט חוששים שאינם יודעים איך לעשות את זה, ולכן נמנעים מכך."

אין ריבוי נשים במשפחות המודרניות יש ריבוי משימות על אישה אחת

המשפחה הישנה המסורתית נשארה בסגנון החשיבה של רבים מאיתנו למרות שאנו חיים במערכת יחסים חדשה עם אתגרים והתארגנות חדשים לגמרי.
הדרכת הורים כוללת הגדרת גבולות חדשים לילדים ושפה מכבדת, נטולת הרמת קול או נטולת סנקציות? איש לפי הבנתו.
תפקידים מוגדרים לילדים בחובות הבית הם בין הדברים שנשכחו עם השנים כעניין טבעי כי רובנו מגדלים כלב אחד או לא מכירים צרכים של טיפול בבעלי חיים כחלק מהמשק החקלאי, הנחיצות להעזר בילדים התעמעמה והגיע  הזמן לחדד אותה למען הצרכים של כולם.

מניעים לפנייה לייעוץ משפחתי או להדרכת הורים

משפ    משפחות שפונות להנחיה משפחתית או לליווי הורי מרגישה שיש מתח קיצוני בין בני המשפחה, דברים לא מסתדרים למרות כוונות טובות ועצות של חברות שעברו תקופות קשות, הפחד מהתפרקות המשפחה הוא לעתים המניע לפנייה ליעוץ ולככן תפקידו של איש המקצוע: מטפל זוגי, יועץ או מנחה משפחה הוא להזיז את בני המשפחה מתפקידים שלקחו על עצמם. תפקידים שבהם נוח ובטוח, לעתים אלו תפקידים שהיו נחוצים בשלב קודם של החיים המשפחתיים ונעשו פחות רלוונטיים.

פניות להדרכת הורים בהתאם לגיל במקום "בלב ארוע" ובאיחור

הורים רבים נוטים לחשוב על צורך בהדרכת הורים רק במצבי תפקוד לא תקין של ילדם במסגרות או בעקבות קונפליקט קשה בין זוג ההורים.
זו חשיבה נכונה כשלעצמה אלא שכשילד נמצא בלב בעיה הוא צבר חויות שליליות והקושי שלו לחשוב על עצמו מזויות חדשות גדול יותר.
הספרות המקצועית עמוסה במידע על גילאים צפויי משברים ולמרות שילדים רבים לא צמודים בחויות מורכבות לגיל הצפוי למידה מראש על אפיוני הגיל יכולה לעזור.
בין אם דרך הספרות או דרך הדרכת הורים

הדרכת הורים וליווי משפחות-לשם מה?

עם השנים לומדים רוב האנשים להכיר את עצמם ואת נטיות האישיות שלהם. במקרה שלי הבנתי בהדרגה שהעקרונות שהובילו אותי כאם לא נבעו רק מההסתכלות החינוכית והאמונות שלי. אישיותי תאמה להן ולמזלי פעלתי בהבנה ושיתוף עם בן זוגי. צרוף זה,אישיות,אמונות והבנה עם בן זוג צמצמו קונפליקטים. הכוונת ילדים בכל גיל זקוקה לשקט ולביטחון בדרך. אני בטןחה שהורים רבים זקוקים לתמיכה כזו. לעתים כמפגש חד פעמי ולעתים כליווי בין מצבים שונים. זו המחשבה המרכזית בהדרכת הורים וליווי משפחות.

הדרכת הורים ביחס להעברה בין דורית של נורמות משפחתיות

נורמות משפחתיות קשורות לתחומי חיים רבים, כגון: ניהול תקציב, העדפות בבחירת מקום מגורים וסגנון המגורים יחסים עם שכנים וחברים, חשיבות והתמדה ביחס לטקסים חברתיים, התמדה לגבי טקסים בין בני הזוג ובין ההורים לילדים, סגנון התקשורת והעברת מסרים באופנים מילוליים ולא מילוליים. החברה בישראל נוטה להתמיד בהעברת הנורמות מדור לדור הן עקב האינטנסיביות של היחסים בתוך משפחות מורחבות והן עקב הנטייה לגבולות לא מוגדרים במסגרות חינוכיות ובארגונים. השוואות וצורך בהשתייכות מחזקות את ההתמדה בשמירת נורמות משפחתיות בעולם כולו.

נורמות משפחתיות מחזקות את התא המשפחתי ככל שבני הזוג חולקים השקפת עולם דומה, ככל שרבה השונות בין השקפות העולם של בני הזוג כך עולה הסיכוי שהרצון לשמור איש על הנורמות שהביא עמו יקשו על ניהול חיים משותפים. במקרה האחרון תחזק הנכונות לשנות נורמות או לחשוב עליהן מחדש את הזוגיות.

מאבקי כוחות בין בני זוג-שלב בהתפתחות הזוגיות

מעטים הזוגות שאין בינהם מאבקי כוחות, זהו אחד השלבים שבונים את הזוגיות ויכולים להיות מובנים בטעות כביטוי להעדר אהבה או לחוסר יכולת לתפקוד זוגי. מובן שכאשר שני אנשים קרובים רבים על מרחב השליטה והחופש של כל אחד מהם קשה לזכור שזהו שלב או לזכור ארועים קודמים שהסתיימו באופן חיובי.

לעתים דרך ניהול המאבק משנה את החוויות שנותרות בין בני הזוג ועזרתו של מנחה משפחה תהיה ביחס לכך.

מרכיבים של מאבקי כוח יכולים להתבטא בדיאלקטיקה של קרבה ומרחק ובהרגשה של אחד מבני הזוג שהאחר חזק יותר ביכולתו לקבוע את המעברים. ביטויים אחרים הם שליטה בכסף או הרגשה שמי שמרויח יותר חזק יותר. שימוש בשליטה בכסף עלול להכניס אנשים לקיבעון וסביר שהיה חלק מנורמות שהובאו ממשפחות המוצא. הבדלים "תרבותיים" בסגנון גידול הילדים מקבלים אופי של מאבק בין בני הזוג כאשר כל אחד מהם משוכנע שהאחר טועה.

שלב זה מסייע לצאת מפנטזיות ומבטא חוסר רצון לתת הכול. בני הזוג רבים על אותם נושאים שקודם משכו אותם זה לזה. אחת ממטרות הטיפול הזוגי היא ללמוד איך לריב, חשוב לא לדרדר את המצב ולא להיכנס לעלבונות קשים רק כדי לנצח. התעלמות או התנתקות במהלך ויכוח לא מקדמים את המאבק.

הגישה הנראטיבית בייעוץ זוגי ובהדרכת הורים

המטפל בגישה נרטיבית מקבל את סיפורו של המטופל כפי שהוא ומנסה להיות שותף או עורך שותף. המטפל נמצא כצופה משתתף. האדם בטיפול כזה אינו הבעיה, יש אדם ויש בעיה. כלומר יש הפרדה בין האדם לבעיה ויש כוונה לייצר נראטיב משותף לבעיה.

בטיפול זוגי אם אחד מבני הזוג אומר "אני תלותי" המטפל יאמר "יש בעיה של תלות" ויכוון את שני בני הזוג להתייחס אליה, הפרדת הבעיה וניסוחה באופן שאינו משויך לאחד מבני הזוג היא הדרך ליצור קואליציה של בני הזוג מול הבעיה. ההתמודדות המשותפת של בני הזוג מול הבעיה יכולה לשחרר את בני הזוג מהמאבק בינהם ולהפנותם למאבק משותף בבעיה. בני הזוג ייצרו כך מכנה משותף נרטיבי, לאחר שיבינו שיש בחירות בתוך הצגת המציאות ואין פתרון צודק.

מטפל/ת שאומר/ת לבני הזוג "שניכם סובלים" מעבה את הנרטיב המשותף ועוזר להם לדבר ולהרחיק את הבעיה.

במסגרת תפיסה זו ההקשבה הנרטיבית מובילה להבנה שהחיים הם מראה בלתי פוסקת. אדם מסופק הוא לרוב אדם שלקח אחריות ולכן הצליח למצוא משמעות.

ההבדלים שאינם מובנים בין הסתרה לבין שקר-הורים כמודל לא מובהק

דפוס של הסתרות בתוך המשפחה יכול להיות מסר מבלבל עבור בני נוער. זהו דפוס שמוביל לחוסר הבנה מתי שקר הוא שמירה על פרטיות ומתי בעיה ערכית ותקשורתית.

הורים יכולים לא פעם להעדיף לשקר, כלומר להמציא ארוע שלא היה במקום לומר לילדם "זה ענייני האישי" או "איני יכולה לשתף אותך בעניין". ילדים מאמצים את הדפוס לרוב לקראת גיל ההתבגרות או במהלכו והורים מאשימים אותם בטעות בשקר.

ילדים שנוטים לשקר עושים זאת כמובן מחשש ופחד מתגובת הסובבים ומחוסר בטחון אך גם מתוך תחושה שהאמת אינה בהכרח ערך כה חשוב, ואם המבוגרים המשמעותיים אינם אומרים אמת, גם לי יש לגיטימציה לשקר. 

מעבר פעוטות לחיים ללא טיטול -הדרכת הורים

רבים שואלים מתי נכון לגמול ילדים מטיטולים. רבים יודעים שאין זמן אחד טוב יותר לפי גיל. מסגרות כגון גנים. מעונות. ומצבים כמו רצון להידמות לאחים בוגרים מעודדים את הצורך מסיבות חברתיות. לרוב הם עוזרים אך לעתים הם מקדימים את המאוחר משום שהדחף החברתי אינו מספיק בשביל לשלוט או לשים לב לאיתות מקדים של התחושות שהוא חלק חשוב
בתהליך כולו.
אז איך בכל זאת נעזור לילדינו לסבול כמה שפחות תסכול. תסכול שעלול להיות מנת חלקם כשיחושו רצון להיות בלי טיטול ויאלצו ללא הבנה מספקת לחזור ולהשתמש בטיטול.
אפשר ליצור מראש מרווחים קבועים של זמנים שבהם לובשים טיטול וזמנים שלא.
ככל שנתייחס לשהות בשרותים דרך משחקים ונכוון את משך השהות נוכל לזמן יותר התייחסות קלה לקשר בין תחושות להתרוקנויות.

שינוי ערכים במעברים בינדוריים

רובנו מניחים שילדינו ילכו בדרכנו כי אין ספק שזו הדוגמה הראויה ולה נחשפו שנים רבות. המציאות אינה כה פשוטה מאז שאפשר ל"צאת מהארון" (ואני בהחלט בעד) להיות בקשרי פייסבוק חובקי עולם או לקרוא ספרים המאתגרים בערכים אמריקניים, אנגליים, מהמזרח ועוד.
השתנה מרחב הציפיות ועצירת הצעירים לא תועיל.
אפשר להבין את הצורך שלהם ולתמוך ברמה הרגשית. אין פרוש הדבר תמיכה ברמה כספית. הורים רבים רוצים לתת יותר משביכולתם. להיות קרובים יותר משמתאים לצעירים.
בואו נניח להם עם כל הקושי שבדבר. ונקוה שישובו מהר הביתה.

צעד ראשון בהנחיית הורים

הורים יודעים הכול מנקודת המבט של ילדיהם. הביטחון הזה מחזק את ההורה גם כשהוא יודע שאינו יודע. לכן ההחלטה לפנות להדרכה ולחשוב  מחדש על החלטות היא החלטה קשה. הצעד הראשון הוא חלק גדול מתוך העשייה כולה.

הדרכת הורים -התסכול הזוגי ודרכי העברתו לילדים

ריקנות, חוסר שלמות, ציפיות רומנטיות, תלות, אכזבות, רעיונות, זוהי רשימה קצרה לסיבות לא רלונטיות שמפעילות אנשים רבים במערכת יחסים זוגית ובמיוחד כזו שיש בה ילדים.

מבלי לשים לב מפנים הורים לא מעטים את התסכול מבן או בת הזוג כלפי הילדים, בין אם על ידי יצירת "קשר זוגי" במובן הרגשי עם אחד הילדים או על ידי ביטוי התסכול מהילד או הילדה.

הדרכת הורים מיועדת פעמים רבות לפרק את הקשרים הפחות נראים והיותר מזיקים בין הורה אחד לילד אחד מסוג זה ולהפנות את ההדרכה ליחסים בין ההורים.

הצורך בהדרכה ובליווי נחוץ להורים רבים

שינויים בעולם הערכים, התכנים והציפיות מהחיים ומהסביבה מתרחשים במעבר מדור לדור שנים רבות. בעידן הטכנולוגי נראה ששינויים אלו הולכים ומואצים. הורים הם בין קבוצות האנשים החווים שינויים אלו כאיום על תפקידם ומקשים עליהם לפעול. מקצת מההורים מבינים שהילדים נמצאים בבלבול וחוסר כיוון לא פחות מהם אך מתקשים לשוחח איתם על כך, אחרים מייצרים חווית ביטחון מדומה על ידי מיעוט התערבות בחיי הילדים המתבגרים שנוטים לא לאפשר התערבות מסיבותיהם.

חווית חוסר הביטחון כשלעצמה היא סיבה להורים לפנות להנחית הורים, ניתן לחלק את ההנחיה בין מפגשים קבוצתיים המזמנים חשיבה משותפת והבנה שרבים חותרים באותה סירה בלי לדעת לאן, לבין מפגשים אישיים המאפשרים לשמור על פרטיות והתמקדות בבעיות אישיות וייחודיות.

ייעוץ משפחתי והדרכת הורים במצבי שינוי והתמודדות עם מתחים

אנשים לא מעטים חשים מתח וקושי כאשר בן משפחה קרוב חולה במחלה קשה או נמצא במצב שאינו ודאי. שינויים כגון: התמודדות עם חילופי תפקידים במשפחה עקב מחלה או מוות. הימצאות בסיטואציה לא צפויה כמו פיטורין, גרושין, שינויים לרעה במצב כלכלי, מעבר למקום מגורים חדש, הגירה, כולם מצבים בלתי צפויים.

חלקנו ההורים משערים שאם הילדים לא יודעים על הבעיה היא אינה משפיעה עליהם, אכן קשה להעריך את היקף המתח שעובר לילדים במצבים כאלו אך אין ספק שמשהו ממנו עובר.

הורים אחרים חולקים עם הילדים את המצב שלהם או מנסים לגונן עליהם על ידי סיפור חלק מהמצב.

אמנם הכול תלוי גיל אך לא ניתן לסמן קו גילי ברור שממנו והלאה נכון לספר ולילדים מתחתיו עדיף שלא לספר. 

ככל שאנחנו עצמנו יודעים יותר על המצב הבלתי ידוע כך קל לנו יותר להתמודד איתו. הדברים נכונים גם לגבי ילדים, ככל שנשתף אותם בפרטים המתאימים ליכולותיהם כך יוכלו להתמודד ביתר קלות עם המתח שאני מעבירים. לא סביר שאנו מתנהלים במצבי מתח בלי להעביר חלק מהרגשותינו לילדינו.

הדרכת הורים בהליכי גרושים.

בהליכי גירושים קשה להדריך הורים. זהו מצב לחץ מתמשך וההורים עסוקים בדאגה לרווחתם בעתיד ולרווחת ילדיהם.
ככל שההליכים ארוכים יותר כך מתחזקת אי הודאות של הילדים. לכן גישור והסכמה לפני ההודעה לילדים הם הדרך היחידה להקל על קשיים רגשיים שמתפתחים אצלם.

שפת גוף של הורה מבטאת הרבה גם בהדרכת הורים

שפת הגוף בתמונה העליונה הנקראת אמהות שונה לחלוטין מהמצולם בתמונה התחתונה הנקראת אבהות.

נסו להתעלם ממספר הילדים שיש לכל אחד מההורים, חשבו על שפת הגוף של כל אחד מהם ומה הוא אומר לכם 

קשיי התנהגות והדרכת הורים ומבוגרים אחרים

המשימה לחנך ילדים למשמעת במסגרות חינוכיות קשה להורים יותר מלאנשים אחרים.
ההגדרות של משרד החינוך לילדים הזכאים למשלבת אינן כוללות ילדים עם קשיי התנהגות.
כדאי להורים לחפש בעזרת גורמים מתוך בית הספר אנשים שיכולים לתמוך בילדיהם ולכוון אותם להתמודד עם כללים חברתיים והתנהגותיים באופן חיובי.

מניעת העברה בינדורית למען יחסים משפחתיים בדור הבא

העברה בינדורית מתבטאת בצורות רבות ומגוונות: החל מציפיות בתחומים המחשבתיים, התנועתיים, יחס ליזמה לעומת יכולת התמדה ועד רעיונות שמכוונים את סגנון החשיבה האישי. לרוב אלו רעיונות שאיננו מודעים להם כגון יחס למצבי משבר. תקשורת עם הסביבה. יחס לאסתטיקה או לידע כללי.
מי שחוה תסכול וצער עקב פעולת רעיונות אלו עליו נוטה להבינם ולבדוק את נטייתו להעבירם. מי שפחות מכיר את השפעתם השלילית על חייו שלו מתקשה לעסוק בכך.

חיזור בין בני זוג והדרכת הורים

רוב מעשינו כבני אדם, בני זוג או הורים הם מודל לילדינו, לו היינו יודעים שאני ב"מבחן" שאינו מכוון היינו פועלים אחרת, בין אם לטוב או לרע.
הצפרדעים בתמונה אינן בחיים זו אילוסטרציה אבל גם לגביהן בחר המאייר שהגבר יהיה זה שמניח את ידו על האישה.
איך החלטתי מי הגבר ומי האישה? לפי הסטריוטיפים שלי. הגבר צפוי להיות גדול או גבוה יותר.
אז הנה לפנינו סדרת סטריוטיפים מחיי בני האדם שהולכים ונעשים פחות רלונטים ועדיין נוכחים בחינוך: הגבר/ הזכר צפוי להיות המחזר, הגבוה, האקטיבי. חבל להעביר את כל זה לילדינו.

הורים כדמויות מכוננות של חיי משפחה צעירה

אין זה חידוש לומר שרוב האנשים ממשיכים בזוגיותם את דגם היחסים שראו בין הוריהם. לעתים בוחר אחד הילדים מבלי דעת לייצג את הדמות שהזדהה איתה במשפחת המוצא שלו. בעולם המודרני הבחירה הזו אינה קשורה לג'נדר.

הורים הם לרוב דמויות מכוננות  בתחום ההורות. לאחר שבן/בת נעשה הורה בעצמו הוא מבין את השפעת הוריו על סגנון ההורות שלו. הוא יכול להבין בין השאר שלא בחר במודע במודל ההורי שבמסגרתו הוא מתפקד. יש זוגות שההכנות שלהם לילדם הילד הראשון כוללות שיחות על מודלים, זוג כזה שמודע לעצמו יכול לבחור בין מודלים מוכרים לו מהספרות, מחברים או משילוב המודלים שבהם גדלו.