הדרכת הורים-סקירת גישות רווחות בישראל

הדרכת הורים נעשית נחוצה בישראל ככל  שילדים מושפעים מסביבתם לא פחות מאשר מהוריהם, מצב זה מגדיל את הפער בין תרבות ההורים והילדים ומקשה על תקשורת ועל קבלת סמכות ההורים. מקצת מהגישות המוצגות כאן הן גישות טיפוליות ואחרות גישות חברתיות וחינוכית. טווח ההצעות בתחום הדרכת ההורים והטיפול המשפחתי היום בישראל מתחיל משיקום הסמכות ההורית לפי ד"ר חיים עומר דרך גישת איכה, מכון אדלר ואנשים שלמדו במכון אדלר ונתנו לגישה עיבודים שלאחר שנות עבודה נותנים מענים גמישים יותר. גישות הcbt  למיניהן נמצאות במרכז הטווח, הן מתייחסות למצבים המסתירים גבוליות וחוסר איזון רגשי. בקצה השני נמצאות גישות המתמקדות בילד ובאוירה המשפחתית לא פחות מאשר במסגרת ובסמכות. ההגדרות הבאות יכולות לסייע להורים לבחור את הגישה המתאימה להם

מתוך אתר מכון אדלר

אדלר פיתח את הרעיון הבסיסי שהאדם הוא קודם כל יצור חברתי והמוטיבציה הראשונית שלו היא לפתח תחושת שייכות ולמצוא לעצמו מקום בטוח בקבוצה, במשפחה בחברה. עוד מצא אדלר את האדם כישות קוגניטיבית ובוחרת – בידי הפרט היכולת לבחור התנהגויות ויוצא מכך, שהאדם אחראי על תוצאות התנהגותו. מתוך כך ייחס אדלר חשיבות עצומה להדרכת הורים המגדלים את הדורות הבאים לאחריות, לעצמאות, לשויון ערך האדם ולאזרחות טובה בחברה דמוקראטיתhttp://www.machon-adler.co.il/?page_id=12

אדלר מתמקד בציפיות המבוגרים מהתנהגות ילדים במסגרות כולל במשפחה, בהנחה שטווחי התפתחות חברתיים נחקרו כראוי והוגדרו באופן המתאים לכלל. הוא בונה את יכולת השינוי של היחיד כשאינו מתפקד מבחינה מסגרתית על המוטיבציה הכלל אנושית להיות שייך ולמצוא לעצמו מקום חברתי. מתוך המגמה הזו נגזר תפקיד ההורה.

מיכל דליות הרחיבה את גישתו של אדלר לאחר שעבדה שנים במסגרת מכון אדלר וקבוצה מתלמידותיה מציעה היום הדרכת הורים.

לעומת העיבודים השונים של מכון אדלר באים אנשים המאמינים בגישות cbt  שונות ומציגים התנהגויות חריגות שבהן הפרט נפגע מתגובות לא מדויקות של ההורים, בעיקר כאשר מדובר בחרדתיות.

(מכון (cbt

על מה עוברים ההורים הדרכה?

"כדי להסביר את אופי ההדרכה, נביא בפניכם דוגמא למצב בעייתי:

ילד הסובל מחרדה כלשהי ועובר התקף פאניקה עוצמתי. ההורים מנגד, לא בטוחים איך לעזור – חלקם יילחצו ויגיבו גם הם בהיסטריה, חלק מתוך מצוקה יכעסו ויבקרו את הילד על רגש הפחד המועצם, וחלק יעשו הכל, אבל הכל כדי שיירגע הילד ומהר. כל אחת מהתגובות הללו הינה בעייתית, ועלולה להחריף את הבעיה. מדוע?

תגובה כזו שוללת למעשה בלי להתכוון את הלגיטימיות של הילד למצבו. ילד שירגיש כי אין לגיטימציה לרגשות שהוא חווה בעקבות תגובה כועסת או חרדתית של ההורים עצמם – עלול להתחיל לפחד מהרגשות עצמם ומהסיטואציה כולה, ולחוות פחדים וחרדות כפולים ומכופלים. חוויה של רגש פחד כפול שכזה, "פחד מהפחד" – תחריף את המצב ואף עלולה לגרום לסימפטומים נוספים  והפרעות נוספות שלא היו קודם."

https://www.cbtisrael.co.il/family-couples-children-relationship-problems/%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/

בצד האחר של הרצף נמצאות גישות הוליסטיות כמו זו של מכללת רידמן שמתרכזת בהצעת דרכי חשיבה מגוונות על הורות. בהדרכת הורים בגישה הוליסטית ייבחנו מודלים שונים של תפיסה הורית, משמעת מול סמכות, דרכי תקשורת חלופיות, סגנונות הורות ועוד.

"רפואה הוליסטית לילדים מאמינה בשיתוף פעולה של ההורים להעצמת ולהצלחת הטיפול בילד. אי לכך מתן כלים פרקטיים והטמעת ביטחונם העצמי של ההורים ביכולתם לתת מענה הינם  אבני יסוד בגישת הטיפול הם:

סבלנות, כבוד הדדי, תקשורת דיאלוגית, הקשבה, הערכה, שותפות, דוגמא אישית, חשיבה אסטרטגית ועוד הם רק חלק מהכלים הנדרשים על מנת להפוך את ההורים למנהיגים ולהוביל את התא המשפחתי למקום שאליו הם מייחלים. הקורס אף מתאים להורים המעוניינים להגביר את המעורבות ואת והמוטיבציה שלהם להצלחת התהליך הטיפולי.

http://www.reidman.co.il/index.php?dir=site&page=school&op=category&cs=2494&langpage=heb

מכללת הנות שהיא שלוחה של מכללת תלתן הם מסכמים את דרך העבודה שלהם במילים:

מנהלת המכללה לטם אלוש:
"השם הנות נבחר מתוך מחשבה ותפיסה שמי שמגיע אלינו ללמוד, מגיע קודם כל כדי להנות. אנו מאמינים כי החוויה היא חלק נכבד מן התהליך וכדי להיות מטפלים טובים עליכם ראשית להיות נאמנים ולחוות את התהליך בעצמכם. לכן בחרנו ועיצבנו את הקורסים מתוך תפיסה משפחתית, מעגלית, אינטימית ומצומצמת. בכל פעם כשסטודנט מסיים ומתקשה להיפרד מאתנו מתוך הרגשה שהיינו יחד "כמשפחה", אני מרגישה שפעלנו נכון ועל פי הייעוד המקצועי והרגשי שלנו".

http://www.henot.co.il/about_us.html