חוסן משפחתי והדרכת הורים-כיצד להתגבר על הפחד מחשיפה ומדוע

משפחות הן תחום חדש יחסית בעולם הטיפול, לכן המושגים שחוזרים ועולים בהקשר של עבודה עם משפחות כגון "הדרכת הורים", " "טיפול זוגי", "טיפול משפחתי", "ייעוץ זוגי" ועוד, עוסקים כולם ביכולת של המשפחה כתא וכפרטים להרגיש "חשופים" לגורמים מקצועיים לזמן קצר, זאת משום שכאשר יש אמון בבעל התפקיד החשיפה אינה חשובה. זוגות שמגדירים יחד עם מנחה משפחה את מטרות העבודה המשותפת יכולים להגביל את גבולות ההתערבות ולשמור על תאום בינהם ביחס לנושאים שיבחרו להחשף אליהם.

אין ביכולתם להתמודד עם לחצים פנימיים הקשורים במערכות היחסים בינהם או עם קושי של אחד מהם.

התחומים הקשורים בהבנת העולם המשפחתי הולכים ומתרחבים אך למרות ההבנה המתגברת כי לא ניתן להפריד בין מצבו האישי של הפרט לדינמיקה המשפחתית מתקשים אנשים רבים לקבל עזרה בחיי המשפחה, התרבות של חלק מהמשפחות מתייחסת לחוסן המשפחתי כתוצאה של שמירת פרטיות. אזור מוגן וסגור בפני העולם החיצון. למרבה הצער השפעתה של שמירה כזו ביחס לחברה או למשפחה המורחבת לא יכולה להיות צפויה מראש. יש זוגות שהיא מועילה להם ואחרים שמעכבת את התפתחותם כזוג ומשפחה. אין הדברים דומים כאשר מדובר בגורם מקצועי שחלק מהזהות שלו כוללת שמירת מידע ופרטיות של המידע שמגיע אליו.

לכן עבורי המושג הדרכת הורים נושא קונוטציה חיובית ומתאים יותר לסגנון עבודה שבו מידת ההתערבות תלויה בבני המשפחה. לא תמיד דרוש ליווי משפחתי עקב קשיים, לעתים שאלות וספקות שהורים עסוקים בהם יכולים לקבל מענה על ידי מעקב ארוך טווח שמתבצע בתחומי הקיום הטבעיים של הילד ולא בהכרח בחדר הטיפולים.