חוויותיי מתקופת הילדות בים עם משפחת המוצא שלי (דוגמה אישית פתוחה להבנות רבות)

הים תפס מקום חשוב בחוויות המשפחתיות שלי כילדה. גדלתי בבית עובד שמרחק הנסיעה ממנה לחוף פלמחים היה כעשר דקות. הורי אהבו את הים עד מאוד ואימי ממשיכה עדיין בגיל שמונים במסורת הביקורים בחוף.

במשפחות רבות קימת היקשרות למקום בילוי משותף שהולך ומעצב את המשפחה, איני מרגישה שמשפחתי הייתה מיוחדת בעניין. המיוחד בקשר לים מנקודת מבטי היום הוא שהחוף היה מקום שהות גם בעונת החורף כאשר לא היתה אפשרות לשחות או לעסוק בפעילויות ספורט ימי אחר. נוסף לכך היה מאמץ משפחתי משותף בין אחי ואבי לתמרן כלי רכב שהתאימו חלקית לחוף כדי להביא סירת קייק ולהשתמש בה בסביבה שאינה מהמתאימות לקייקים.

הרוח הלוחמנית של אבי שהיה יוצא פלמ"ח הייתה לעשות את הבלתי אפשרי ואחי חבר אליו בכך, לא נראה לי ששניהם היו מודעים לסגנון החשיבה הזה ולכן אני מרגישה שחוויתי איתם את הים באופן שונה מילדים אחרים.

אסטרטגיות להורים לבני נוער בחופשה

חופשת הקיץ החלה היום וכל הורה לנער/ה בגילים שבין 12-18 מודע לסכנות שעלולות לקרות לבנו או לבתו. עודף הזמן והרצון לחוות דברים חדשים, מאתגרים ומעניינים אינו שייך לקבוצת בני נוער מוגדרת. הוא חלק מחייהם של רבים.
מי שלא שייך לארגוני נוער, נעדר תחביב שמעסיק אותו או מנותק מתחבורה ציבורית חשוף מעט יותר ביחס לאלו שכן שייכים.
אין תשובה אחת או שתיים לטיפול בקושי. אני נוטה לחשוב שהבחירה של ההורים לבני נוער נמצאת בין שני כיוונים שונים לחלוטין:
אמון מוחלט, ללא מעקב או חשש משדר ביטחון ומרגיע את ילדינו ברמות שהם עצמם אינם מודעים לו. לעתים כדי לספק תנאים נוחים לאמון כזה אפשרו מסיבות בביתכם או ארוח מתמשך, שנו את סדר היום שלכם, אם תתחילו לעבוד מוקדם יחסית ותסיימו מוקדם יחסית יהיו פחות שעות "ריקות ממעש" או "ריקות מחברה" לבני נוער שמתעוררים מאוחר.

הכיוון האחר: מעקב אחר מעשים, הוצאות כספיות, מצבים של שינה ללא הפסקה, חברים חדשים שבחברתם יש ביטוי להעדר גבולות, העדרות בלילות עד שעות הבוקר המוקדמות. קשה להודות שאין לנו אמון בילדינו ולכן נקודת המבט שמניחה שכל אחד יכול לטעות היא שפויה ומסייעת,
ככל שהמעקב אינו גלוי הוא יעיל יחסית.
צורך של בני נוער בפרטיות יכול להראות כמו הסתרת הגרוע מכל, הניחו לציפיות שלכם מהשפעת החינוך הטוב שנתתם ותהיו נוכחים.
כל אדם וכל בני הנוער חשופים לרצון להתנסות, להשפעות שליליות ומכוונות.
שקלו לאפשר התנסות אתכם או בחברתכם כדי שה"טעימה הראשונה" תהיה מוגנת.

ובעיקר שחררו למרות כל הכתוב כאן

הדרכת הורים בתפקידם כשומרי חוק

הצילום של הנער אינו משום שרק בגיל ההתבגרות אנשים לא תמיד מודעים לקשר הפסול בין שתייה ונהיגה. המודעות בציבור עולה אך קשה מאוד לשמור על כלל הנהג שלא שותה אם הדוגמה של ההורים אינה דוגמה המחמירה עם עצמה.

חלוקת קשב ותשומת לב לילדים-הדרכת הורים

אני אוהבת את התמונה הזו כי היא מזכירה לי חוויות טובות מהתקופה שבנותיי היו בערך בגיל הילדים המצולמים בתמונה. האפשרויות הטובות שהתמונה מייצגת היא חיבור בין שני ילדים לעניין אחד למרות שיכולות ההבנה שלהם שונות, יצירת חוויה משותפת ועידוד עניין בספרים. כאשר קשר גופני מחובר לסיפור עוברת האהבה לסיפור יחד עם האהבה לילדים. 

מי במרכז בהדרכת הורים?! ילדים או הוריהם?

רוב ההורים שואפים להיות במיטבם עם ילדיהם ולהצליח לתת כמה שיותר בכל הרמות. אחד הכשלים הפחות מודעים הם איכות היחסים בין בני הזוג. זו יכולה לעורר מתחים בלתי מודעים אצל הילדים ולגרום להם לרגשות אשם בלי שידעו על מה ולמה.
מאחר שאין איש או אישה שעצם הרצון ליחסים "נכונים" עם בני הזוג מספיק כדי לנטרל התניות, קשיי תפקוד, נטיות אישיותיות ומופעלות, ההבנה שיש צורך לשנות משהו ביחסים בין בני הזוג לטובת הילדים חשובה לכשעצמה.
לא תמיד קל להגיע אליה, מטענים של שנים ממשיכים לעבוד בחושך.
קבלת ההסתכלות שמציע/ה מנחה הורים ומשפחה יכולה לפתוח את הזוית שקשורה באופן ישיר לילד/ה ש"סומנו" כצריכים עזרה. עצם הסימון אינו עוזר לילד בלשון המעטה.

מתי משפחות נפגשות?

הכוונת ילדים לסדר יום קבוע היא עניין בסיסי למקצת מההורים ומיותר וקשה לאחרים. אני שייכת לדור שמאמין שזה מרכיב חשוב בהתנהלות משפחתית, סדר יום יכול להשפיע על רגיעה רגשית, בניית ציפיות ותכנון רלונטיים לגיל, יצירת אחדות משפחתית ועוד ועוד.
מרכיב שמקל על בניית סדר יום הוא ארוחות משותפות, לפחות פעם ביום. לעתים זה מקשה אך יש לכך תוצאות ברוכות, גם בטווח הארוך. בגיל ההתבגרות קל יותר לארגן תקשורת קבועה דרך ארוחות אם ההרגל נבנה בילדות.

היחס השונה לחתונה כפי שנראים ההבדלים בצילומים משנות השישים ועד ימינו

תמונת חתונה משנות השישים. בשונה משנות האלפיים כל בני המשפחה בלי הפרדה בין הצדדים שותפים ומשתתפים בצילום

תמונות ופרושן לפי הזמן והמקום בהנחיה משפחתית ובליווי משפחות

סבי וסבתי נראים כאן בצילום של ראשית נישואיהם, ארץ ישראל 1921, הם מישירים מבט אל המצלמה ולא מנסים לחייך כפי שנהוג היום. הבגדים, הצבעים והרקע שברור ממנו שהצילום נעשה בחנות צילום מעידים על התקופה.
שפת הגוף שלו נוחה פחות משלה, יש קרבה ויש צמצום רגשות. זו תמונה מתוכננת שנעשתה מתוך צורך ולא במהלך ארוע. לו הייתה מצולמת היום היה ראוי לשאול "האם לא היו ארועים במשפחה הזו ומה זה מספר על המשפחה?"
צילום כזה נדיר בימינו, אנו חיים את רוח התקופה וחסרים פרספקטיבה לתרבויות אחרות כדי לאזן את יכולתנו להשפיע על ילדינו.

גברים ונשים במשפחות

זו יכולה להיות סיטואציה חברתית נחמדה ויכולה להיות מאוד לא נחמדה, ילדינו משיגים אותנו בתחומים רבים ואם נעצור אותם נוציא אותם מהמעגל החברתי.
אז מה עושים?
לא ממהרים אותם בשום מובן בגיל הרך,
לא לוקחים כמובן מאליו שכדאי שיהיו בעלי המכשירים החדישים ביותר לפני האחרים.
מבינים שטלויזיה בחדר תצמצם אינטראקציה חברתית ומשפחתית.

חוסן משפחתי מבוסס בין השאר על שייכות

המדף, התצוגה שעליו, הכיתוב שבמסגרת כולם יחד דרך ייחודית לומר "אנחנו משפחה" "אנחנו שייכים זה לזה", "כולנו יחד שייכים לעם היהודי",
שייכות היא מרכיב חשוב בבניית משפחה, במשפחות חילוניות בישראל המשפחה המורחבת ממלאה את התפקיד ובמעגל הבא נמצאים חברים של ההורים והילדים או קהילה. במשפחות דתיות נוספת לכל אלו השייכות האמונית: בית הכנסת והקהילה שבו. יש אנשים שגדלים לתוך מצב כזה והוא מובן מאליו עבורם, אחרים מבינים את הצורך בכך לבניית הביטחון האישי והחברתי של ילדיהם, עבורם צמיחה משפחתית היא השתלבות בקהילה, חיזוק השייכות למשפחה מורחבת או ארגון חוויות שמחזקות את התא המשפחתי. ליווי הורים מנחה אנשים לפתח שייכות כאשר העדרה ניכר כגורם מחבל בהתפתחות חברתית של ילדים.

גירושים והשפעותיו על ילדים

אחת הסיבות ליחס הביקורתי הסמוי כלפי החלטה להתגרש היא ההנחה הסמויה כי לגירושין יכולה להיות השפעה מזיקה על המצב הרגשי של הילדים. מובן כי דבר זה הוא נכון כאשר הילדים נמצאים באי ודאות כלפי השינויים הצפויים להם בעקבות הגירושין. ילדים שחשופים למאבק קשה בין הוריהם עוברים טלטלה רגשית וחווית חוסר אמון במבוגר במיוחד כאשר אינם מבינים את הסיבות לגירושין, יחד עם זאת חשיפת הילדים לסיבות לגירושין לא יכולה להועיל להם. וודאי שלא יבססו ביטחון בהוריהם אם יהיו חשופים לצורך להזדהות עם אחד מההורים.

משתמע מדברים אלו שגרושים שנעשים בהסכמה ומתוך מחשבה על טובת הילדים יכולים להזיק לילדים פחות, קשה לשלוט בתהליך זה, אנשים מגיעים להחלטה להתגרש עם רגשות חיוביים זה כלפי זה רק לעתים רחוקות. חזרה לקשר יציב ובטוח לאחר הגרושין יכולה לייצב את בטחון הילדים בהוריהם.

ליווי זוגי ומשפחתי לאיזון קונפליקטים

קונפליקטים הם נושא מרכזי וטעון בחיי משפחות, לעתים בני הזוג מתקשים לשאת את הקונפליקט שבינהם ומעבירים אותו לקונפליקט עם אחד הילדים.
כדי למנוע מצבים כאלו דרושים

ליווי זוגי ומשפחי והנחיה משפחתית

פעילות אמנותית למשפחה חיזוק ואבחון משפחתי

פעילות של כל המשפחה בחדר טיפולים יכולה להיות חויה מאחדת ומחזקת עבור המשפחה ומקור למידע רב עבור המטפל/ת. אחת הפעילויות המוצלחות היא לבקש מבני משפחה לצייר יחד על בריסטול בלי לדבר ואחר כך על בריסטול חדש לבקש שיציירו שוב ציור משותף, וידברו בינהם לפי הצורך,

כוחן של חוויות משפחתיות

כולנו יודעים שארגון תנאים לאינטראקציות בין בני משפחה הם חלק מהתהליך שבו נוצרת משפחה.
זכרונות מארועים מחוץ לבית נשמרים אצל חלק מהילדים יותר מארועים שבתוך הבית. לזכרונות הטובים מחוויות משותפות בילדות המוקדמת יש תפקיד חשוב בשינויים שמשפחה עוברת. אלו מתרחשים באופן טבעי כשמגיעים לגיל ההתבגרות או כשחלק מהילדים עוזבים את הבית. 

מתי מועיל ליווי הורים לכל המשפחה?

ליווי הורים דרוש לעתים כדי לאפשר להורים ללמוד כיצד לשוחח  עם ילדים מתבגרים על נורמות משפחתיות שאנו נוטים להתייחס אליהם כמובן מאליו בתחום הזוגי, ההורי וניהול משפחתי. חלק מהנושאים הם התנאים הבסיסיים לניהול וארגון החיים. נורמות משפחתיות הן לדוגמה: ניהול תקציב, העדפות בבחירת מקום מגורים וסגנון המגורים, יחסים עם שכנים וחברים, חשיבות והתמדה ביחס לטקסים חברתיים, התמדה לגבי טקסים בין בני הזוג ובין ההורים לילדים, סגנון התקשורת והעברת מסרים באופנים מילוליים ולא מילוליים.

שנה טובה , ברכה דרך ספרים

שנה טובה לכל קוראי וידידי, שנה של קריאה וחוויות משותפות כפי שנראים אנשי המשפחה על הדשא