כתיבה להקלה במצבי שינוי

רבים חושבים בטעות שיש ערך לכתיבת סיפור חיים בשלבי הפרישה לגמלאות או בגיל השלישי. בעשר השנים האחרונות הולך ומתבסס השימוש בסיפורים שאופיים דומה לסיפור חיים אך היקפם שונה לצרכים רבים. יש פסיכולוגים הנעזרים בסיפורי מעבר או בהבנת סיפור משפחתי כדי למקד בעיות לא מוצהרות או לשחרר אדם מכובדם. לא מעט סדנאות כתיבה עוסקות פחות באיכות הכתיבה ויותר בנושאים הקשורים למצבי מעבר ולשינויים בתנאי החיים. בלוגים שמתפרסמים באינטרנט מזמנים חשיבה חופשית ללא הכרח בנושא קבוע.

כל זה רלונטי להדרכת הורים ולמשפחות משום שבניית משפחה מזמנת מצבי מצבי מעבר רבים, ההגדרה למצבי מעבר רחבה, הם יכולים להיות: אמהות חדשה, ילד שני במשפחה, שלבים בהתפתחות מקצועית. פיתוח קריירה שנייה.

שינוי בתנאי חיים: אלמנות או גירושין, אבדן, התרוקנות הקן המשפחתי, פרישה לגמלאות, פרק ב' בחיי משפחה, מגבלות בתנועה והחלשות גופנית.

ברוב המצבים שהוזכרו עד כה הכתיבה משחררת מועקות, מפתחת יכולת לאוטונומיה רגשית ונותנת פרספקטיבה כאשר חוזרים וקוראים את מה שנכתב. 

כתיבת סיפור על שינוי או סיפור חיים יכולה להתחיל בכל זמן, מקום וחויה הרלוונטים לאדם במצבו בזמן הכתיבה. הסיפור שיתחיל דרך מצב כזה יכול לנוע בין רגשות בהווה לבין תקופות שונות בחיים. ציר הזמן שלו לא יהיה בהכרח כרונולוגי. הוא יהיה מועשר בהסתכלות חדשה על ההתהוות של מהלך החיים או על המצב החדש ועל דרכי ההתמודדות איתו.

זוגות צעירים-איך לא לחזור על תבניות שאינכם יודעים שלקחתם מהוריכם בלי סיבה

אני אוהבת מפגשים עם זוגות צעירים לפני לידת ילדים, הרגשות השליליים עוד לא עמוסים יתר על המידה והרצון לברר איפה הדברים תקועים הדדי.

עדיין כשחלק מהסיפור גלוי וחלקים אחרים לא העבודה שלי היא כמו ניסיון להבין על מה דילגתי כשהעוגה יצאה עקומה. דימוי טוב יותר הוא "איך לפרק את גוש הבצק שבני הזוג לשו ביחד?"

אחת הדרכים היא להציע לכל אחד מהם לנסות לא לחזור במשך שבוע, עד לפגישה הבאה איתי על משהו שהשני רגיש לו באופן מיוחד.

דוגמאות?

לא לשאול "למה לא התקשרת כשהבנת שאתה מאחר/ת" כלומר להוציא את הצורך לדעת מהמנגנון האוטומטי.

למחוק מההארד דיסק במחשב תמונות ממערכת יחסים קודמת

יש עוד............

אוכל במשפחות והעברה בינדורית

שלושה דורות

מאכילים על השולחן, נורמות מסוימות לא משתנות

טיפול נראטיבי בזוגיות

רוב האנשים זוכרים ארועים מכוננים בחייהם, בכתיבת סיפור חיים יש מקום שווה בחשיבותו לזיכרונות קשי ולזיכרונות טובים.

לעומת זאת בייעוץ זוגי שמתחיל על רקע בעיות בזוגיות או בעיות של ילדים עולים יותר זכרונות קשים. בעבודה עם ילדים מוטב שהיועץ יכוון את ההורים לזכרונות טובים כדי שיוכלו להחזיר לעצמם את האמון בילדם ואת הרגש הפשוט כלפיו. בטיפול בזוגות יש יתרונות לזכרונות טובים אך האפשרות לא לעסוק עיסוק יתר בזכרונות חשובה לא פחות.

הסיבה המרכזית לכך היא שבני הזוג המצויים במשבר אינם זוכרים אותם דברים ואם הם זוכרים אותם דברים כל אחד מהם זוכר חלק אחר או זוכר פרטים שמחזקים את פגיעותו. אילולא עסקו עד בואם לייעוץ בזכרונות האלו יתכן שלא היו מגיעים עד משבר. לכן האפשרות לותר על העיסוק בזיכרון שלרוב צמוד לו רגש עוול, פגיעות וחשבונאות יכול לקדם רבות את תהליך הפיוס. אין אמת אחת, לכל אדם האמת שלו ולא במקרה ולכן לא קל לותר על רגש הצדק ועל הרגשת הפגיעה. השאלה היא מה רוצים באמת.

יתרונו של אדם מקצועי מזמנת לבני הזוג מפגש עם אדם ששומע לראשונה את הסיפורים ומתעניין בהם. המפגש הוא הזדמנות שבה חווה המספר מחדש את יחסו לארועים ומצבים שרוקמים את סיפור היחסים. הזיכרונות והחוויות מן העבר עולים, נעימים יותר ונעימים פחות ונחווים מתוך פרספקטיבה חדשה. המאזין החדש יכול לתת לסיפור יותר מהקשבה פעילה שיש לה ערך מיוחד, ביכולתו לשלב בתהליך ההקשבה את מבטו המקצועי וכך לאזן את המתח המצטבר ללא כיוון.

הפרקספקטיבה החדשה יוצרת תנאים עבור בני הזוג להבין מחדש את סיפורם. הבנה זו נותנת לעתים לבני הזוג אפשרות לראות עלילה אלטרנטיבית שלא יכלו לראות קודם שעיקרה שאמת או צדק לא משרתים אותם ולא מקרבים אותם זה לזה, לעתים אלו דברים שאיש מבני הזוג לא היה מודע להם לפני התהליך.

תאור פגישת הכרות עם משפחה שפונה בעניין קושי עם ילד

השאלות צריכות להיות מכוונות להבנת הנושאים הבאים:

סגנון התפקוד היום יומי בבית

חלוקת תחומי האחריות בין ההורים לבין עצמם

תחומי האחריות של הילדים

דרכי הביטוי של המצוקה של הילד שבשבילו פנו ומצבם של ילדים אחרים במשפחה

אלו מצוקות יש להורים

איך מצליחים ההורים לראות כל ילד בנפרד?

הפניית תשומת הלב לכך שכל הילדים חשופים לאותן בעיות וכל אחד מגיב אחרת

האם יש לכידות משפחתית?

האם הילדים בורחים לפינות?

מה המשאבים החיצוניים כמו משפחה מורחבת?

חיזוק היחסים בין הורים לאחר גירושים כדרך לחזק את הילדים

דעות קדומות על נשים החיות לבדן הן כרווקות והן כגרושות ממשיכות להשפיע בחושך בצורות שונות כאשר זוגות נמצאים במשבר, גירושים הם עדיין "לא כבוד גדול" למרות העלייה הגוברת במספר מקרי הגרושים בארץ ובעולם, ככל שעולה מספר הנשים המשכילות כך עולה מספר הנשים החיות לבדן הן כרווקןת והן כגרושות. נשים משכילות הן עצמאיות יותר כלכלית ופחות זקוקות לגברים כמפרנסים. במקביל יש מודעות ליכולות רגשיות של גברים ועולה הביקורת החברתית על גבר שאינו שותף מלא בגידול הילדים או שאינו מתענין ביכולותיו הרגשיות כבן זוג.

אחת הסיבות ליחס הביקורתי הסמוי כלפי החלטה להתגרש היא ההנחה כי לגירושין יכולה להיות השפעה מזיקה על המצב הרגשי של הילדים. במקרים רבים הדבר נכון, במיוחד כאשר הילדים נמצאים באי ודאות כלפי השפעת תהליך הגירושין עליהם, ילדים שחשופים למאבק קשה בין הוריהם עוברים טלטלה רגשית וחווית חוסר אמון במבוגר במיוחד כאשר אינם מבינים את הסיבות לגירושין, יחד עם זאת חשיפת הילדים לסיבות לגירושין לא יכולה להועיל להם. וודאי שלא יבססו ביטחון בהוריהם אם יהיו חשופים לצורך להזדהות עם אחד מההורים.

משתמע מדברים אלו שגרושים שנעשים בהסכמה ומתוך מחשבה על טובת הילדים יכולים להזיק לילדים פחות, ילדים עוברים משברים הקשורים בהתפתחותם ובונים את אישיותם ולאו דוקא בשל התנאים שבהם גדלו  קשה לשלוט בתהליך זה, אנשים מגיעים להחלטה להתגרש עם רגשות חיוביים זה כלפי זה רק .

. לעתים רחוקות. חזרה לקשר יציב ובטוח לאחר הגרושין יכולה לייצב את בטחון הילדים בהוריהם.

טיפול זוגי לפי הגישה הנאראטיבית

אפסטון וויט (White, & Epston, 1999) טוענים "לא רק שסיפורים שאנשים מספרים על חייהם מגדירים את המשמעות שהם נותנים לחוויותיהם, אלא שהסיפורים הללו גם מגדירים איזה חוויות בוחרים אנשים כדי לתת משמעות לחייהם".

בטיפול נרטיבי מתן כותרת לסיפור החיים הזוגי היא פעולה המחייבת בחירה כזו. זהו החלק הקריטי בתהליך של הגדרה והחצנה של הבעיה שאותה יש לפתור. גישה זו משאירה בידי המטופלים את הכוח להחליט מהו הסיפור הדומיננטי בחייהם כעת ולאיזה סיפור הם מעוניין להגיע בעתיד.   הגדרת כותרת עתידית לחיים יכולה לעזור לזוג לעצב מחדש את מערכות היחסים.