.
אב
לילדים בגילאי 5 ו 12 מעלה בשיחת ייעוץ קושי עם העובדה שילדיו לא שמעו מעולם סרוב
לרצונותיהם. הוא מתאר בנוסף לכך ארוע שבו ביתו שיקרה לו הדבר קרה רק פעם אחת וממשיך
להשפיע על היחס שלו, "אני פגוע (לא בדיוק, גם כועס זו לא המילה) מחכה להפתעה
הבאה ממנה"
שתי
בעיות מוכרות עולות בפסקה אחת, "איך ליצור נורמות חדשות?" ו"מדוע
ארוע אחד שבו הבת שיקרה משבש את מערכת היחסים עד אבדן אמון?"
כדי
ליצור נורמות חדשות ולהרגיש נוח לומר לא אחרי שילדים מצפים באופן קבוע לכן הכרחי
שההורה יבין את הציפייה שלו מילדיו לקבל את סמכותו לאחר שלא בנה סמכות. בארוע
הייעוץ המובא מהמציאות קשה לפרוש את כל המרכיבים הנובעים מהקושי להיות בקונפליקט
עם ילדים, יש אפשרות שהפחד אינו מציאותי והחשש לתגובות קשות מהילדים מוגזם. ההורה
הפגוע משקר חד פעמי של ביתו משקף אותה בעיה, העדר הבחנה בין תפקידו כהורה ותפקידה
כילדה.
