תפקידם של המטפל והיועץ המשפחתי בגישה הנרטיבית

מקורו של הטיפול הנרטיבי הוא הטיפול המשפחתי. הפרקטיקה של הטיפול הנרטיבי דורשת העדר שיפוטיות. יש מקום לשאול שמה שונה העדר השיפוטיות של הטיפול הנרטיבי מזו של גישות אחרות שאמפטיה היא מושג המפתח שלהן לקבלת המטופל.

ההבדל בין אמפתיה להעדר שיפוטיות היא בכך שהמטפל בגישה נרטיבית לא בודק את המטופל בהשואה לנורמות כמו התפתחות זוגית או התפתחות בתחום הבגרות הרגשית.

המושג אמפתיה משמעו-הפגנת חיבה, חמלה או הזדהות עם רגשות או כאבי הזולת; היכולת להבין, להרגיש, לשים לב, להיות רגיש ...

אלו מושגים המניחים כמובן מאליו שהמטפל יכול מעצם היותו אדם חושב להיות שיפוטי והוא מכוון לארגן את עצמו בדרך המונעת שיפוטיות.

המטפל בגישה נרטיבית מקבל את סיפורו של המטופל כפי שהוא ומנסה להיות שותף או עורך שותף. המטפל נמצא כצופה משתתף מתוך מחשה של ליווי. האדם בטיפול כזה אינו הבעיה, יש אדם ויש בעיה. כלומר יש הפרדה בין האדם לבעיה ויש כוונה לייצר נרטיב משותף לבעיה.