מיתוסים ופרוקם למניעת המשכיות בינדורית בתחום המשפחה

מיתוס מקבל את כוחו מעצם היותו נושא שאינו מדובר בגלוי בין הורים לילדים, המודעות אליו יכולה לשנות את כוחו, במיוחד אם נוצרת מודעות משותפת בין בני הזוג הצעיר לבעייתיות. מיתוסים מתבטאים דרך הבדלים "תרבותיים" בסגנון גידול הילדים ומקבלים אופי של מאבק בין בני הזוג כאשר כל אחד מהם משוכנע שהאחר טועה. העימותים הם אם כן אחת הדרכים להבין מיתוסים. המיתוס ממשיך להתקיים בין השאר עקב החרדה לשינוי מבנה היחסים בין הורה במשפחת המוצא לבין בן או בת עקב נישואים. ברמה הזו המיתוס מבטא "נאמנות" כלומר החובה להוכיח את המשכיות הקשר למשפחת המוצא. דבר שמובן שאינו יכול להיות מוצהר מילולית אלא מעשית. המיתוס ממשיך להתקיים בין השאר עקב החרדה של בני הזוג הצעירים מהעדר קביעות במבנה היחסים ומיתר מעורבות של משפחות המוצא. בן הזוג החרד יותר לשמירה על מיתוסים שבהם גדל יכול להרגע אם החששות מהשפעות יתר של מיתוסים ממשפחת המוצא של בן הזוג החרד פחות ידוברו.

.