"שקרים" של ילדים ובני נוער להוריהם-דרכי התמודדות והבנה

דפוס של הסתרות בתוך המשפחה יכול להיות מסר מבלבל עבור בני נוער. זהו דפוס שמוביל לחוסר הבנה מתי שקר הוא שמירה על פרטיות ומתי בעיה ערכית ותקשורתית.

הורים יכולים לא פעם להעדיף לשקר, כלומר להמציא ארוע שלא היה במקום לומר לילדם "זה ענייני האישי" או "איני יכולה לשתף אותך בעניין". ילדים מאמצים את הדפוס לרוב לקראת גיל ההתבגרות או במהלכו והורים מאשימים אותם בטעות בשקר.

ילדים שנוטים לשקר עושים זאת כמובן מחשש ופחד מתגובת הסובבים ומחוסר בטחון אך גם מתוך תחושה שהאמת אינה בהכרח ערך כה חשוב, ואם המבוגרים המשמעותיים אינם אומרים אמת, גם לי יש לגיטימציה לשקר.

בתהליך הדרכת הורים עולה פעמים רבות השאלה "האם נכון לבדוק עם ההורה את סגנון ההסתרות או "השקרים" שפיתח?"

בין הסיבות לפתוח את הנושא נמצא הצורך לעזור להורה להיות שיפוטי פחות ומכיל יותר, לתת לנושא נורמליזציה ולהבין אם ביכולתו של ההורה להתמודד באופן מיטיב ובגלוי עם מצבים שהתקשורת עם ילדיו מחיבת להתמודד עם הילדים ביחס ל"שקר" ברגעי אמת.

טעויות בהבנת המציאות אצל ילדים-הדרכת הורים

 "לג'ירף יש צואר ארוך,
הוא יכול לראות אוטובוס לפני
שהוא יוצא ושמש לפני שהיא זורחת
כל מה
שאנחנו
רואים,
הג'ירף
רואה
לפנינו"

כתב יונתן גפן, פורסם בספר, הכבש השישה עשר, הוצאת דביר


השאלה המתבקשת:" האם לתקן טעויות מסוג זה בהבנת המציאות"? יכולה לקבל כמה תשובות:

1. לא ולא!!!
2. תלוי בגיל
3. הכול קשור בסגנון התיקון ובמטרתו, אין סיבה למהר ולתקן, מוטב להבין מה המשאלה הפנימית של הילד שיצר לעצמו "טעות כזו" האם זו אכן טעות?

נתינה והורות מצבים נוגדים ומשלימים. הדרכת הורים

פעם האחריות של הורה לילדו ולילדתו נגמרה כשהשתחררו מהשרות הצבאי. היום היא גולשת לשנות הלימודים באוניברסיטה. יש שלימודיהם מסתכמים בשלוש וארבע שנות לימוד לתואר בוגר. יש שממשיכים לא רק מתוך עניין. יש תחומים ששנות הלימודים אליהם דורשות מסטר והתמחות. יש שיותר.
השאלה היא בתחום היכולת של ההורה לומר דייני. נתתי מעל ומעבר והגיע זמני לדאוג לעצמי.
זו הכרעה קשה. היא עומדת בסתירה למצב ההורי שמובן כנתינה והורה שמביט לעתיד נאלץ לפעול נגד עצמו.

הדרכת הורים לילדים בשנות בית הספר היסודי

ליווי הורים בגיל בית הספר היסודי נועד לחדד ולהעשיר את יכולותיהם של ההורים במצבי מעבר ובקשיים אישיים של הילדים. דוגמאות למצבי מעבר מאתגרים הם כיתה א' או בסיום בית הספר היסודי ומעבר לחטיבת הביניים. חלק מהילדים מאותגרים במצבים פחות ידועים כאשר נעשית החלטה על שינוי הרכב הכיתות או כשכיתה מחליפה מורה שחשובה במיוחד לקבוצת ילדים.

ליווי מקצועי מסייע בשלב הראשון להורה להבין את מרכיבי החששות שאינו מודע להם ולהתמודד בינו לבינו עם הקושי. שלב נוסף הוא הבנותיו לגבי יחסיו עם ילדו או ילדתו והדימויים שיש לו עליו או עליה. עומס רגשי לפני מצבי מעבר של ילדים יכול לפתוח סיפור מורכב יותר ביחסי ההורה והילד, הבנת הסיפור אינה דרושה בחלק מהמקרים לארוע ששימש כטריגר אך יכולה להיות בעלת חשיבות רבה בהמשך.

הצורך בהדרכה ובליווי נחוץ להורים רבים

שינויים בעולם הערכים, התכנים והציפיות מהחיים ומהסביבה מתרחשים במעבר מדור לדור שנים רבות. בעידן הטכנולוגי נראה ששינויים אלו הולכים ומואצים. הורים הם בין קבוצות האנשים החווים שינויים אלו כאיום על תפקידם ומקשים עליהם לפעול. מקצת מההורים מבינים שהילדים נמצאים בבלבול וחוסר כיוון לא פחות מהם אך מתקשים לשוחח איתם על כך, אחרים מייצרים חווית ביטחון מדומה על ידי מיעוט התערבות בחיי הילדים המתבגרים שנוטים לא לאפשר התערבות מסיבותיהם.

חווית חוסר הביטחון כשלעצמה היא סיבה להורים לפנות להנחית הורים, ניתן לחלק את ההנחיה בין מפגשים קבוצתיים המזמנים חשיבה משותפת והבנה שרבים חותרים באותה סירה בלי לדעת לאן, לבין מפגשים אישיים המאפשרים לשמור על פרטיות והתמקדות בבעיות אישיות וייחודיות.