"הטיפול המשפחתי והזוגי מאמין כי מעורבות המשפחה
בהתמודדות ובפתרונות של קשיים היא מועילה ביותר וזאת גם כשהבעיה המוצהרת מופיעה
אצל חלק מבני המשפחה ונתפשת כבעיה פרטנית .
כיום, גישה טיפולית זו
מיוחדת בגמישות הגלומה בה: שיטת טיפול זו מאפשרת שילוב בין טיפול משפחתי וזוגי
לבין טיפול בתהליכים פנים-נפשיים של האדם היחיד.
בנוסף,
הטיפול המשפחתי והזוגי משלב בין המערכת המשפחתית לבין תהליכים שקשורים למערכות חברתיות
נוספות.
גמישות
זו מאפשרת התאמה יעילה של התהליכים הטיפוליים לצרכים של המטופלים."
הקטע מובא כאן משום שאישית אני עוברת בין הסכמה לאי הסכמה עם הדברים הכתובים וסביר שאם כאשת מקצוע אני נמצאת במעברים כאלו הרי שבני משפחה נוספים במשפחתי יתקשו להתעניין במבט זה באופן חד משמעי. כאשר אנשים מגיעים לטיפול בלי לדעת לשם מה זה מצב פתוח, יש מי שעצם ההשתתפות בתהליך שאינו מובן לו מראש מעורר בו התנגדות ורגשות ההתנגדות אינם מועילים למשפחה כקבוצה, לעומת זאת הקטע הבא מאותו אתר מציג דברים חדים שמקובלים עלי לחלוטין, מוטב לדעת מה אנחנו רוצים מהטיפול כפי שהקטע הבא מאפשר להבין יחד עם זאת ניתן לשף פעולה עם המטפל בהבנת הבעיה בעזרתו אך במצב כזה לדעתי מוטב לא לשתף את הילדים לפני שההורים יודעים מה הם רוצים.
"מחקרים מראים שהטיפול הזוגי ו/או המשפחתי יעילים באופן מיוחד כשמדובר בבעיות בנושאים של נישואים וזוגיות, הורות, יחסי הורים ילדים, הפרעות התנהגות של ילדים ומתבגרים, הפרעות אכילה, שימוש בסמים וקונפליקטים משפחתיים. הטיפול הזוגי ו/או המשפחתי נמצאו יעילים במיוחד בתהליכי פירוד וגירושין, בהפרעות אכילה, כגון: אנורקסיה נברוזה, בולימיה, וכן בעבריינות נוער, אלימות במשפחה, דיספונקציות מיניות, התמכרויות שתייה וסמים (אליצור, מינושין , 1992, ווגנר וריס, 1995, כראל, 2005 )."
