סרטים שמעלים נושאים מחיי משפחות רבות ותרומתם להתמודדות

סרטים רבים עוסקים במערכות יחסים זוגיות ומשפחתיות הן כנושא מרכזי או כנושא שמציג את מערכות היחסים כחלק מהנושא, 

חלק מהסרטים האלו מדגימים בעיות שאנו מכירים מקרוב ועוזרים לפרוק בינינו לבין עצמנו או לדבר עם בן הזוג על הקושי. אלו הם" הסרט "הבוגר" הישן והטוב, "תקוה בהופ ספרינגס" עם מריל סטריפ וטומי לי ג'ונס,  סדרות קולנועיות בולטות עוד יותר בתחום זה, מרכז העניין של הסדרה "פלפלים צהובים" הוא התארגנות משפחתית סביב ילד על הספקטרום האוטיסטי והאוטיזם נמצא במרכז, במבט נוסף ניתן לומר שהאוטיזם הוא סיפור המסגרת. ההזדמנויות שנפרשות במסגרת זו להציג כמה סגנונות של זוגיות, כמה סגנונות של התמודדויות משפחתית יכולות להדגים למי שזקוק לכך מצב אפשרי לתיקון, השילוב בין שיתוף הפעולה במשפחה להתמודדות של כל אחד מהם עם סיפור חייו משפיעות על ההתעניינות של הצופה יותר מתופעת האוטיזם.

כדאי לשים לב כי הנטייה שלנו כצופים נמשכת יותר להזדהות עם דמות זו ואחרת ופחות להבנת מערכת היחסים ונגיעתה בחיינו.

התפתחות האדם לפי אריק אריקסון והתאמתה להתפתחות זוגיות

אריק אריקסון חילק את שלבי ההתפתחות של האדם לשמונה שלבים בהתאמה לגיל, כל שלב מוגדר בהתאם לצורך שיש לילד ולאדם ליישב קונפליקטים. מקורם של הקונפליקטים הוא בצורך לישב פערים בין צרכים ביולוגיים ללחצים חברתיים. שלבי הזוגיות קשורים בשלבי ההתפתחות של אריקסון משום שזוגיות והורות יוצרים התפתחות וגדילה. הקושי לבחון את דבריו ביחס לזוגיות קשורה בכך שזוגיות אינה תואמת גיל, לצורך התאמת שלבי ההתפתחות של אריקסון לשלבים בזוגיות ראוי לבדוק אם הגיל שבו מתמודדים אנשים עם קונפליקטים וקשיים בזוגיות משנה את דרך התמודדותם.

השלבים לפי אריקסון הם:

שלב הינקות בין הלידה לגיל שנה כולל אמון לעומת חשדנות

שלב הילדות המוקדמת בין גיל שנה לגיל שלוש כולל אוטונומיה לעומת בושה

גיל המשחק בין שלוש לשש, יוזמה לעומת אשמה

גיל בית הספר שש עד שתים עשרה, חריצות לעומת רגשי נחיתות

גיל ההתבגרות בין שתים עשרה לשמונה עשרה, זהות לעומת טשטוש זהות או לעומת בלבול תפקידים

שלב הבגרות המוקדמת בין שמונה עשרה לשלושים וחמש, אינטמיות לעומת בדידות

שלב הבגרות בין שלושים וחמש לחמישים, פוריות לעומת קיפאון

שלב הבגרות המאוחרת "אחדות האני"- שלמות לעומת יאוש

האם יכולים שלבים בזוגיות להיות מובנים באופן נוסף לפי שלבי ההתפתחות לפי אריקסון?

לפי אריקסון השלב המוגדר אינטמיות לעומת בדידות  מתרחש בין שמונה עשרה לשלושים וחמש, בגיל זה נמצאים רוב האנשים בתהליכי בחירת בני זוג, במצבי החלטה על נישואים או בניית משפחה ולידות. התמיכה שנותן המידע של אריקסון לכל מי שנמצא בשלב זה היא בכך שהמתח בין שני המצבים האלו בחיים הוא מובנה ונורמלי ואף תואם את טווח הגילים. כלומר הקונפליקט אינו קשור בהכרח בטיב הזוגיות או ביכולת ההחלטה אלא במתח מהותי ותואם גיל. הקונפליקט אינו קשור ביחסים אינטימיים בלבד אלא לקושי להיות בשני המקומות שהאישיות נעה בינהם, חוויות קרבה ואינטמיות וחוויות לבדיות.

שלב הבגרות המתפרש בין שלושים וחמש לחמישים, המוגדר כ"פוריות לעומת קיפאון" ניתן להבנה בכמה רובדי משמעות. למשל פוריות במשפחה, לידת ילדים וגידולם לעומת בחירה בחיים ללא גידול ילדים, בהיבטים מקצועיים המשמעות היא התפתחות מקצועית לעומת עמידה במקום.

השלב הבא בסדר המוגדר אצל אריקסון כ" שלב הבגרות המאוחרת "אחדות האני"- שלמות לעומת יאוש" יכול להיות מושפע מחיי הנישואים אך אינו קשור בהכרח בטיבם, זאת משום שמצבו של האדם בשלב זה יכול להיות מושפע מגורמים רבים, בהנחה שמדובר בגילאי חמישים ומעלה מבטא השלב שלמות וסיפוק בתחומים מקצועיים כמו גם בתחומי היחסים הבינאישיים מחוץ למשפחה. זהו שלב של חשבון נפש או רצון לבטא ולממש תחומים שלא התאפשרו במסגרת הזוגיות, תחומים שאינם קשורים בהכרח לזוגיות וכו'.

מנקודת המבט המובאת עד כאן התפתחות הזוגיות קשורה בשלושת השלבים האחרונים שמציג אריקסון. קשה להעריך על פי הגדרת השלבים המוקדמים שאריקסון מציג מה השפעתם על יכולתו של היחיד בתחומים הזוגיים.

סיפורי חיים או הבנת הנרטיב האישי מסייעים בהורות, מצבי מעבר ובקונפליקטים

קונפליקטים בינאישיים או מצבי מעבר הם בין הסיבות המניעות אדם לכתיבה בכלל ולכתיבת סיפור חיים בפרט. דוגמאות לקונפליקטים בינאישיים הן: אמהות (עכשו זה כבר לא סוד) איזון בין אימהות והתפתחות מקצועית. הבנת המוטיבציה לבחירה בתחום מקצועי, לימודים וקריירה שנייה.

בתחום מצבי המעבר: לידה ראשונה, הכנות להשתלבותו של ילד שני במשפחה, התרוקנות הקן המשפחתי, פרישה לגמלאות, פרק ב' בחיי משפחה, מצבי הורות חדשים, והסתגלות..., הסתגלות, הסתגלות

המוטיבציה מסיעת בעיקר לדחף לכתוב אך לא תמיד היא משמשת כוח מניע מתמשך. נשאלת השאלה "כיצד מאפשר תהליך כמו כתיבת סיפור חיים או הבנות לגבי הנראטיב האישי, תובנות וכוחות שממשיכים לדחוף אדם הן בתהליך הכתיבה והן בתובנות הצצות ממנו?". 

מובן שלא בכל המצבים ההחלטה להתחיל כתיבת סיפור חיים תתפתח לסיפור שלם, חשוב שלאדם תהיה מוטיבציה כלשהיא, או עניין בפיתוח כתיבה לשמה בין אם הוא נעזר בשלב הראשון במי שבקיא בכתיבת סיפורי חיים ובין אם לא.

מי שיודע לריב יודע להתפייס

כאשר בני זוג רבים ללא נוכחות הילדים, בנושאים עכשויים וכש"פנקס החשבונות" בינהם אינו מרכז העניין ריב יכול להיות ארוע חיובי לזוגיות ואפילו ארוע מקרב.

 מדוע

חלק ממצבים כאלו מעיד על העדר פחד מהתוצאות של הריב או מהמשכיותו בצורות אחרות, אם אין פחד  בזמן ריב סביר שיש אמון הדדי, במה? במאזן הכוחות, בכוח שכל אחד מהם חש שיש בתוכו, בהעדר הפחד לבטא כעסים.

כשמציגים מצב שמקובל לחשוב עליו כשלילי באור חיובי כדאי לשאול מה האלטרנטיבות. העדר ריבים יכול להעיד על פחד מריב וצבירה של עוינות שעלולה להתפוצץ בשלב זה או אחר, העדר ריבים יכול להעיד על קיפאון ביחסי הכוחות, חשש לשנות מצב "בטוח" בלי שיהיה באמת בטוח. הרשימה ארוכה.

הבעיה המהותית היא מהו טווח ההשפעה של ריבים בין הורים על ילדים

מאחר שכל אחד מהילדים במשפחה מגיב בהתאם לאישיותו הדרך הבטוחה היא לשמור על הצורך לברר עניין בין בני זוג למצב שאין בו נוכחות של ילדים. יש עוד אפשרויות כמובן, איש ודרכי חייו.

העיקר הוא לתת לזה מקום, לא לפרש זאת כמצב שבהכרח מרחיק, כי מי שיודע לריב יודע להתפייס.

מהי זוגיות בריאה?!!!

כולנו רוצים לקבל אישור לאיכות הזוגיות שאנו חלק ממנה, לרוב נשים עסוקות יותר מגברים בהגדרות מסוג זה ומבקשות אישור מהגברים (שלא תמיד מבינים במה מדובר, הרי הכול בסדר) ולעתים אנחנו נותנות את האישור לעצמנו דרך השוואה לחברותינו.

יש מי שנעזר בהיקף יחסי המין, באיכותם, ביכולת להתפייס, בהבנה שרצוי שלא תמיד יהיה רק אחד מהם המתפייס הראשון, אחרים בודקים את התחומים שיש בהם הבנה ואת מספרם לעומת אלו שחסרה בהם הבנה. כגון: גישה דומה לחינוך הילדים, למערכות היחסים עם ההורים של בני הזוג, גישה דומה לכסף ולסדר העדיפויות ביחס לכסף. כשכל אלו אינם סיבה להתעוררות מתחים מהירה יש בסיס יציב ומוטב להרחיב אותו מאשר לחשוב על מה שאין.

מי שרוצה אישור מקצועי יכולה להעזר בסדרת השלבים שחיברו אנשי מקצוע. הזהירות הנדרשת באבחון העצמי הזה קשורה בהעדר הגדרה כמה שנים יכול להימשך כל שלב..

להלן חלק מהשלבים:

שלב ההתאהבות-

שלב האהבה

אהבה תופסת את מקומה של ההתאהבות, הרגשות הדומיננטיים מבטאים טיפול ואיכפתיות.

שלב מאבק הכוחות

מרכיבים של מאבקי כוח יכולים להתבטא בדיאלקטיקה של קרבה ומרחק ובהרגשה של אחד מבני הזוג שהאחר חזק יותר ביכולתו לקבוע את המעברים. ביטויים אחרים הם שליטה בכסף או הרגשה שמי שמרויח יותר חזק יותר.

שלב העצמיות

פנייה מזוגיות לצמיחה אישית, ההבנה המתפתחת שבן או בת הזוג לא יכולים לפתור את כל הבעיות יכולה להביא למבנה יציב.

חלק מהמצבים המוגדרים "עצמאות" ו"תלות" אינם לוקחים בחשבון מעורבות של ילדים, (דבר שאינו קיים במידה כה רבה בדיאלקטיקות האחרות), בכל זוג אחד עצמאי יחסית לאחר בתחומים מסוימים ותלותי יותר בתחומים אחרים.

מקצת מהזוגות צומחים ומתפתחים משלב העצמיות ואחרים עוברים למשבר מחויבות, וחזרה לשלב מאבקי הכוח.

מהי זוגיות בריאה?!!!

כולנו רוצים לקבל אישור לאיכות הזוגיות שאנו חלק ממנה, לרוב נשים עסוקות יותר מגברים בהגדרות מסוג זה ומבקשות אישור מהגברים (שלא תמיד מבינים במה מדובר, הרי הכול בסדר) ולעתים אנחנו נותנות את האישור לעצמנו דרך השוואה לחברותינו.

יש מי שנעזר בהיקף יחסי המין, באיכותם, ביכולת להתפייס, בהבנה שרצוי שלא תמיד יהיה רק אחד מהם המתפייס הראשון, אחרים בודקים את התחומים שיש בהם הבנה ואת מספרם לעומת אלו שחסרה בהם הבנה. כגון: גישה דומה לחינוך הילדים, למערכות היחסים עם ההורים של בני הזוג, גישה דומה לכסף ולסדר העדיפויות ביחס לכסף. כשכל אלו אינם סיבה להתעוררות מתחים מהירה יש בסיס יציב ומוטב להרחיב אותו מאשר לחשוב על מה שאין.

מי שרוצה אישור מקצועי יכולה להעזר בסדרת השלבים שחיברו אנשי מקצוע. הזהירות הנדרשת באבחון העצמי הזה קשורה בהעדר הגדרה כמה שנים יכול להימשך כל שלב..

להלן חלק מהשלבים:

שלב ההתאהבות-

שלב האהבה

אהבה תופסת את מקומה של ההתאהבות, הרגשות הדומיננטיים מבטאים טיפול ואיכפתיות.

שלב מאבק הכוחות

מרכיבים של מאבקי כוח יכולים להתבטא בדיאלקטיקה של קרבה ומרחק ובהרגשה של אחד מבני הזוג שהאחר חזק יותר ביכולתו לקבוע את המעברים. ביטויים אחרים הם שליטה בכסף או הרגשה שמי שמרויח יותר חזק יותר.

שלב העצמיות

פנייה מזוגיות לצמיחה אישית, ההבנה המתפתחת שבן או בת הזוג לא יכולים לפתור את כל הבעיות יכולה להביא למבנה יציב.

חלק מהמצבים המוגדרים "עצמאות" ו"תלות" אינם לוקחים בחשבון מעורבות של ילדים, (דבר שאינו קיים במידה כה רבה בדיאלקטיקות האחרות), בכל זוג אחד עצמאי יחסית לאחר בתחומים מסוימים ותלותי יותר בתחומים אחרים.

מקצת מהזוגות צומחים ומתפתחים משלב העצמיות ואחרים עוברים למשבר מחויבות, וחזרה לשלב מאבקי הכוח.

מהי זוגיות בריאה?!!!

כולנו רוצים לקבל אישור לאיכות הזוגיות שאנו חלק ממנה, לרוב נשים עסוקות יותר מגברים בהגדרות מסוג זה ומבקשות אישור מהגברים (שלא תמיד מבינים במה מדובר, הרי הכול בסדר) ולעתים אנחנו נותנות את האישור לעצמו דרך השואה לחברותינו.

יש מי שנעזר בהיקף יחסי המין, באיכותם, ביכולת להתפייס, בהבנה שרצוי שלא תמיד יהיה רק אחד מהם המתפייס הראשון, אחרים בודקים את התחומים שיש בהם הבנה ואת מספרם לעומת אלו שחסרה בהם הבנה. כגון: גישה דומה לחינוך הילדים, למערכות היחסים עם ההורים של בני הזוג, גישה דומה לכסף ולסדר העדיפויות ביחס לכסף. כשכל אלו אינם סיבה להתעוררות מתחים מהירה יש בסיס יציב ומוטב להרחיב אותו מאשר לחשוב על מה שאין.

מי שרוצה אישור מקצועי יכולה להעזר בסדרת השלבים שחיברו אנשי מקצוע. הזהירות הנדרשת באבחוון העצמי הזה רצוי שתזכור שאיש לא הגדיר כמה שנים יכול להימשך כל שלב. הצורך באישור או הערכה עצמית מתעורר באמצע התהליך, אין הבטחה שנעבור מהשלב השני לשלישי, אבל אפשר להעזר באנשי מקצוע אם רוצים לעבור, זאת משום שהרצון להשתחרר מהשלב השלישי הוא מצב בריא כשלעצמו.

להלן השלבים:

שלב ההתאהבות-

שלב האהבה

אהבה תופסת את מקומה של ההתאהבות, הרגשות הדומיננטיים מבטאים טיפול ואיכפתיות.

שלב מאבק הכוחות

מרכיבים של מאבקי כוח יכולים להתבטא בדיאלקטיקה של קרבה ומרחק ובהרגשה של אחד מבני הזוג שהאחר חזק יותר ביכולתו לקבוע את המעברים. ביטויים אחרים הם שליטה בכסף או הרגשה שמי שמרויח יותר חזק יותר.

שלב העצמיות

פנייה מזוגיות לצמיחה אישית, ההבנה המתפתחת שבן או בת הזוג לא יכולים לפתור את כל הבעיות יכולה להביא למבנה יציב.

חלק מהמצבים המוגדרים "עצמאות" ו"תלות" אינם לוקחים בחשבון מעורבות של ילדים, (דבר שאינו קיים במידה כה רבה בדיאלקטיקות האחרות), בכל זוג אחד עצמאי יחסית לאחר בתחומים מסוימים ותלותי יותר בתחומים אחרים.

מקצת מהזוגות צומחים ומתפתחים משלב העצמיות ואחרים עוברים למשבר מחויבות, וחזרה לשלב מאבקי הכוח.

הדרכת הורים לצורך התגברות על משברים בחיים ובזוגיות

בכל שלב של שינויים במשפחה חלק מהאיזון הקיים מתערער ומתייצב מחדש. בין אם מדובר בארועים משמחים כמו לידת ילד, ארועים מצערים כמו מחלת סבא או סבתא, בעיות במקום העבודה ועוד, היכולת של בני זוג לדלג מעל למחלוקות ולאזור כוחות משותפים בונה את תהליך התפתחות המשפחה לטווחים ארוכים. זוגות שמתקשים לפעול יחד או שאינם את החשיבות של עשייה משותפת, לעתים משום שאינם רואים משברים כאלו כחלק ממעגל החיים, מוטב שיעזרו בהדרכת הורים, ייעוץ זוגי או כל גורם מקצועי המקובל על שניהם.

אחת הבעיות הרווחות במצבי משבר מהסוג שתואר כאן היא הקושי לארגן זמן, לכן פנייה לגורם שלכאורה גוזל זמן כמו מדריך הורים אינה בין הרצונות המובילים של בני זוג במצב משברי.

מאחר שחלק מעבודתו של איש המקצוע קשורה בארגון זמן כדאי לזכור שקשיי ארגון הזמן בתחילת המפגשים איתו הם קצרי טווח ואילו העזרה שביכולתו לתת יכולה לשמש לטווח ארוך.

קשרים סמויים בין תסכול בזוגיות לבעיות בתקשורת עם ילדים

ריקנות, חוסר שלמות, ציפיות רומנטיות, תלות, אכזבות, רעיונות, זוהי רשימה קצרה לסיבות לא רלונטיות שמפעילות אנשים רבים במערכת יחסים זוגית ובמיוחד כזו שיש בה ילדים.

מבלי לשים לב מפנים הורים לא מעטים את התסכול מבן או בת הזוג כלפי הילדים, בין אם על ידי יצירת "קשר זוגי" במובן הרגשי עם אחד הילדים או על ידי ביטוי התסכול מהילד או הילדה.

הדרכת הורים מיועדת פעמים רבות לפרק את הקשרים הפחות נראים והיותר מזיקים בין הורה אחד לילד אחד מסוג זה ולהפנות את ההדרכה ליחסים בין ההורים.

מובן שיש סיבות נוספות שבהן דרושה הדרכת הורים אך ברובן חוזק הזוגיות הוא הדרך לארגן תנאים שבהם יקבלו הילדים את מה שחסר לתפקוד טוב ולהתפתחות.

שלב הצמיחה האישית אצל זוגות והשתלבותה של הדרכת הורים בתהליך

פנייה מזוגיות לצמיחה אישית היא אחד השלבים בהתפתחות של זוגיות בריאה. ההבנה המתפתחת שבן או בת הזוג לא יכולים לפתור את כל הבעיות יכולה להביא למבנה יציב הכולל, פיתוח עצמיות, ביטחון ומודעות לכוחות. במצב כזה מנסה כל אחד מבני הזוג ליצור אוטונומיה שאינה פועלת באופן הקשור לבן הזוג. זו ההזדמנות לחוש יכולות ביטוי עצמי בסביבה שמחוץ לבית באופן שאינו מאיים על בן הזוג האחר. מצב כזה מייצר תנאים לחוויה חדשה בזוגיות. 

חלק מהמצבים המוגדרים "עצמאות" ו"תלות" אינם לוקחים בחשבון מעורבות של ילדים, (דבר שאינו קיים במידה כה רבה בדיאלקטיקות האחרות), בכל זוג אחד עצמאי יחסית לאחר בתחומים מסוימים ותלותי יותר בתחומים אחרים. לא תמיד מודעים בני הזוג למעברים הללו אלא חווים רק את המצב הקשה להם שהוא לרוב חווית התלות. העצמיות נעשית לתחושת עצמאות מובהקת מחוץ לגבולות המשפחה. ומשליכה לטובה במובנים הרגשיים והנפשיים על הרגשת העצמאות והאיזון בין בני הזוג.

מעמד האישה בתמונות ושינויים במהלך הדורות

התמונה הגבוהה יחסית מציגה פעמיים
את הדימוי על יחסים אידיליים בעולם שלפני כמה עשרות שנים בין נשים וגברים, הוא צריך להיות גבוה ממנה ולכן היא כנראה מצולמת יושבת, לו מתאים יותר להראות בפרופיל חלקי לא ברור אם לה זה מתאים, היא נראית פחות שמחה ממנו, אולי כואב לב הצואר בהחזקה הצידית. שניהם בעמידה שאינה נוחה כי הצלם רוצה לציין את קרבתם דרך הצילום.
ולעומת זאת בציור אנו כבר בשלב שמותר לדבר על נשים כעולם שלם אבל עדיין יש צורך ליצור מעגל נשי בשביל ההחזקה של השינוי. "העצמה"

מאבקי כוחות בין בני זוג-שלב בהתפתחות הזוגיות

מעטים הזוגות שאין בינהם מאבקי כוחות, זהו אחד השלבים שבונים את הזוגיות ויכולים להיות מובנים בטעות כביטוי להעדר אהבה או לחוסר יכולת לתפקוד זוגי. מובן שכאשר שני אנשים קרובים רבים על מרחב השליטה והחופש של כל אחד מהם קשה לזכור שזהו שלב או לזכור ארועים קודמים שהסתיימו באופן חיובי.

לעתים דרך ניהול המאבק משנה את החוויות שנותרות בין בני הזוג ועזרתו של מנחה משפחה תהיה ביחס לכך.

מרכיבים של מאבקי כוח יכולים להתבטא בדיאלקטיקה של קרבה ומרחק ובהרגשה של אחד מבני הזוג שהאחר חזק יותר ביכולתו לקבוע את המעברים. ביטויים אחרים הם שליטה בכסף או הרגשה שמי שמרויח יותר חזק יותר. שימוש בשליטה בכסף עלול להכניס אנשים לקיבעון וסביר שהיה חלק מנורמות שהובאו ממשפחות המוצא. הבדלים "תרבותיים" בסגנון גידול הילדים מקבלים אופי של מאבק בין בני הזוג כאשר כל אחד מהם משוכנע שהאחר טועה.

שלב זה מסייע לצאת מפנטזיות ומבטא חוסר רצון לתת הכול. בני הזוג רבים על אותם נושאים שקודם משכו אותם זה לזה. אחת ממטרות הטיפול הזוגי היא ללמוד איך לריב, חשוב לא לדרדר את המצב ולא להיכנס לעלבונות קשים רק כדי לנצח. התעלמות או התנתקות במהלך ויכוח לא מקדמים את המאבק.

הדרכת הורים -התסכול הזוגי ודרכי העברתו לילדים

ריקנות, חוסר שלמות, ציפיות רומנטיות, תלות, אכזבות, רעיונות, זוהי רשימה קצרה לסיבות לא רלונטיות שמפעילות אנשים רבים במערכת יחסים זוגית ובמיוחד כזו שיש בה ילדים.

מבלי לשים לב מפנים הורים לא מעטים את התסכול מבן או בת הזוג כלפי הילדים, בין אם על ידי יצירת "קשר זוגי" במובן הרגשי עם אחד הילדים או על ידי ביטוי התסכול מהילד או הילדה.

הדרכת הורים מיועדת פעמים רבות לפרק את הקשרים הפחות נראים והיותר מזיקים בין הורה אחד לילד אחד מסוג זה ולהפנות את ההדרכה ליחסים בין ההורים.

הדגמה למפגש הדרכת הורים

בני הזוג שיצרו את הקולאז' התכוונו לתאר בו את יחספ לזוגיות ולמשפחה. לא נכנסנו לפרשנויות. כמדריכת הורים שאלתי שאלות שעזרו לי להבין את יחסו של כל אחד מהם לנושא ואת היחס המשותף לשניכם.
נוסף להזדמנות לעצור לזמן מה להביט על עצמם ולהבין הם התחילו לשאול את עצמם שאלות על דברים מובנים מאליהם בזוגיות שלהם.

האם ניתן להחליט מתוך הבנה להניח לעבר ולא לתת לו לקבוע את העתיד? אולי בעזרת מלווה הורים.

השאלה הזו והבדיקה של נוכחותה לגבינו מובנות ביתר חדות כשעולים רגשות שליליים.

כלב של שכנים מפריע לי וזה מרגיז יותר בגלל הכלב הקודם שהיה להם. ודאי וודאי שבן זוג

או ילד שמוציא אותי מאיזון יפעיל רגשות שהחלו לפעול בעבר.

קל להציע וקשה לבצע, ההבנה שאנו סובלים יותר בגלל משאות העבר יכולה לשחרר

מהמשך נשיאתם. לא כדי להיות טובים יותר, רק בשביל עצמנו.

סדנת הכרות עם המושג ליווי הורים:

המטרות העיקריות של הסדנה הן: הסתכלות על  "נורמות משפחתיות" נורמטיביות ואישיות. הכרות מעשית או דמיונית עם מערכות יחסים בין בני הבית של משתתפי הסדנה. חשיבה על נושאים כגון: סגנונות הצבת גבולות, עקביות וחוסר עקביות בתגובותינו כהורים, הסכמים לא מודעים וארגון הסכמים מודעים. שיתוף פעולה, חלוקת תפקידים בבית, מעמד הילדים וההורים.

הורים מדברים על שילוב בין מקצועיותם ובין הורות

מתוך ראיונות שנעשו לצורך עבודת מסטר בחינוך

מורה לביולוגיה

עברתי ממחקר להוראה כשעבודתי במחקר לא כיסתה אפילו את הוצאות הילדים בשעות העבודה שלי. זו הייתה החלטה מאוד מוצלחת. היה צרוף של ענייו בעבודה ומשכורת והאפשרות להיות עם הילדים שלי. 

מורת סמינר:

אני מאוד אוהבת לעבוד עם ילדים, זה נותן לי הבנה של הדברים שאותם נכון לעשות עם סמינריסטיות וזה יוצר נקודות חיבור לדינמיקה של ילדים, את האחרונות אני מעבירה לילדים הפרטיים שלי.

התמודדות עם מוות בסדרה "מד מן"

הסדרה הטלויזיונית "מד מן" נמצאת פרק אחד לפני סופה. סדרת ארועים שבהם לא ברור מי יהיה ההורה שיתפקד עבור סאלי, בובי וג'ין מגבירה את המתח. קשה לראות כיצד בטי שלפי הערכת הרופא קרובה למותה עסוקה במתן הוראות הקשורות לפרטי הקבורה. אני מצפה שהיא תהיה מוטרדת יותר מהשאלה "מה יקרה לילדיה בהעדרה.?". אלא שבטי מתמודדת דרך עיסוק באספקים חיצוניים, גם אם אני זוכרת שזו סדרה טלויזיונית ובסדרה כמו בסדרה, קשה שלא להתייחס לחוסר ההתייחסות. 

גישה פרדוכסלית והתערבות מדויקת במשפט שלמה

שלמה המלך בשבתו על כס המשפט ובדרך שבחר לשפוט בין שתי נשים הדגים התערבות פרדוקסאלית קלאסית. המעשה הידוע מן התנ"ך אירע כאשר שתי נשים טענו ששתיהן הרו וילדו את הילד החי והילד המת שייך לאחרת. הפתרון של שלמה לחתוך את הילד החי ולחלקו לשתי האמהות גילה לכל מי היא האם האמיתית. זו שהעדיפה לותר על הילד ובלבד שיחיה. שלמה לקח סיכון. כך קורה גם למטפלים שמשתמשים בגישה הפרדוקסלית.

הורים כדמויות מכוננות

ההשפעה של דמות מכוננת מאופינת בנוכחותה מעבר לזמן המפגשים איתו/איתה. דמויות מכוננות יכולות לקבל משמעות בכל מצב בחיינו, קל יותר לשים לב לאישיות דומיננטית שהשפיעה עלינו או לאנשים ששינו מהלך חיים והחלטות בחיינו ולהגדירם כדמות מכוננת. הורים הם לרוב דמויות מכוננות אלא שרק לאחר שבן/בת נעשה הורה בעצמו הוא מבין את השפעת הוריו על הורותו שלו. סגנון ההורות של סבים כשהיו הורים משפיע על הורים צעירים רבים. העברה בינדורית מתרחשת עוד בטרם יכול הורה צעיר להבין את סגנון ההורות שלו. הבנת השפעתה של הדמות המכוננת נעשית ברורה לאדם שהושפע ממנה בעיקר לאחר מרחק מקום וזמן. ביחסים בין בני משפחה יש נטייה לבנות לקבל את האם כדמות מכוננת ולבנים את האב.

מקור החיבור שנוצר בין המשפיע למושפע אינו מובן לעומקו לפרט המושפע במהלך ההשפעה, אך ניתן להבין בהסתכלות לאחור לאיזה צורך ענה ומה אפשר או לא אפשר לילד/ה המושפעים לקבל.