יום שני, 26 בינואר 2015

ניתוק מהסביבה וממשמעות החיים אצל בני נוער


תחושות ניכור של בני נוער כלפי סביבתם אינן דבר נדיר. הורים המכירים את נפלאות הגיל לא מקבלים כמובן מאליו מצבים שבהם בני נוער מוצאים לעצמם ענין וייעוד שמחבר אותם לסביבה, כל עוד לא מדובר בסביבה העלולה להזיק.
החשש המרכזי ממצבי ניתוק אינו בשל חוויה שלילית מצטברת למרות שמוטבשזו הייתה הסיבה, החשש הוא מנטיית הגיל לדיכאון של גיל ההתבגרות שעלול להביא להתאבדויות.
יש אנשים המתפנים לגידול ילדים כשהם מוכנים לעבור יחד עם הילדים את השלבים הצפויים ועבורם חיבור לעניין בגיל שקודם לגיל שתיים עשרה יכול לחסוך שנות תסכול חשובות. הורים אחרים אינם יכולים להתפנות מסיבות כלכליות ולעתים מחוברים ילדיהם למצבם הכלכלי או הרגשי כך שאין צורך בכך.

למרבה הצער עדיין חסרה מודעות בבתי ספר תיכוניים לקשר בין קשיים במסגרת בית הספר לזהות אישית. מורים ומחנכים מתמודדים עם קשיים גדולים בתפקוד היום יומי של המערכת. בבתי ספר שיש בהם מגמות אמנות נחסכים חלק מתסכולי ההתבגרות. ככל שאדם מגיע לבטא את עצמו כך עולים סיכוייו להיות מחובר ומשמעותי לעצמו ולסביבתו

טיפול זוגי לפי הגישה הנאראטיבית


אפסטון וויט (White, & Epston, 1999) טוענים "לא רק שסיפורים שאנשים מספרים על חייהם מגדירים את המשמעות שהם נותנים לחוויותיהם, אלא שהסיפורים הללו גם מגדירים איזה חוויות בוחרים אנשים כדי לתת משמעות לחייהם".
בטיפול נרטיבי מתן כותרת לסיפור החיים הזוגי היא פעולה המחייבת בחירה כזו. זהו החלק הקריטי בתהליך של הגדרה והחצנה של הבעיה שאותה יש לפתור. גישה זו משאירה בידי המטופלים את הכוח להחליט מהו הסיפור הדומיננטי בחייהם כעת ולאיזה סיפור הם מעוניין להגיע בעתיד.   הגדרת כותרת עתידית לחיים יכולה לעזור לזוג לעצב מחדש את מערכות היחסים.


תפקידם של המטפל או היועץ הזוגי בגישה הנרטיבית


מקורו אחר של הטיפול הנרטיבי הוא הטיפול המשפחתי. הפרקטיקה של הטיפול הנרטיבי דורשת העדר שיפוטיות. יש מקום לשאול "במה שונה העדר השיפוטיות של הטיפול הנרטיבי מזו של גישות אחרות שאמפטיה היא מושג המפתח שלהן לקבלת המטופל."?
ההבדל בין אמפטיה להעדר שיפוטיות היא בכך שהמטפל בגישה נרטיבית לא בודק את המטופל בהשואה לנורמות כמו שלבי התפתחות האישיות או שלבי התפתחות הזוגיות או התפתחות בתחום הבגרות הרגשית.
המושג אמפטיה משמעו-הפגנת חיבה, חמלה או הזדהות עם רגשות או כאבי הזולת; היכולת להבין, להרגיש, לשים לב, להיות רגיש ...
אלו מושגים המניחים כמובן מאליו שהמטפל יכול מעצם היותו אדם חושב להיות שיפוטי והוא מכוון לארגן את עצמו בדרך המונעת שיפוטיות.
המטפל בגישה נרטיבית מקבל את סיפורו של המטופל כפי שהוא ומנסה להיות שותף או עורך שותף. המטפל נמצא כצופה משתתף מתוך מחשה של ליווי. האדם בטיפול כזה אינו הבעיה, יש אדם ויש בעיה. כלומר יש הפרדה בין האדם לבעיה ויש כוונה לייצר נראטיב משותף לבעיה.
בטיפול זוגי אם אחד מבני הזוג אומר "אני תלותי" המטפל יאמר "יש בעיה של תלות" ויכוון את שני בני הזוג להתייחס אליה, הפרדת הבעיה וניסוחה באופן שאינו משויך לאחד מבני הזוג היא הדרך ליצור קואליציה של בני הזוג מול הבעיה. ההתמודדות המשותפת של בני הזוג מול הבעיה יכולה לשחרר את בני הזוג מהמאבק בינהם ולהפנותם למאבק משותף בבעיה. בני הזוג ייצרו כך מכנה משותף נרטיבי, לאחר שיבינו שיש בחירות בתוך הצגת המציאות ואין פתרון צודק.
מטפל/ת שאומר/ת לבני הזוג "שניכם סובלים" מעבה את הנרטיב המשותף ועוזר להם לדבר ולהרחיק את הבעיה.

במסגרת תפיסה זו ההקשבה הנרטיבית מובילה להבנה שהחיים הם מראה בלתי פוסקת. אדם מסופק הוא לרוב אדם שלקח אחריות ולכן הצליח למצוא משמעות.

מהי הדרכת הורים

  הדרכת הורים היא תהליך ייעוצי/לימודי/טיפולי שבמהלכו הורים מקבלים כלים, ידע, תובנות ומיומנות בנוגע למערכת היחסים שלהם עם ילדיהם. הדרכת הורים...