סרטים שמעלים נושאים מחיי משפחות רבות ותרומתם להתמודדות

סרטים רבים עוסקים במערכות יחסים זוגיות ומשפחתיות הן כנושא מרכזי או כנושא שמציג את מערכות היחסים כחלק מהנושא, 

חלק מהסרטים האלו מדגימים בעיות שאנו מכירים מקרוב ועוזרים לפרוק בינינו לבין עצמנו או לדבר עם בן הזוג על הקושי. אלו הם" הסרט "הבוגר" הישן והטוב, "תקוה בהופ ספרינגס" עם מריל סטריפ וטומי לי ג'ונס,  סדרות קולנועיות בולטות עוד יותר בתחום זה, מרכז העניין של הסדרה "פלפלים צהובים" הוא התארגנות משפחתית סביב ילד על הספקטרום האוטיסטי והאוטיזם נמצא במרכז, במבט נוסף ניתן לומר שהאוטיזם הוא סיפור המסגרת. ההזדמנויות שנפרשות במסגרת זו להציג כמה סגנונות של זוגיות, כמה סגנונות של התמודדויות משפחתית יכולות להדגים למי שזקוק לכך מצב אפשרי לתיקון, השילוב בין שיתוף הפעולה במשפחה להתמודדות של כל אחד מהם עם סיפור חייו משפיעות על ההתעניינות של הצופה יותר מתופעת האוטיזם.

כדאי לשים לב כי הנטייה שלנו כצופים נמשכת יותר להזדהות עם דמות זו ואחרת ופחות להבנת מערכת היחסים ונגיעתה בחיינו.

התפתחות האדם לפי אריק אריקסון והתאמתה להתפתחות זוגיות

אריק אריקסון חילק את שלבי ההתפתחות של האדם לשמונה שלבים בהתאמה לגיל, כל שלב מוגדר בהתאם לצורך שיש לילד ולאדם ליישב קונפליקטים. מקורם של הקונפליקטים הוא בצורך לישב פערים בין צרכים ביולוגיים ללחצים חברתיים. שלבי הזוגיות קשורים בשלבי ההתפתחות של אריקסון משום שזוגיות והורות יוצרים התפתחות וגדילה. הקושי לבחון את דבריו ביחס לזוגיות קשורה בכך שזוגיות אינה תואמת גיל, לצורך התאמת שלבי ההתפתחות של אריקסון לשלבים בזוגיות ראוי לבדוק אם הגיל שבו מתמודדים אנשים עם קונפליקטים וקשיים בזוגיות משנה את דרך התמודדותם.

השלבים לפי אריקסון הם:

שלב הינקות בין הלידה לגיל שנה כולל אמון לעומת חשדנות

שלב הילדות המוקדמת בין גיל שנה לגיל שלוש כולל אוטונומיה לעומת בושה

גיל המשחק בין שלוש לשש, יוזמה לעומת אשמה

גיל בית הספר שש עד שתים עשרה, חריצות לעומת רגשי נחיתות

גיל ההתבגרות בין שתים עשרה לשמונה עשרה, זהות לעומת טשטוש זהות או לעומת בלבול תפקידים

שלב הבגרות המוקדמת בין שמונה עשרה לשלושים וחמש, אינטמיות לעומת בדידות

שלב הבגרות בין שלושים וחמש לחמישים, פוריות לעומת קיפאון

שלב הבגרות המאוחרת "אחדות האני"- שלמות לעומת יאוש

האם יכולים שלבים בזוגיות להיות מובנים באופן נוסף לפי שלבי ההתפתחות לפי אריקסון?

לפי אריקסון השלב המוגדר אינטמיות לעומת בדידות  מתרחש בין שמונה עשרה לשלושים וחמש, בגיל זה נמצאים רוב האנשים בתהליכי בחירת בני זוג, במצבי החלטה על נישואים או בניית משפחה ולידות. התמיכה שנותן המידע של אריקסון לכל מי שנמצא בשלב זה היא בכך שהמתח בין שני המצבים האלו בחיים הוא מובנה ונורמלי ואף תואם את טווח הגילים. כלומר הקונפליקט אינו קשור בהכרח בטיב הזוגיות או ביכולת ההחלטה אלא במתח מהותי ותואם גיל. הקונפליקט אינו קשור ביחסים אינטימיים בלבד אלא לקושי להיות בשני המקומות שהאישיות נעה בינהם, חוויות קרבה ואינטמיות וחוויות לבדיות.

שלב הבגרות המתפרש בין שלושים וחמש לחמישים, המוגדר כ"פוריות לעומת קיפאון" ניתן להבנה בכמה רובדי משמעות. למשל פוריות במשפחה, לידת ילדים וגידולם לעומת בחירה בחיים ללא גידול ילדים, בהיבטים מקצועיים המשמעות היא התפתחות מקצועית לעומת עמידה במקום.

השלב הבא בסדר המוגדר אצל אריקסון כ" שלב הבגרות המאוחרת "אחדות האני"- שלמות לעומת יאוש" יכול להיות מושפע מחיי הנישואים אך אינו קשור בהכרח בטיבם, זאת משום שמצבו של האדם בשלב זה יכול להיות מושפע מגורמים רבים, בהנחה שמדובר בגילאי חמישים ומעלה מבטא השלב שלמות וסיפוק בתחומים מקצועיים כמו גם בתחומי היחסים הבינאישיים מחוץ למשפחה. זהו שלב של חשבון נפש או רצון לבטא ולממש תחומים שלא התאפשרו במסגרת הזוגיות, תחומים שאינם קשורים בהכרח לזוגיות וכו'.

מנקודת המבט המובאת עד כאן התפתחות הזוגיות קשורה בשלושת השלבים האחרונים שמציג אריקסון. קשה להעריך על פי הגדרת השלבים המוקדמים שאריקסון מציג מה השפעתם על יכולתו של היחיד בתחומים הזוגיים.

מומחי אגודת ניצן מציגים: רשימת שאלות ותשובות להורים בנושא הפרעות קשב וריכוז

מהי הפרעת קשב וריכוז? ומי מאבחן הפרעה זו ?
מדובר בשילוב קשיים משמעותיים בתחומים הבאים: שמירה על ריכוז, התמקדות בגירויים, תשומת לב לפרטים, מוסחות גבוהה, קושי בארגון,  שכחנות ואיבוד חפצים וכד'. חלק מהילדים הלוקים בהפרעה זו, מאופיינים גם באימפולסיביות והיפראקטיביות: חוסר מנוחה, צורך להתנועע, קושי לחכות בתור, דיבורים ללא מחשבה וכד'. הפרעות קשב וריכוז מאובחנות ע"י מומחים בתחום - רופאים נוירולוגים ופסיכיאטרים לילדים ונוער.


מהי לקות למידה?
מדובר בקושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות, על רקע נוירולוגי. אין הכוונה לקשיי למידה הנובעים מפיגור שכלי, פיגור סביבתי או מבעיות רגשיות מכבידות.


האם בשנים האחרונות תופעות הפרעות הקשב והריכוז הופכות להיות שכיחות יותר וגיל הלוקים יורד? האם ייתכן שמדובר באופנה? או בעניין תרבותי  - בהקשר לכך שהחיים מהירים יותר, כחלק  מתרבות האינטרנט והצפת המידע ?
הפרעת קשב וריכוז אינה הפרעה תרבותית, אלא הפרעה בתפקוד המוח. ריבוי המקרים המאובחנים בעת האחרונה הוא תוצאה של אבחון טוב יותר, ובמקביל של ילדים רבים שנולדו כפגים במשקלים נמוכים, וכן של גורמים ביולוגיים נוספים. ההוכחה לכך היא העובדה ששכיחות התופעה במדינות שונות ובתרבויות שונות - דומה.

האם הפרעת קשב היא הפרעה מולדת, או הפרעה שמתפתחת עם השנים? האם יכולה להיות התפתחות של התופעה פתאום בגיל מבוגר כשבילדות לא היו שום סימנים של הפרעות קשב?
ברוב המקרים הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה גנטית מולדת, שמתבטאת בגיל הילדות. ע"פ ספר האבחנות הבינלאומי, ההפרעה מופיעה בדרך כלל לפני גיל שבע.


מדוע ישנם בכל זאת מקרים שבהם ההפרעה מתחילה בגיל מאוחר?
כמו גם במחלות גנטיות שונות: סכרת למשל, גיל ההתחלה משתנה. יתכן שמדובר בחדירת הגן, או הגנים האחראים לתופעה. המחקר בנושא זה מקבל תאוצה. יש לקוות כי בעתיד ימצא הפתרון לסוגיה.

האם בעיות של קשב וריכוז גורמות להתפרצויות וכעס?
הפרעות קשב וריכוז, בעיקר בגילאים צעירים, יכולות להופיע בשילוב של אימפולסיביות וקושי בויסות ועיכוב של תגובות ואלו גורמים להתפרצויות כעס. יחד עם זאת, יש לבחון את המקרה לגופו באמצעות אבחון מקיף. ניתן לערוך אבחונים משולבים שכוללים הערכת תפקודי קשב וריכוז.


מהו הטיפול התרופתי הנפוץ והיעיל להפרעת קשב וריכוז?
הטיפול היעיל ביותר להפרעות קשב גם במבוגרים הוא הריטלין, תרופה יעילה נוספת היא הסטרטרה. בנוגע לליקויי הלמידה, הטיפול היעל בדרך כלל הוא הוראה מתקנת.


האם יש טיפול חלופי לטיפול התרופתי ב- ADHD?
ראשית, טיפול תרופתי צריך להינתן תמיד בשילוב טיפול רגשי, בשל ריבוי בעיות רגשיות אצל ילדים עם ADHD שנית, קיימים סוגים שונים של טיפולים אלטרנטיביים:  הומאופטיה, ביו-פידבק ועוד, שאפשר לנסותם. בכל מקרה, במקביל לטיפול התרופתי, מומלץ לאתר לילד תחביב שיסייע לו בויסות ובשליטה עצמית, כדוגמת: אומנויות לחימה.

שיר לשעת קושי עם ילדים-מתוך הספר צריף קטן כתבה לאה גולדברג

פורסם ב1959 ע"י ספריית פועלים

"הייתי אתמול בבית הדודה
אמרתי "שלום" ואמרתי "תודה"
אמרתי "סליחה" ו"בבקשה"
שאלתי תמיד: זה מותר? את מרשה?
ואינני יודע כיצד זה קרה-
לפתע נכנס בי הילד הרע
ואמרתי לה "את טפשה!"

סיפור חיים כאמצעי לשינוי

סיפור החיים של אדם מעניין וחשוב כי הוא יכול להסביר את תפקודו כבן זוג, כהורה ולסייע למי שמעוניין לשנות את הנטיות שאינו אוהב בעצמו. לכל אחד ארועים שנעשו ציוני דרך בילדותו ובבגרותו, קל להתחיל את סיפור החיים וחקירתו מארועים הזכורים לאדם, למרות שרובנו זוכרים ארועים קשים יותר מאשר ארועים נעימים. ארועים שקל לזכור וברוב המקרים הם לא מלווים ברגשות קשים הם: מעברים בין מקומות מגורים או בתי ספר, החלטות חשובות, שינויים בהחלטות שלא התאימו לציפיות שלנו מעצמנו או חריגה חברתית כלשהי. כל אלו נמצאים לרוב בקבוצת החומרים שקל להגיע אליה ולהשתמש בה.