זה קורה לא רק בקולנוע ובסדרות

בעקבות ביקורות אוהדות שקראתי על הסדרה אוליב קיטרידג' מבית היוצר של חברת הכבלים HBO  צפיתי בה כמה פעמים.

במרכז העלילה נמצא זוג ומערכת היחסים עם בנם היחיד. במהלך שלבים שונים בחייהם מתגלה אם המשפחה שאותה מגלמת השחקנית פרנסיס מקדורמונד כאישה קצרת רוח, קשה לסביבתה הקרובה והרחוקה, וממעטת בגילוי רגשות. גילויים אלו מתקבלים בהבנה על ידי בעלה ובנה בעשרים השנים הראשונות ומגיעים למשבר ביחסים עם הבן.

בסוף הפרק השלישי בסדרה, שלב שבו בני הזוג נמצאים לאחר פרישה מעבודתם הם עוברים טראומה. הם נקלעים לשוד בבית חולים. השודדים מאיימים על חייהם והם פורקים זה על זה תסכולים מהעבר. מצב שלא היה מוכר להם עד כה. לאחר הארוע מבטאים שניהם רגשות הדדים ואישיים באופן שלא נראה קודם לכן במובן החיובי, הן בבכי והן במלל.

בפרק הרביעי והאחרון עובר הגבר שבץ, הוא מאבד כל יכולת לתקשורת. במצב זה מתגלה אוליב, הדמות הנשית כאישה אוהבת וסבלנית, היא נמצאת בסביבתו ללא הרף מדברת אליו כאילו הוא מבין כל מילה, היא דורשת כבוד ביחס העובדים אליו וביחסו של בנה. יש בה רוך שלא גילתה מעולם כולל בכי ומגע.

האם הזעזוע שעברה שינה אותה? היא מתקשה לגלות יחס זה כלפי בנה אשתו השנייה וילדיה של האישה.

היתכן שכאשר אינה מאוימת ומי שמולה חסר אונים יש בה יכולת לבטא רגשות?

אולי ההתמודדות עם חיים לבד ואחריות לאדם אחר מפגישים אותה עם עצמה כפי שלא היכירה קודם לכן.