כיצד יכול מדריך הורים לסייע במצב שבו יש העדפה בולטת של אחד הילדים על ידי אחד ההורים?

זוג שמגיע לייעוץ על רקע העדפה נראית לעין נמצא לרוב במצב שבו ההורה המעדיף לא מקבל את טענתו של ההורה ה"שויוני". יתכן אפילו שההורה ה"שויוני" מעדיף אף הוא את הילד המועדף אך לקח תפקיד ניטראלי כי הבין את הבעייתיות שנוצרה בשלבים מוקדמים שלה, אותם שלבים שניתן לטעון שילדים לא מודעים להעדפות של הורים. אם שני ההורים ישרים עם עצמם, בלי צורך להסתיר או למצוא נימוקים הגיוניים למצב, יתכן שאף ניסו לשנותו ולא הצליחו, הם הגיעו להדרכת הורים כדי למצוא פיתרון לאחת הבעיות הקשות ביותר, כיצד ניתן לחבב ילד שלא מעורר חיבה.

במצב אחר סביר להניח שהורה מעדיף אינו מודע לרגשות שמעורר בו הילד המועדף או הילד הדחוי והעלאת המודעות תאזן את יחסו ברמה הרציונלית. למרבה הצער קשה לדעת אם כשדברים יתעוררו שוב יסכים ההורה שנוטה להעדפה בוטה יחסית לבוא לייעוץ. כדאי להכין אנשים למצבים כאלו בדרך הישרה והפשוטה, בעזרת משפט אחד: "העדפת ילדים משתנה לעיתים באופן בלתי צפוי"

על פניו ניתן להבין שמנחה המשפחה יכול לתפקד כמו בורר, אלא שזו אחת הבעיות המרכזיות במפגש כזה. מוטב שמנחה המשפחה יתפקד כאילו אין לו דעה ברורה שכן התמונה לא תמיד פרושה לעיני מנחה המשפחה כמו לאנשים מן החוץ שמכירים את בני הזוג זמן רב, ניתן איפה להעזר במצב המקצועי הזמני כדי להשיג ניטרליות.  אלא אם כן הבחירה בתפקידים נובעת מקושי רגשי ביחס לתפקוד מסוים הנדרש לצורכי הילד הדחוי. דיון בנוכחות גורם ניטראלי תסייע לשני בני הזוג לחשוב מחדש על יחסם לתפקוד הנדרש עם הילד הדחוי, לעתים למרות שזו הצעה עצובה כשהרקע הוא קושי פיזיולוגי שמעורר דחייה העזרות באדם שנשכר לצורך עבודה עם הילד גרועה פחות מהמשכיות המצב.

ההישג של הדרכת הורים עם סיום כמו שתואר במשפטים האחרונים הוא שהדיון במצב יכול לגרום לאחד מבני הזוג לראות את בן  הזוג האחר מחדש באופן שאינו מתאפשר מתוך עימות וללא הדרכה.