מה רוצים ילדים מהוריהם וכיצד יכולה הדרכת הורים לעזור בכך?!

נושאים שילדים רוצים שהורים יכללו ביחסים איתם

• הודאה מילולית בטעויות שילדים מצביעים עליהן להורים

• שיתוף בחלק מההחלטות המשפחתיות

• שיתוף במידע על ארועים ומצבים שהורים מסתירים מתוך הגנת יתר, ארועים צפויים או ארועים שהתרחשו,

• תקציב אישי למטרות מוגדרות (כולל סכומי כסף שוליים)

כיצד יכולה הדרכת הורים לכוון להבנת הצרכים של ילדים?!

הורים לא צריכים להענות לכל הרצונות של ילדיהם אך רובם מעדיפים לדעת עליהם או להבין אם הם הרקע למתחים שאינם מדוברים.

• כאשר הורים משתפים מדריכת הורים בקונפליקטים עם ילדם ניתן לבדוק אם יש תחומים או נושאים ששיחה עליהם עם הילדים היא טאבו, אם נושאים אלו מטרידים כדאי לחזור אליהם מדי פעם.
• שחזור קונפליקט או מצב מתוח שעבר ולא מעסיק את ההורים בהווה מאפשר למדריכת ההורים  להבין את סגנון התקשורת במשפחה. במסגרת סגנון התקשורת נמצאים נושאים שהורים משתפים או לא משתפים בהם את הילדים.

שינויים ביכולות למידה כתוצאה משינויים מנטליים בעידן הדיגיטלי

מקצת מההורים במאה ה21 נחשפו ללמידה ולמידע במצב מחשבתי הדומה לשל ילדיהם, מצב שבו הציפייה לסיפוק מהירה יחסית משל אנשים שגדלו במאה העשרים. עולם המסכים יוצר הרגלים לקבל סיפוק מהיר בתחומי הבידור, האסתטיקה וגם בלמידה. מצב זה משפיע הן על מבוגרים והן על ילדים. ההבדל היחיד בין שתי הקבוצות הוא במיעוט הגירויים שהיה לדור ההורים שכבר נחשף למדיה בהשוואה לדור הילדים.

הצעות מועילות בנושא הן מעטות מאוד. מורים שמרגילים ילדים לזמן קריאה בכיתה ללא הכונה של ספרים ברמתם כך שהבחירה של הילדים היא שקובעת מועילים יותר משניתן להבין, מורים שקוראים סיפור בהמשכים בקול ולעיתים מעודדים תגובות יכולים להכיר לילדים עולם שבחלקו נעשה עולם נעלם.

הבנת המצב וקבלתו יכולה לשחרר הורים מרגשות אשם ביחס לילד שאינו מתעניין בלימודים או בהישגים, הכעסים המופנים לילדים מוטב שיופנו להעריך באופן מיוחד פעילויות כמו קריאה בקול או ימי לימוד בטבע.

למידה בקבוצות ומתן הערכה על שיתוף פעולה יכולה לשנות את התפיסה של ילדים ביחס להישגים.

נושאים להדרכת הורים

הבנת המורכבות של המושג "תקשורת בין הורים לילדים "

הכרות עם נקודת מבטו ועם עולמו של הילד

 כיצד לפתח אצל ילדים הרגשת שייכות למשפחתם

הבנת המשמעות של הגבולות שההורים שואפים אליהם

התייחסות לפערים בין תפיסת הגבולות של ההורים לזו של הילדים

שינויים ומעברים בחיי הילדים - כיצד מאפשרים שינויים ואיך מתמודדים עם  תקופות מעבר בצורה מיטבית.

השפעת סגנון הזוגיות של ההורים על ילדים

המילה "טיפול" צוטטה כאן כדי לשמור על המקור המצוטט, הקוראים מוזמנים להחליף אותה במילה הדרכת הורים

טיפול מוצלח תלוי במטופל

  טיפול מוצלח אינו תלוי במטפל  "טוב" או בגישה טיפולית "טובה" . מי שמשפיע יותר מכל על הטיפול הוא המטופל עצמו, והקשר שהוא יוצר עם המטפל. מטופלים רבים אינם מודעים לתפקיד המרכזי שהם ממלאים בתהליך הטיפולי, והם תולים את יהבם בפרסומו של המטפל או ביומרותיה של הגישה הטיפולית.

                                        ( דרור גרין, טיפול נפשי –מדריך למשתמש, עמ' 37 )

כדי להעביר את הקטע כולו לעולם הדרכת הורים אפשר להעזר במילים: הדרכה, גישה להדרכה/אישיות המדריכה, הורה או הורים,

ציפיות גלויות וסמויות מילדים במשפחות שמודעות לקשיי תקשורת בין בני המשפחה

מלאני קליין במאמר: "'אהבה אשמה ותיקון' (1937).  בספרה " כתבים נבחרים'

טוענת כי "לעתים האינדיבידואליות של הילד לא תואמת את רצון ההורים. ההורים עלולים לרצות באופן לא מודע שהילד ידמה לאח או אחות, ההורים שאפתניים ורוצים באמצעות הישגי הילד להפחית את פחדיהם," 

דברים אלו מעלים לתשומת לב מצבים שנמצאים מתחת לפני השטח במשפחות רבות, קשה לדעת איזה מצב יכול להקשות על ילדים יותר, ציפיות גלויות שנאמרות מתוך תלונה, הצעות לעזרה שהילד לא מעוניין בה והעדר שיתוף פעולה עם נטיות שאינן בתחום הלימודי, או ציפיות סמויות שילדים חשים אותן אך לא יכולים להבין במה טעו.
מובן שלאישיות ההורה המרכזי בתקשורת עם הילד ולאישיות הילד יש השפעה על המידתיות של התופעות. אין הכונה להציע מודל תקשורת וציפיות המתאים למשפחה מושלמת אלא להפנות תשומת לב לרקע למתחים ולנסות להכיר בתרומה של ההורים אליהם.

ילדים עם קשיים לימודיים על רקע בעיות שונות

הצלחה בלימודים והצטיינות יכולה לחזק את הביטחון העצמי של כל ילד
אלא שלא לכל ילד יש עניין בכל התחומים במערכת הלימודים, לא כל ילד יכול לחיות בהרגשה טובה עם עצמו כאשר באחד מתחומי הלימוד שלו או בשלושה מהם יש לו ציונים נמוכים.

ולעומת זאת בעולם האמנות או העשייה החברתית הוא מרגיש מאוזן וטוב ומצליח

השאלה- האם ניתן לא לדחוף את ילדינו להצטיין בלימודים?!! אינה תאורטית, לחלק מהילדים הציפייה הקבועה הזו היא מכשלה בפני עצמה.
השינוי הנדרש אצל הורים המבינים את מצבו הייחודי של ילדם הוא עמוק, אישי ובלתי משווה, לא לעצמם, לא להשגים שהיו או יש לילד אחר שלהם או להשגיו של הבן או הבת שמגלים התנגדות לבית הספר לאחר ששנה או שנתיים קודם לכן הרגישו בו נוח.

מה לעשות במצבים שילדך מעורב/ת בהופעה בלבוש פרובוקטיבי או בערום למחצה על חוף ים

מה הייתי עושה לו שמעתי משכנה שאחת מבנותי הסתובבה כמו אחת הבנות בצילום על חוף הים?
1. הייתי מבררת עם בתי אם באמת כך קרה, מסבירה שאיני נגד אך חוששת שזה גורר הטרדות ומצבים לא צפויים.
2. הייתי אומרת לה שיש אפשרות שהרקע הוא לחץ חברתי או השפעה אחרת ומציעה לה לחשוב על זה באופן זה.
3. הייתי מסבירה לה שזו התנהגות שמושכת מטרידים למיניהם ומציעה שיהיה איתה בגד ופלפון למקרה שתתחיל הטרדה והיא תוכל לעזור לעצמה
4. הייתי מציעה לה לשוחח עם חבריה על אפשרות שתתעורר הטרדה כדי שתדע אם היא יכולה להרגיש בטוחה.

באופן טבעי יש בחיינו מצבים מביכים רבים, הפורום הקרוי כך מעלה את חלקם לאויר

ממליצה בחום על הפורום "באופן טבעי" בלינק הבא

https://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%E1%E0%E5%F4%EF_%E8%E1%F2%E9

הנושא המרכזי של הפורום בלינק שלמעלה (בשונה מפורומים אחרים של "באופן טבעי" הוא מבוכות שהורים נקלעים אליהן כשילדים מדברים על אברי המין בציבור ומייחסים אותם להוריהם

אני משערת שבזמן שהייתי אם צעירה הייתי נכנסת למבוכה דומה לו אחת מבנותי הייתה אומרת "אימא אוהבת לעשות סקס" , היא אמרה לאבא..... בציבור כלשהו, (לקוח בהשאלה מהפורום)

ממרום שנותיי קל לי לומר זה מעיד על בריאות נפשית, העדר הבנה שהיא מטבעו של גיל ומוטב להורים לא להתערב בה, או הבנת יתר של הפוטנציאל להביך הורים.

כולם לטעמי מצבים בריאים בהרבה מהרגשת האיסור שעלולה להיות לילדים שלימדו אותם לומר "אימא במקלחת" או "אימא לא יכולה לדבר" כשהם עונים לטלפון (בזמנים שהיה רק טלפון קוי) כי לומר "אימא בשרותים" זה לא יפה.

המבוכה שלנו שולית בהשואה לאפשרות שילדים יחשבו על גבולות ואיסורים בדיבור בציבור

כתיבה להקלה במצבי שינוי

רבים חושבים בטעות שיש ערך לכתיבת סיפור חיים בשלבי הפרישה לגמלאות או בגיל השלישי. בעשר השנים האחרונות הולך ומתבסס השימוש בסיפורים שאופיים דומה לסיפור חיים אך היקפם שונה לצרכים רבים. יש פסיכולוגים הנעזרים בסיפורי מעבר או בהבנת סיפור משפחתי כדי למקד בעיות לא מוצהרות או לשחרר אדם מכובדם. לא מעט סדנאות כתיבה עוסקות פחות באיכות הכתיבה ויותר בנושאים הקשורים למצבי מעבר ולשינויים בתנאי החיים. בלוגים שמתפרסמים באינטרנט מזמנים חשיבה חופשית ללא הכרח בנושא קבוע.

כל זה רלונטי להדרכת הורים ולמשפחות משום שבניית משפחה מזמנת מצבי מצבי מעבר רבים, ההגדרה למצבי מעבר רחבה, הם יכולים להיות: אמהות חדשה, ילד שני במשפחה, שלבים בהתפתחות מקצועית. פיתוח קריירה שנייה.

שינוי בתנאי חיים: אלמנות או גירושין, אבדן, התרוקנות הקן המשפחתי, פרישה לגמלאות, פרק ב' בחיי משפחה, מגבלות בתנועה והחלשות גופנית.

ברוב המצבים שהוזכרו עד כה הכתיבה משחררת מועקות, מפתחת יכולת לאוטונומיה רגשית ונותנת פרספקטיבה כאשר חוזרים וקוראים את מה שנכתב. 

כתיבת סיפור על שינוי או סיפור חיים יכולה להתחיל בכל זמן, מקום וחויה הרלוונטים לאדם במצבו בזמן הכתיבה. הסיפור שיתחיל דרך מצב כזה יכול לנוע בין רגשות בהווה לבין תקופות שונות בחיים. ציר הזמן שלו לא יהיה בהכרח כרונולוגי. הוא יהיה מועשר בהסתכלות חדשה על ההתהוות של מהלך החיים או על המצב החדש ועל דרכי ההתמודדות איתו.