גיוון מושגים בתחום המקצועי לצורך שינוי היחס להבנת הדינמיקה במשפחה

התחומים הקשורים בהבנת העולם המשפחתי הולכים ומתרחבים אך למרות ההבנה המתגברת כי לא ניתן להפריד בין מצבו האישי של הפרט לדינמיקה המשפחתית מתקשים אנשים רבים לקבל עזרה בחיי המשפחה, התרבות של חלק מהמשפחות מתיחסת לחוסן המשפחתי כתוצאה של שמירת פרטיות. אזור מוגן וסגור בפני העולם החיצון.

המושג ליווי משפחתי יכול לענות לקושי זה ולאפשר סגנון עבודה שבו מידת ההתערבות תלויה בבני המשפחה. לא תמיד דרוש ליווי משפחתי עקב קשיים, לעתים שאלות וספקות שהורים עסוקים בהם יכולות לקבל מענה על ידי מעקב ארוך טווח שמתבצע בתחומי הקיום הטבעיים של הילד ולא בהכרח בחדר הטיפולים.

 

 

חינוך ילדים להצליח-שילוב בין חופש וסיכון

כולם מחבבים את בילבי או גילגי ילדת הפרא, שוברת המוסכמות שעלולה להטות ילדים טובים למחשבות רעות. כולם גם יודעים שהמחשבה משפיעה על מי שחושב אותה בין אם יוציא את מחשבותיו אל הפועל ובין אם לא.
בין הרצון לחנך ילדים להצלחה ובין הנכונות לשמור עליהם בקו הצלחה בטוח יש מתח מהותי שלא ניתן לשלוט בו ולכן השאלה היחידה שנותרת היא הבדיקה של כל הורה בינו לבין עצמו מה עלול להיות הנזק בחופש?!
מובן שמוטב לתחום את המחשבות על נזקים אפשריים בטווחי גילאים. גיל ההתבגרות הוא המסוכן ביותר מבחינת היכולת להתפתות. ואם נצליח להפנות את הצורך להתנסויות לגילאי 20 ומעלה?! יקבלו חששותינו גוון אחר ועדיין נרגיש אחראים לכישלון כספי או התנסות כמו זו שמדגימות רוכבות האופניים הערומות למחצה בסיאטל.
זה לב הבעיה, הרגשת האחריות הבלתי נגמרת של הורה ישראלי לילדיו בכל גיל שבו ההורה עדיין בעל כוחות.

דמויות מכוננות בחיינו והמורכבות במצבם של הורים כדמויות מכוננות

המושג דמות מכוננת מנסה לתאר אדם שהשפיע על אדם אחר לטובה בין שהתכוון לכך ובין אם לאו. ההבנה שאדם מסוים היא דמות מכוננת היא תמיד מנקודת מבטו של האדם המושפע. הבנת השפעתה של הדמות המכוננת נעשית ברורה לאדם שהושפע לטובה ממנה בעיקר לאחר מרחק מקום וזמן. לרוב האנשים שחוו ילדות טובה יש דמות מכוננת אחת מבין זוג ההורים, לעתים ההורות מתחילה בהחלטה לגדל ילד באופן שונה מהאופן שבה גדל ההורה, לא פעם מגלה אדם שלמרות שהתכוון להימנע מכך התעוררו בו תגובות דומות מאוד לשל הוריו.

דמות מכוננת שאינה הורה מאפשרת לאדם המושפע הסתכלות לאזורי חיים וחשיבה שלא היו ברשותו טרם ההשפעה.ההשפעה של דמות מכוננת מאופינת בנוכחותה מעבר לזמן המפגשים איתו/ה. דמויות מכוננות יכולות להיות בכל מצב בחיינו, קל יותר לשים לב לדמויות מכוננות בשלבים הצעירים בחיי אדם הן משום שצעירים קלים יותר להשפעה ונכונים לספוג דרכי חשיבה מגוונות יותר ממבוגרים והן משום ששינויים מובחנים ביתר בהירות בגיל צעיר.

אמנם השפעתם של הורים מוטבעת עמוק יותר מהשפעות אחרות בכל הנוגע להורות. כל עוד ההורים בחיים קשה יחסת לאדם להבין את תפקידם כדמויות מכוננות. במצבים כאלו ההגדרה הרגילה לדמות מכוננת לא מתאימה לסבים משום שתהליך ההשפעה שלהם מתמשך והם אינם נוטים לאפשר הסתכלות לאזורי חיים וחשיבה חדשים, הנטייה המרכזית של סבים היא להנחיל את הבנותיהם על החיים לילדיהם הן במעשה והן בשיח, אלא אם כן הם מודעים למורכבות והבעייתיות של תפקידם כסבים המשפיעים לעתים מעבר לרצוי לאופיו של ילדם בתיפקודו כהורה.

אין תבנית המאפשרת להורה המודע לכל זאת להשתחרר מההשפעות שספג. פעמים רבות הרקע למאבקי כוח אצל זוגות צעירים היא ההתנגדות של אחד מהם לסגנון יחסי ההורות שבן זוגו או בת זוגו מעבירים לילדיהם מהדור הקודם. כאשר מאבקי הכוח אינם תופסים את כל שטח הקיום בתחום היחסים ניתן על ידי שיחה על תבניות ההורות משני הצדדים לחשוב על תבניות חדשות כאתגר זוגי ולחזק זה את זה דרך ההתמודדות המשותפת.

יושר והעדר יושר במשפחה:הורה כמודל, צורך בפתרון בעיות,

הסתרות של הורים מפני ילדים ובני נוער יכולים לעבור כמסר מבלבל אם אין התיחסות מבהירה מצד ההורים. זהו דפוס שמוביל לחוסר הבנה מתי הסתרה נועדה לשמורעל פרטיות ומתי היא מעידה על בעיה בין ההורים, או של אחד ההורים.

הורים מתקשים לקבל הסתרה של ילדיהם באופן דומה לשלהם, לעתים מתוך דאגה ולעתים מתוך הנחה שלילדים אין זכויות לפרטיות כפי שיש למבוגרים. זהו אחד המצבים שמובילים להסתרה קבועה, בלבול ושימוש בשקרים כאסטרטיה קבועה.

ילדים שנוטים לשקר עושים זאת כמובן מחשש ופחד מתגובת הסובבים ומחוסר בטחון אך גם מתוך בלבול ביחס לגבולות, העדר הבחנה בין תפקיד ההורה בבית לתפקיד הילד, העדר תקשורת בריאה ופשוטה בינם לבין הוריהם.

בתהליך הדרכת הורים עולה פעמים רבות השאלה "האם נכון לבדוק עם ההורה את סגנון ההסתרות או "השקרים" שפיתח?"

כדי לעזור להורה להיות שיפוטי פחות ומכיל יותר ניתן לתת לנושא נורמליזציה ולהבין אם ביכולתו של ההורה להתמודד באופן מיטיב ובגלוי עם מצבים שהתקשורת עם ילדיו מחיבת להתמודד עם הילדים ביחס ל"שקר" ברגעי אמת.

צילום שחור לבן וצילום צבעוני מחלקים בין מודלים שונים של יחסים בין בני משפחה כפי שהם נראים בצילומים

בתמונות המצולמות בשחור לבן המצולמים מביעים רצינות והיחסים בינהם מתבטאים בשפת הגוף ובקרבה הפיסית.

לעומת זאת בתמונות המצולמות בצבעים המצולמים שמחים וצוחקים, מקובל שאם אתה מצטלם אתה צריך להיות שמח.

עזרת הורים לילדים עם קשיי קשב וריכוז-הדרכת הורים

חלק לא מבוטל מלקויות הלמידה יוצרות עיפות נפשית ופיסית אצל תלמידים בעלי מוטיבציה גבוהה, הכוונה לעיפות במהלך יום הלימודים, בקשיים להתמודד עם שיעורי הבית או להתכונן למבחנים.

מקצת מהבעיות שאיתן נדרשים תלמידים להתמודד אינן דורשות בקיאות בהוראה. אמנם מקצת מההורים חוו גם הם לקויות למידה שונות, (חלקן בתקופות שלא הייתה מודעות לנושא) חויה זו מקשה עליהם לעזור לילדיהם בלימודים ברמות שאינן דורשות כישורי הוראה.

היחס של ההורה לעזרה לילדו, דעתו האם יש בכך קלקול ערכי, העדפה לא לעזור עקב חוסר פניות מסיבות שונות, כל אלו חשובים לא פחות מאשר היכולת לעזור. כפי שרוב ההורים לא מצפים מילדים בגיל הגן שיעסיקו את עצמם לבדם בכל שעות הפנאי בבית, כך אין לצפות מילדים בגיל בי"ס יסודי, חטיבת ביניים או תיכון שיתמודד לבדם עם חומר קריאה מסורבל שאינו מתאים ליכולתם לסכם. הורים שמאפשרים לילדיהם מורים פרטיים עושים מאמץ כספי לא קל ומצפים לא פעם שהצרכים הייחודיים של ילדיהם יענו כך אלא שאין הדבר מספיק.

מסיבות אלו הכרות של ההורים עם חלק מחומר הלימודים, עזרה דרך קריאה בקול לילד, עזרה בסיכום עיקר התוכן או בשחזור הנאמר בשיעורים כל אלו יכולים להקל על הורים וילדים כאחד הן בתחום הלימודים והן בתחום היחסים במשפחה.

מתוך עיתון "הארץ"-חליפות חול במקום ריטלין לבעיות קשב וריכוז

בתי ספר בגרמניה דורשים מתלמידים עם הפרעת קשב וריכוז ללבוש חליפות חול בניסיון להרגיעם, על אף ביקורת מהורים ופסיכיאטרים. חליפות החול שוקלות בין 1.2 קילו לשישה קילו, ונעשה בהם שימוש ביותר מ-200 בתי ספר במדינה, בטענה שהן מסייעות להרגיע אי-שקט. 

תומכי השימוש בחליפות אומרים כי נראה שינוי מהותי בהתנהגות הילדים שלובשים אותן. בתי הספר מוסיפים כי זו דרך קלה יותר להתמודדות עם המספר הגדל של המאובחנים בהפרעות קשב וריכוז, וכי השימוש בחליפות עדיף על שימוש בתרופות כמו ריטלין. "הילדים אוהבים ללבוש את החליפות", אמרה ראשת מחלקת השילוב בבית ספר בהמבורג גרהילד דה וול, "אף אחד לא מאלץ ילדים ללבוש אותן בניגוד לרצונם".

ילדה לובשת וסט - דלג

שמות שונים משנים יחס למצבים רגשיים-הדרכת הורים

חמשת הרגשות הבסיסיים לפי מאן וגולדמן

עצב:  צער, יאוש, דיכאון, חוסר תקוה, פסימיות, דחייה, 

כעס: תסכול, רוגז, מצוקה, זעם, אלימות 

רגשות שמחה: אהבה אופטימיות, שלווה, אופוריה, שביעות רצון 

רגשות בהלה: חרדה, עצבנות, מתח , אי שקט, פחדים, הימנעות, 

רגשות אשם: בושה, אי נוחות, מוטרדות

מצבים שבהם ילדים חולקים איתנו המבוגרים רגש מסוים הם מבורכים ופחות מצויים, אלא שלא פעם הקושי לדייק או הנטייה להגזים כדי להיות בטוחים שהמבוגרים יתנו את תשומת הלב הראויה לקושי מקבעים את החויה.

אם כשילד מספר למבוגר-" אני ממש מתבייש בגלל..." יגיב המבוגר במילים :"אני מבין שזה מאוד מטריד אותך" ולא ישאל "במה אתה מתבייש" יתכן שלילד יהיה קל יותר לעסוק במחשבות שלאחר הארוע וכך לארגן את עצמו להמשיך הלאה או לבקש סליחה או לחפש דרך נוספת להתמודד. השימוש בפועל נוסף והויתור על חקירת הארוע יכולים לסייע לילד ולעודד הקלה.

ליווי משפחתי כתהליך שווה מעמדות

המושגים שחוזרים ועולים בהקשר של עבודה עם משפחות כגון "הדרכת הורים", " "טיפול זוגי", "טיפול משפחתי", "ייעוץ זוגי" ועוד, עוסקים כולם ביכולת של המשפחה כתא וכפרטים להרגיש חשופים לגורמים מקצועיים כאשר אין ביכולתם להתמודד עם לחצים פנימיים הקשורים במערכות היחסים בינהם או עם קושי של אחד מהם.

התרבות של משפחות רבות מתייחסת לחוסן המשפחתי כתוצאה של שמירת פרטיות. אזור מוגן וסגור בפני העולם החיצון. למרות ההבנה המתגברת כי לא ניתן להפריד בין מצבו האישי של הפרט לדינמיקה המשפחתית מתקשים אנשים רבים לקבל עזרה בחיי המשפחה, 

ההרגשה שמדובר בחשיפה שונה מאדם לאדם. מי שמרגיש מאוים מעצם המעורבות במפגש עם איש מקצוע יכול לשתף את המשפחה ואת אנשי המקצוע בהרגשתו. למרות שהחשש יכול ללוות בכל מצב ההבנה שהדיון בקושי לשתף הוא לגיטימי ויכול להיות עיקר העניין בכל מפגש יכולה לעזור.

לכן עבורי המושג ליווי משפחתי נושא קונוטציה חיובית ומתאים יותר לסגנון עבודה שבו מידת ההתערבות תלויה בבני המשפחה. המטפל/מדריך ההורים/ היועץ הזוגי אינם אמורים לדעת "מה נכון" לבני המשפחה יותר מבני המשפחה עצמם. הוא מאפשר, מייצר תנאים לדינמיקה לא מוכרת,יוצר נורמליזציה כאשר החשש מחריגות מפעיל את בני המשפחה ועוד..

לא תמיד דרוש ליווי משפחתי עקב קשיים, לעתים שאלות וספקות שהורים עסוקים בהם יכולות לקבל מענה על ידי מעקב ארוך טווח שמתבצע בתחומי הקיום הטבעיים של הילד ולא בהכרח בחדר הטיפולים.

מהי זוגיות בריאה?!!!

כולנו רוצים לקבל אישור לאיכות הזוגיות שאנו חלק ממנה, לרוב נשים עסוקות יותר מגברים בהגדרות מסוג זה ומבקשות אישור מהגברים (שלא תמיד מבינים במה מדובר, הרי הכול בסדר) ולעתים אנחנו נותנות את האישור לעצמנו דרך השוואה לחברותינו.

יש מי שנעזר בהיקף יחסי המין, באיכותם, ביכולת להתפייס, בהבנה שרצוי שלא תמיד יהיה רק אחד מהם המתפייס הראשון, אחרים בודקים את התחומים שיש בהם הבנה ואת מספרם לעומת אלו שחסרה בהם הבנה. כגון: גישה דומה לחינוך הילדים, למערכות היחסים עם ההורים של בני הזוג, גישה דומה לכסף ולסדר העדיפויות ביחס לכסף. כשכל אלו אינם סיבה להתעוררות מתחים מהירה יש בסיס יציב ומוטב להרחיב אותו מאשר לחשוב על מה שאין.

מי שרוצה אישור מקצועי יכולה להעזר בסדרת השלבים שחיברו אנשי מקצוע. הזהירות הנדרשת באבחון העצמי הזה קשורה בהעדר הגדרה כמה שנים יכול להימשך כל שלב..

להלן חלק מהשלבים:

שלב ההתאהבות-

שלב האהבה

אהבה תופסת את מקומה של ההתאהבות, הרגשות הדומיננטיים מבטאים טיפול ואיכפתיות.

שלב מאבק הכוחות

מרכיבים של מאבקי כוח יכולים להתבטא בדיאלקטיקה של קרבה ומרחק ובהרגשה של אחד מבני הזוג שהאחר חזק יותר ביכולתו לקבוע את המעברים. ביטויים אחרים הם שליטה בכסף או הרגשה שמי שמרויח יותר חזק יותר.

שלב העצמיות

פנייה מזוגיות לצמיחה אישית, ההבנה המתפתחת שבן או בת הזוג לא יכולים לפתור את כל הבעיות יכולה להביא למבנה יציב.

חלק מהמצבים המוגדרים "עצמאות" ו"תלות" אינם לוקחים בחשבון מעורבות של ילדים, (דבר שאינו קיים במידה כה רבה בדיאלקטיקות האחרות), בכל זוג אחד עצמאי יחסית לאחר בתחומים מסוימים ותלותי יותר בתחומים אחרים.

מקצת מהזוגות צומחים ומתפתחים משלב העצמיות ואחרים עוברים למשבר מחויבות, וחזרה לשלב מאבקי הכוח.

משפחות מעולמות שונים משתלבות בפעילותן יחד

השפעתן של תלונות על חוזק אישי ומשפחתי

הנטייה להאשים את האחר מצויה בין בני אדם ובני משפחה כאחד, זוהי דרך לשחרר עומס לעבד קושי ולהרגיש טוב למרות ההבנה שהתלונה עצמה מייצגת מצב לא טוב.

ביחסים בין בני משפחה יש שנוטים לבטא תלונות ביתר קלות מאשר מול חברים או מול עמיתים לעבודה. ההנחה היא שהמשפחה צריכה להכיל את הקשיים של כול השותפים בה. עניין זה הוא תלוי תרבות ותלוי אישיות ולא רק ביטוי למצב רגשי.

לרוב אדם אחד או שניים במשפחה מכילים את הקשיים של אחרים, המשפחה אינה מיכל אלא צרוף של אינידיבידואלים המתפקדים יחד. מי שמתלונן בקלות מטיל אחריות גדולה יותר על מי שממעט להתלונן בלי שיהיה מודע לכך.

הנטייה להתלונן או למעט בפרוק קשיים במסגרת המשפחה יכולה להיות חלק מהעברה בין דורית, בני זוג שמקימים משפחה יחד נושאים ונותנים בדרכים שונות על השפעת הערכים והנורמות שהביא כל אחד מהם ממשפחתו. אם נוצרת השפעה שכוללת את תחום התלונות יכול לחול שינוי תפיסתי אצל כל אחד מבני הזוג דבר המוסיף לצמיחתם המשותפת.

האם ניתן להרחיק פלפונים מאינטראקציות משפחתיות?

העדר ביטויי שמחה במשפחה-הדרכת הורים

הצילום שלפננו מציג משפחה אידאלית, לבושה בבגדים חגיגים המתאימים לצילום מבוים אצל צלם מקצועי. העדר צבעים, שחור ולבן צורת הישיבה, דרך ההסתכלות אל המצלמה כולם מספרים לנו על הנורמות שהיו נהוגות לפני כמה עשרות שנים.
לנורמות אלו יש ביטוי נוסף בערכי התקופה העולה דרך הצילום. נוכחות ההורים חזקה יותר משל הילדים. למבוגרים יש קדימות. לו הייתה לילדים קדימות היו מעמידים אותם בגובה שווה בעזרת כיסא או מחזיקים אותם עח הידיים כדי לבטא קרבה. מאחר שהצילומים היו מעטים באותה תקופה יחסית לתקופתנו ההבעות קפואות, אין חיוכים או ביטוי רגש, המבט אל המצלמה ישיר. נדמה לפי הצילום שבמשפחה זו חסרה שמחה, סביר להניח שאין לדעת מה המצב האמיתי שכן הנורמות המחייבות מראה מכובד לא מאפשרות לשמחה אם קימת להתבטא.

הצעות לחשיבה מחדש על מושגים ביחסים בין בני משפחה

משפחות הן תחום חדש יחסית בעולם הטיפול, לכן המושגים שחוזרים ועולים בהקשר של עבודה עם משפחות כגון "הדרכת הורים", " "טיפול זוגי", "טיפול משפחתי", "ייעוץ זוגי" ועוד, עוסקים כולם ביכולת של המשפחה כתא וכפרטים להרגיש חשוף לגורמים מקצועיים כאשר

אין ביכולתם להתמודד עם לחצים פנימיים הקשורים במערכות היחסים בינהם או עם קושי של אחד מהם.

התחומים הקשורים בהבנת העולם המשפחתי הולכים ומתרחבים אך למרות ההבנה המתגברת כי לא ניתן להפריד בין מצבו האישי של הפרט לדינמיקה המשפחתית מתקשים אנשים רבים לקבל עזרה בחיי המשפחה, התרבות של חלק מהמשפחות מתייחסת לחוסן המשפחתי כתוצאה של שמירת פרטיות. אזור מוגן וסגור בפני העולם החיצון.

לכן עבורי המושג ליווי משפחתי נושא קונוטציה חיובית ומתאים יותר לסגנון עבודה שבו מידת ההתערבות תלויה בבני המשפחה. לא תמיד דרוש ליווי משפחתי עקב קשיים, לעתים שאלות וספקות שהורים עסוקים בהם יכולות לקבל מענה על ידי מעקב ארוך טווח שמתבצע בתחומי הקיום הטבעיים של הילד ולא בהכרח בחדר הטיפולים.

הדרכת הורים-דור לדור יביע אומר אם נרצה ואם לא נרצה

העברה בינדורית היא מושג רווח בין המושגים המסייעים לחשיבה על משפחות ואפיוניהן. פן אחד של המושג מבטא את הנטייה של רוב בני האדם להביא למשפחה שהם מקימים את הערכים, ההרגלים וסגנון היחסים עם בני הזוג והילדים מבלי שהם מודעים לכך. הסיבה לנטיה זו פשוטה ביותר, משפחת המוצא, המשפחה שבה גדלנו היא הדוגמה היחידה שהכרנו מקרוב. אנשים שחוו ארועים קשים נוטים לחשוב ש"להם זה לא יקרה" שהם יעשו הכול כדי לא לחזור על השגיאות של הוריהם אך בשלבים מאוחרים יותר בחייהם יכולים אותם אנשים לגלות כי למרות שלא התכוונו לכך חזרו על חלק מה"טעויות" שחוו. המושג טעויות הוא גמיש מאוד ולכן הופיע במרכאות. מלבד אלימות פיסית ומילולית שאינה ניתנת כאן לדיון יכול מושג זה לבטא קשיי תקשורת עם ילדים בגיל ההתבגרות, ההשפעה שיש למאבקי כוח בין הורים על ילדים, המהירות שבה אנו כהורים פועלים לעתים הן מסיבות של צורך והן עקב אישיותינו, לדוגמה מי שבביתו ענו תמיד בחיוב נוטה לענות תמיד בחיוב לילדיו ומי שתמיד שמע תשובה שלילית נוטה לענות בתשובה שלילית. זוהי פעולה מהירה מכדי שתהיה רלונטית בכל המצבים.

כדי שיוכל אדם להגיע למשפחתו עם "פיסת החיים" שלו, הייחודית לו ולהכיל את בן זוגו כך שמאבקי הכוח שצפויים להם על רקע שונות בתפיסה ההורית יצומצמו דרושה עבודה.

עם השנים והתמעטות הלחצים יכולים יותר אנשים להביט "מעין הנשר" על תפיסות שונות וליצור שיבוץ הולם של הפיסות של שני בני הזוג, שתי משפחות המוצא ונטיות אישיות של ילדיהם. לעתים מגיעה יכולת זו באיחור וחבל. האיחור אין פרושו פרדה או יחסים קשים. איחור יכול להתבטא בהעברה בינדורית לילדים שאינה כפי שהוריהם התכוונו. http://www.google.com/intl/en/webmasters/#utm_source=en-wmxmsg&utm_medium=wmxmsg&utm_campaign=bm&authuser=0

גישות שונות לטיפול משפחתי

מתוך האתר http://www.mishpaha.org.il/index.php/styles

"הטיפול המשפחתי והזוגי מאמין כי מעורבות המשפחה בהתמודדות ובפתרונות של קשיים היא מועילה ביותר וזאת גם כשהבעיה המוצהרת מופיעה אצל חלק מבני המשפחה ונתפשת כבעיה פרטנית .

כיום, גישה טיפולית זו מיוחדת בגמישות הגלומה בה: שיטת טיפול זו מאפשרת שילוב בין טיפול משפחתי וזוגי לבין טיפול בתהליכים פנים-נפשיים של האדם היחיד.
בנוסף, הטיפול המשפחתי והזוגי משלב בין המערכת המשפחתית לבין תהליכים שקשורים למערכות חברתיות נוספות.
גמישות זו מאפשרת התאמה יעילה של התהליכים הטיפוליים לצרכים של המטופלים."

 הקטע מובא כאן משום שאישית אני עוברת בין הסכמה לאי הסכמה עם הדברים הכתובים וסביר שאם כאשת מקצוע אני נמצאת במעברים כאלו הרי שבני משפחה נוספים במשפחתי יתקשו להתעניין במבט זה באופן חד משמעי. כאשר אנשים מגיעים לטיפול בלי לדעת לשם מה זה מצב פתוח, יש מי שעצם ההשתתפות בתהליך שאינו מובן לו מראש מעורר בו התנגדות ורגשות ההתנגדות אינם מועילים למשפחה כקבוצה, לעומת זאת הקטע הבא מאותו אתר מציג דברים חדים שמקובלים עלי לחלוטין, מוטב לדעת מה אנחנו רוצים מהטיפול כפי שהקטע הבא מאפשר להבין יחד עם זאת ניתן לשף פעולה עם המטפל בהבנת הבעיה בעזרתו אך במצב כזה לדעתי מוטב לא לשתף את הילדים לפני שההורים יודעים מה הם רוצים.

"מחקרים מראים שהטיפול הזוגי ו/או המשפחתי יעילים באופן מיוחד כשמדובר בבעיות בנושאים של נישואים וזוגיות, הורות, יחסי הורים ילדים, הפרעות התנהגות של ילדים ומתבגרים, הפרעות אכילה, שימוש בסמים וקונפליקטים משפחתיים. הטיפול הזוגי ו/או המשפחתי נמצאו יעילים במיוחד בתהליכי פירוד וגירושין, בהפרעות אכילה, כגון: אנורקסיה נברוזה, בולימיה, וכן בעבריינות נוער, אלימות במשפחה, דיספונקציות מיניות, התמכרויות שתייה וסמים (אליצור, מינושין , 1992, ווגנר וריס, 1995, כראל, 2005 )."

דימויים על משפחות והדרכת הורים

כוכב הים מזכיר לי משפחה משום שיש לו מרכז כמו ההורים השולח מסרים תנועתיים לקצוות כלומר למה שמניע אותו.
הקשר להדרכת הורים יכול להתרחש כשהכוכב מבין שתנועתו העצמאית מוגבלת וכי תנועה שמושפעת מכוכבים אחרים יכולה לסייע לו.

מטרות הדרכת הורים לילדים בגילאי בית ספר יסודי

הדרכת הורים בגיל בית הספר היסודי מיועדת לחדד ולהעשיר את יכולותיהם של ההורים במצבי מעבר ובקשיים אישיים של הילדים. דוגמאות למצבי מעבר מאתגרים הם הכניסה לכיתה א' או סיום בית הספר היסודי ומעבר לחטיבת הביניים. חלק מהילדים מאותגרים במצבים פחות ידועים כאשר נעשית החלטה על שינוי הרכב הכיתות או כשכיתה מחליפה מורה שחשובה במיוחד לקבוצת ילדים.

הדרכת הורים מסייעת להורים להבין את מרכיבי החששות שאינם מודע להם בין אם שלהם עצמם או של ילדם, להתמודד בינם לבין עצמם עם הקושי. שלב נוסף הוא הבנותיו של ההורה לגבי יחסיו עם ילדו או ילדתו והדימויים שיש לו עליו או עליה. עומס רגשי לפני מצבי מעבר של ילדים יכול לפתוח סיפור מורכב יותר ביחסי ההורה והילד, הבנת הסיפור אינה דרושה בחלק מהמקרים לצורך טיפול באירוע שפתח את הסיפור אך יכולה להיות בעלת חשיבות רבה בהמשך לצורך הבנת מכלול  היחסים.

תאור תהליך המפגשים עם יועץ זוגי

תהליך טיפולי יכול להיות מוגדר כמו כתיבת סיפור מרובה טיוטות. הניסוחים משתנים ואף חלק מהמוטיבים אך הסיפור המרכזי קבוע. לעתים חוסר אמון מופיע בטיוטה הראשונה כסיבה לטיפול כשהתוכן נראה משני, אלא שאי אמון בנושא אחד יכול להעיד על אי אמון בנושא אחר. היועץ או המטפל חייב לבחון מחדש את מה שסופר לו במפגש הראשון ביחס לדברים שהוא ממשיך לשמוע בנושאים קרובים. זו אחת הדרכים לזהות את הסיפור הכואב. בני הזוג יקצרו לעצמם את התהליך אם לא יהיו עסוקים בשמירה על כבודם בעיני היועץ.

דוגמה לטכסט סמוי הנמצא במפגשים בין יועץ זוגי לזוגות המגיעים אליו היא בגידה.

נושאי הייעוץ והטיפול הזוגי והמשפחתי מוגדרים לרוב על ידי בני הזוג הפונים לייעוץ.

היועץ יכול לשער סיפורים שנמצאים ברקע היחסים מתוך ניסיונו אך מוטב שלא יעסוק בהם  כל עוד העבודה עם בני הזוג מתקדמת. אין זה נדיר שאחד מבני הזוג יצפה שנושא כמו בגידה ייבדק על ידי היועץ וייפתח דרך נושא אחר. במיוחד אם נושא זה לא נפתר בין בני הזוג..תגובות קיצוניות ביחס לנושא המוצהר יכולות להיות רמז לצורך לבדוק אפשרות של בגידה שלא טופלה.