חיפוש שפת בני האדם המקורית או איך לומדים ילדים לדבר

האי אינצ'קית' נבחר על ידי המלך גיימס הרביעי לניסוי קשה ביותר, הוא ארגן שם תנאי מגורים הולמים ב1493 לאישה אילמת ושני תינוקות כדי לבדוק איזו שפה יתחילו התינוקות לדבר כשאינם חשופים לשפה מודרנית. הוא קיוה לגלות כך שפה מקורית לבני האדם. אך לפי הצפוי הם לא למדו לדבר כלל.

הדרכת הורים לפי המודל הנראטיבי

אצל זוגות רבים איתור הנורמות שכל אחד מהם משמר היא שלב ראשון בתהליך הייעוץ הזוגי ו/או ההדרכה ההורית. הצורך באיתור כזה מתקבל לעתים בחוסר עניין מצד בני הזוג כשהמנחה מכוון לכך.  שכן, רוב הזוגות מכירים איש את הנורמות שלו ואת אלו של בן זוגו,  הנורמות שהן סלע המחלוקת מוכרות עד לזרה. זאת משום שחלק מהנורמות הן מתוך משפחת המוצא וחלק מתוך השאיפות שלא מומשו במשפחות המוצא. 

רעיונות מסוג זה משפיעים השפעה רחבה על סגנון מאבקי הכוח ועל הצורך לשמר את שורשיהם. אלא שלא תמיד הרעיון הוא העניין לעתים האחיזה ברעיון היא שמירה על מעמד בטוח במסגרת הזוגיות.

יצירת נראטיב חדש היא אחת הדרכים לחדש את איכות התקשורת והקרבה בין בני זוג. האפשרות להבין את הדינמיקה שקשורה בנראטיב השונה של שתי משפחות המוצא דרושה לעתים כדי להימנע ממסלול הליכה חסר מוצא, 

יחסים משפחתיים המיוצגים בצילומים

רוב התמונות שאני מוצאת שצולמו עד שנות החמישים של המאה הקודמת נטולות חיוך ומכוונות לרשמיות שכוונתה לא ברורה לנו הרגילים לייצוג אמיתי יותר של המצולמים.
בתמונה לפנינו אח ואחות שקרבתם הפיסית מספרת על קרבה רגשית ולמרות שאינם מחייכים יש נעימות שעוברת אל המתבוננים בצילום.
המסר שעובר מהצילום ביחס ליחסי אחים ואחיות מתאים להבנתי לרוח התקופה, הוא יכול להיות מגולם ברעיונות כגון:" יש קרבה ומחויבות בין אחים ואין צורך לבדוק זאת בפועל" או "התיעוד משקף את החיים" או צילום הוא ארוע חגיגי ולכבודו לובשים לבן"
בצילומים מעשרות השנים האחרונות בעיקר מי שמצטלם לצורך תמונת פספורט נעזר בצלם מקצועי ושם מציעים לו להתאים את בגדיו לרקע המצוי במקום.

יכולות נשיות וגבריות כרקע לקונפליקטים בין בני זוג

אני גבר אמר לי איש מקצוע מהתחום הפרא רפואי בזמן ראיון, לאחר שעצרתי את דיבורי בזמן שהקליד נתונים, אבל אני מסוגל לבצע כמה פעולות בו זמנית.

דבריו החזירו אותי לימים שנדרשנו כזוג הורים להתפנות בו זמנית לשלוש בנות ולארגן במקביל את שאר סדרי הבית, עבר זמן עד שהבנתי שעשייה בו זמנית כפי שאני רגילה לפעול אינה דבר מובן מאליו. ככל שגברה התעניינותי בתופעה ראיתי שמעט גברים יכולים

להגיב בו זמנית ואילו אצל נשים זהו מצב קבוע, במחשבה ובפעולה.

אם העניין מעסיק אתכם ומעורר קונפליקטים בזוגיות אתם מוזמנים להגיב בבלוג זה

הגישה הפרדוקסאלית ומשפט שלמה

שלמה המלך בשבתו על כס המשפט ובדרך שבחר לשפוט בין שתי נשים הדגים החל את ההתערבות הפרדוקסאלית הקלאסית. המעשה הידוע מן התנ"ך אירע כאשר שתי נשים טענו ששתיהן הרו וילדו את הילד החי והילד המת שייך לאחרת. הפתרון של שלמה לחתוך את הילד החי ולחלקו לשתי האמהות גילה לכל מי היא האם האמיתית. זו שהעדיפה לותר על הילד ובלבד שיחיה. שלמה לקח סיכון. 

מטפלים משפחתיים שמשתמשים בגישה הפרדוקסלית יכולים לקצר תהליכים או להניע אנשים שאינם רוצים לשתף פעולה בתהליך הטיפולי דרך גישה זו, לפעמים יש בה סיכון.

יחסים בין אחים במשפחה-הדרכת הורים כיצד לסייע לשקט ולאי שקט בדינמיקה המשפחתית

קריאת ספרים בקול לילד או שניים במשפחה יכולה מלבד ההנאה הרגשית לזמן הערות, תגובות או שיחה בנושאים המטרידים ילדים והורים
ספרו של דויד גרוסמן "ספר השיאים של פוז" איורים נעם נדב בהוצאת הקיבוץ המאוחד מציג נושא מוכר בחיי משפחות רבות ואף בתאוריות פסיכולוגיסטיות. יחסים בין אחים הנאבקים על מעמדם במשפחה
הספר מציג יחסים בין שני ארנבים החיים בסאפרי, האח הבכור (עמיקוד) והאח השני בסדר (פוז) נמצאים במאבק כוחות שמתבטא בניסיון של הצעיר מבינהם להשיג שיא שעדיין לא הושג.

"אני מוכרח לשבור שיא", אמר פוז, הארנב הקטן.
" בשביל מה לך"? שאל עמיקוד, אחיו הבכור.
"בשביל להיות הכי טוב במשהו", ענה פוז.
"לא תצליח," אמר עמיקוד, "ראשית כל כי אני תמיד אהיה יותר טוב ממך, ושנית, כי כבר שברו את כלם"

אחת התאוריות המעניינות ביחס ליחסי אחים עוסקת בהשפעתם לטובה של מאבקי המעמדות על השגים בחיים, יש הטוענים כי במשפחות של שלושה ילדים כששני האחים הראשונים בסדר נאבקים מי מהם מוצלח יותר, סביר להניח ששניהם יהיו מוצלחים ויפנו לתחומים אנטלקטואליים, לעומת זאת השלישי מפתח נטיות אמנותיות משום שאינו רוצה להיות חלק ממאבק, הוא/היא מגדירים כך את ייחודם.

(השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד, מוטב לא לחשוב על זהות מגדרית כשחושבים על הגישה המוצגת כאן)

מושגים והנחות יסוד על אהבה והשפעתן על הדרכת הורים

למרות שמצב הדמויות בשני הקצוות של התמונה יכול לבטא אהבה, רובנו לא מבינים אותן כך. אהבה שהיא אחד השלבים הראשונים והחשובים ביותר בהקמת משפחה נתפסת עדיין אצל רובנו בצורתה הרומנטית כמו בתמונות הבאות:

הסיבה היחידה לכך שיש בכך בעיה היא העובדה שרבים מחכים להוכחות לאהבת בן הזוג או בת הזוג כפי שהופעותיה נראות בסרטים ובתמונות אלו. העדר מודעות להשפעת סרטים, ספרים ודעות של אחרים עלולים לחבל ביחסי קרבה ובביטויי אהבה רבי ערך שאינם כמו בסיפורים

משולחנם של אנשי מקצוע על שלבים בזוגיות

השלבים המוצגים בפוסט זה ביחס לחיים בזוגיות מיועדים לתת מבט נורמטיבי למצבים שרבים חושבים עליהם כייחודיים להם. ההבנה שחלק ניכר מהאוכלוסיה עובר מצבים דומים יכולה לתת לבני זוג מבט חדש על יחסיהם.

שלב ההתאהבות-

שלב סמביוטי, כולל תלות ופנטסיות, הכול נראה זוהר ופתוח. המצב הרגשי הורמונלי בחלקו, אצל גברים יש ירידה בטוסטסטרון להפחתת התוקפנות ואצל נשים עלייה בהורמונים האחראים על תשוקה. זהו חלק מצורך אבולוציוני הישרדותי.

שלב האהבה-

אהבה תופסת את מקומה של ההתאהבות, הרגשות הדומיננטיים מבטאים טיפול ואיכפתיות.

שלב מאבק הכוחות-

שלב הכרחי לכל יחיד כדי לשוב להיות "אני", שלב זה מסייע לצאת מפנטזיות ומבטא חוסר רצון לתת הכול. בני הזוג רבים על אותם נושאים שקודם משכו אותם זה לזה. אחת ממטרות הטיפול הזוגי היא ללמוד איך לריב, חשוב לא לדרדר את המצב ולא להיכנס לעלבונות קשים רק כדי לנצח. התעלמות או התנתקות במהלך ויכוח לא מקדמים את המאבק.

שלב העצמיות-

פנייה מזוגיות לצמיחה אישית, ההבנה המתפתחת שבן או בת הזוג לא יכולים לפתור את כל הבעיות יכולה להביא למבנה יציב הכולל געגועים לאינטימיות. פיתוח עצמיות, ביטחון ומודעות לכוחות.

משבר מחויבות-

שלב הכולל בניית חוזה חדש, מאחר שעסקאות שנוצרו כמו תפקידים ונורמות נוטים להיות חזקים כמו בטון היוצרות חוזה אחר פותחת סוג חדש של הידברות.

בשלב זה יש נטייה לסוגים שונים של אינטימיות בין גברים לנשים. נשים זקוקות לאינטימיות רגשית וגברים לאינטימיות מינית. לעתים יש התאמה בין בני המינים ביחס לסוג האינטימיות ולעתים לא.

הדרכת הורים של זוגות צעירים

אם יש דמיון בין יצירותיו של צ'יהולי בצילום זה לבין מצבים משפחתיים אני מוצאת אותו ביצירות הנמוכות ודמויות השיחים שנמצאות בין הצד הימני של הצילום למרכזו. אני אוהבת במיוחד את הגורמים שיוצאים לצדדים ואינם מסובכים עם אחרים או קרובים אליהם. כך מתחילים בעיני חיים זוגיים בריאים. אמנם התרחקות ממשפחות המוצא אינה הבטחה לזוגיות בריאה אך הנטייה של משפחות המוצא להשתלט ולהתערב בזוגיות החדשה עלולה להוסיף קשיים רבים.

את עמודי הזכוכית הגבוהים אני מדמה לרעיונות נוקשים ומקובעים שאותם נושא איתו כל אדם. אני נוטה להדגישם בהתייחסותי לזוגיות כי זה תחום החיים שלדעתי אנשים נוטים לפעול עם פחות מודעות ולהגיב יותר מהר. זאת בלי להבחין ברקע הרעיוני שמפעיל אותם.

העברה בינדורית של הרגלי תפקוד משפחתיים והדרכת הורים

בפוסט קודם שפרסמתי בבלוג זה טענתי טענה קשה למדי לפיה "רוב האנשים יכולים ליצור משפחות בריאות ומתפקדות אם הם חוו זאת כילדים."
לפניכם התיקון, ראשית אנשים לא מעטים שחוו תפקוד לא תקין של הוריהם מודעים לצורך שלהם ושל המשפחה הצעירה שהם מקימים להיות מודעים לסגנון ההורות שלהם. פעמים רבות נעשה התיקון דרך ריאקציה ופעמים אחרות מתוך מחשבה רבה באלו אזורים צפויים לי או לבן / בת הזוג כהורה כשלים ומיעוט מודעות.
ככל שהדרכת הורים נעשית עניין נפוץ יותר ויותר כך עולה המודעות לאפשרות להעזר בה, העצות כשעולות שאלות אינן נשארות בתחומי החברה הטובה שיש לה ילדים גדולים יחסית או הסבתות. ערכן הייחודי של הדרכות הורים בין אם הן קבוצתיות או אישיות טמון באפשרות לאנונימיות. למדריכת ההורים אין הכרות קודמת עם אישיותו של ההורה או הרקע המשפחתי שלו. גם כאשר היא מקבלת מידע הנחוץ לעבודת ההדרכה היא ניטראלית ביחס לפוטנציאל התפקוד של הזוג כהורים וחלק חשוב מתפקידה הוא להביא לביטוי את יכולתם במיטבה ולעודד אותם, להראות את החיובי שבמצב ולשמור על האופטימיות עניין חשוב כשלעצמו.

דאגנות, אכפתיות, תשומת לב, גידול ילדים והדרכת הורים

התמונה מזכירה לי קליידוסקופ שבכל סיבוב שלו יש מראה שונה של הסביבה וממנה משתמעת המציאות. המציאות נמצאת בעיני המתבונן שבמקרה המדובר הוא ההורה. האופן שהורים חווים את המציאות נובעת ברוב המצבים מהחויה של ילדם וזו בעיה שדורשת למידה שכן, אין סיבה שהילד יחוה דברים באופן שאינו סוביקטיבי אך ההורה יתפקד באופן בונה לילד אם יהיה לו מבט רחב יותר על המצב שבו הילד נמצא. העדר מידע יכול לגרום לדאגה מוגזמת.
דאגה ביחס לילדים היא תופעה מוכרת ומושג שלרוב נתפס כחיובי בעולמנו. המינון קובע אם הדברים משפיעים על הילדים לטובה או באופן מחליש.
דאגה או דאגנות יכולה להיות חונקת, עלולה לכלול מסר לילד על כך שאינו יכול להסתדר בכוחות עצמו ושכוחו מגיע מההורה. מובן שהכול תלוי בגיל הילד אבל ילדים קולטים מסר מגונן מדי כבר בתנועותיהם הראשונות ובניסיונם להתפתח פיסית.
השינוי הדרוש בעניין אינו רק אישי הוא חברתי, מי שגדל בשנות ה50 וה60 במדינת ישראל הכיר יותר חופש תנועה מזה שהרשה לילדיו שגדלו בשנות ה80 וה90. חלק ניכר עקב שינויים במבנה הסביבה ועלייה ברמת האלימות.
מה שמאפיין רמת אכפתיות גבוהה ובריאה היא היכולת לתת לילדים מרווח של פרטיות ועצמאות במידה הדרושה להם ומובן שזה אינו עניין שקל להגדיר מילולית אלא ראוי להיבחן שוב ושוב מחדש. הן לפי תגובות הילד והן לפי התפתחותו ויכולותיו המשתנות.

מסרים חברתיים ותנאים לגידול ילדים בסיפור כספיון הדג הקטן

הסיפור על כספיון, הדג הקטן עוסק בדג שאיבד את הוריו ולהקת דגים מסייעת לו למצוא אותם.

סיפור פשוט ויפה עם איורים שמעודדים ילדים לעקוב אחר המסופר.

המסר שאני מוצאת בו הוא התפקיד שיש לקהילה או למשפחה מורחבת בהגנה ותמיכה בילדים הקטנים. יתכן שזה המסר המעניין אותי כי הנושא עניין אותי מאז ש הייתי לאם.
החברה הישראלית נמצאת בתהליך שבו יש להורים צעירים עניין הולך וגובר בשייכות קהילתית, לא ברור אם המטרה היא חברתית או שהתהליך מעורב גם בהבנת הנחיצות שבכך לביטחון של ילדים.

מובן שכמו בכל נושא גם כאן עלייה וקוץ בה משום שבמצבים רבים הורים מתפשרים ביחס לצרכי הילדים שלהם כדי להתאים את עצמם לדרישות חברתיות סביבם, קשה להימנע מכך אך אפשר לשים לב לתופעה. 

תלות של מתבגרים בהוריהם כתוצאה מהעדר גבולות-הדרכת הורים

תנועת כוכבי הים כפי שהיא נראית בצילום זה מזכירה לי את המושג "  Enmeshment" בהקשר של משפחות,
הכוונה למשפחות שהגבולות האישיים בהם מטושטשים ודאגנות יתרה לאחרים גורמת לאבדן היכולת של חבריה לפתח אוטונומיה.
לתאוריה זו שותפים מינושין ומטפלים משפחתיים רבים. לעתים משפחה מאובחנת על בסיס מושג זה באופן מטעה שכן יש להבדיל בין אינטימיות וקרבה לבין תלות המשפיעה על כל חברי המשפחה.
הבעייתיות של התופעה בולטת לגבי מתבגרים שמפתחים תלות בהוריהם במובנים הרגשיים והמוסריים ואינם מפתחים הבחנה בין רצונותיהם לרצונות ההורים.

l