מפגשים מסוימים בהדרכת הורים דומים למפגשים טיפוליים. מעקב של הורה אחר התהליך יכול להיות מוגדר כמו
כתיבת סיפור מרובה טיוטות. הניסוחים משתנים ואף חלק מהמוטיבים אך הסיפור המרכזי
קבוע. לעתים חוסר אמון מופיע בטיוטה הראשונה כסיבה לצורך בהדרכה כשהתוכן נראה משני, אלא
שאי אמון בנושא אחד יכול להעיד על אי אמון בנושא אחר או בין דמויות אחרות במשפחה. החלק החשוב בתהליכים כאלו לדעתי הוא היכולת לכאוב ולהודות בכך. הורים שמתקשים לותר על כבודם בעיני ילדם מקשים עליו לשתף בכאבו.
דוגמה לטכסט סמוי הנמצא במפגשים בין מנחה הורים לזוגות המגיעים אליו היא בגידה.
נושאי הייעוץ והטיפול הזוגי והמשפחתי מוגדרים
לרוב על ידי בני הזוג הפונים להנחיה. כמו רוב אנשי המקצוע יש למנחה הורים היכולת לשער סיפורים שנמצאים ברקע
היחסים מתוך ניסיונו אך מוטב שלא יעסוק בהם
כל עוד העבודה עם בני הזוג מתקדמת. אלא שנושאים לא פתורים בין
בני הזוג או מתח חוזר ביחסים עם הילד שבגללו פנו נרמזים בלי תכנון.
תפקידו של מדריך ההורים הוא לייצב את הרגשת המוגנות ולשאול רשות אם חשב להיכנס לנושא שלא הוצג בפניו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה