זוג צעיר

זוג צעיר שחי יחד ללא נישואין פנה אלי בעקבות מחלוקות ומתחים שהעמידו בסימן שאלה את האפשרות להמשך הזוגיות. הנושאים החשובים שעמדו במרכז המחלוקת היו נטייה של הגבר להשתלט על השיחה בינהם עד כדי צמצום ברצונה לשתף אותו. העדפות חברתיות שונות, העדר הבנה לחשיבות עניינים סמבוליים כמו שמירת תמונות של בן זוג לשעבר.

הכול ניתן לסיכום תחת הכותרת העדר הקשבה חיצונית ופנימית.

החלק החשוב היה שהאנרגיה בפגישה הייתה מלאה אהבה הדדית, לכן מצאתי לנכון להציע הסדרים והסכמים חדשים. לא ניתן להגדיר אהבה אך לא הרגשתי כל צורך לשאול על כך,

ההתערבות שלי נעשתה מתוך כונה לכוון את תשומת ליבם לאהבה שבינהם ולנקות את השטח מהפרעות שונות. לפעמים ההפרעות משתלטות על הרגשות והמוקדים לטיפול יהיו שונים. היתרון של הזוג המדובר היה בפנייה מהירה בשלב מוקדם של הזוגיות לטיפול.

נושאים שמנחה זוגות ומשפחה יכול לסייע בהם:

קונפליקטים בין בני זוג על סגנון ההורות והכללים החלים על הילדים

חוסר אמון בין בני זוג ובין הורים לילדים

מחלוקות ביחס לחלוקת תחומי אחריות

הכנת ילדים לתהליך גירושים

משבר בין בני זוג על רקע התרחקות, בגידה, קיפאון ביחסים, שינויים בציפיות, לידה,

ברור המתח בין העדפות שונות של בני הזוג בנושאים כגון: שינויים, חברה, תקציב

הגדרת השייכות והמובדלות אל משפחות המוצא כדי לחדד את ההבנה בין בני זוג.

ההסתגלות של המשפחה לצרכים של ילד שונה או משתנה

מצבים שבהם הדפוסים ה"עסקיים" המסדירים את התנהגותם של חברי המשפחה אינם ברורים כגון: אבדן הסמכות ההורית, העדר הגדרת תפקידים,

התנאים שיוצרים שינוי ביחסים קרובים

הסדרה אוליב קיטריג' מייצגת את הנטייה של בני האדם לעבור שינויים רגשיים בעיקר בעקבות שינויים בתנאי החיים. כגון: אבדן, העדר ביטחון כלכלי, בגידת הגוף, נישואין או גירושין.

אוליב, הדמות הנשית בסדרה שרוב חייה ביטאה מרירות וקוצר רוח מתגלה כאישה אוהבת וסבלנית לאחר שבעלה עבר שבץ. היא נמצאת בסביבתו ללא הרף מדברת אליו כאילו הוא מבין כל מילה, דורשת מבנה להתייחס אליו בכבוד. יש בה רוך שלא גילתה מעולם כולל בכי ומגע.

האם הזעזוע שעברה שינה אותה? היא מתקשה לגלות יחס זה כלפי בנה, אשתו השנייה וילדיה של האישה.

היתכן שכאשר אינה מאוימת ומי שמולה חסר אונים יש בה יכולת לבטא רגשות?

אולי ההתמודדות עם חיים לבד ואחריות לאדם אחר מפגישים אותה עם עצמה כפי שלא היכירה קודם לכן.

התפנית האמיתית שנראית רק בסוף הסדרה מתרחשה לאחר שבעלה נפתר ובנה מנתק עימה את היחסים, היא מבינה כיצד אישיותה הרחיקה ממנה את בני משפחתה, הביטוי של ההבנה לפני אדם שהתיידדה איתו לאחרונה, מישהו במצבה משאיר אופטימיות לצופים ולכל מי שמעוניין בשינוי.

כמו בנישואים כך גם בגירושין

בחיי נישואים נוטים רבים להמשיך את הדגם שחוו בילדות בבית הוריהם

במהלך גרושין ולאחריהם הדגמים יכולים להיות מניסיונם של חברים. לרוב האנשים אין דגם כזה מהוריהם, ההורים של ילידי שנות החמישים

עד ילידי שנות השמונים המעיטו להתגרש.

העדר המודל מראה עד כה סימנים טובים.

ניתן לראות יותר זוגות שהתגרשו ונוטים לפתח יחסים תקינים ככל האפשר

בעזרת מטפלים ויועצי נישואין עם בני זוגם לשעבר.

המוטיבציה המרכזית היא ההבנה שזו הדרך לצמצם את הנזק שנגרם לילדים.

ככל שהורים מתקשרים בינהם טוב יותר כך עולה יכולתם להתמודד עם ילדיהם,

כמו בנישואין כך בגרושין.

יציבות בזוגיות וחששות מהעדרה

המתח בין יציבות לבין שינוי קיים לרוב כחשש אצל שני בני הזוג. מובן שכל אחד נמצא במקום אחר על הרצף. מי שאינו חושש משינוי מייצר יציבות אצל מי שחושש משינוי, למרות זאת יש צורך בהבנה שאין לשחק עם פחדיו של האחר, 

טיפול זוגי דרך נראטיב

איתור הנורמות שכל אחד מבני הזוג משמר הוא בין  השלבים הראשונים בתהליך הטיפולי.
יש זוגות שמכירים איש את הנורמות של בן זוגו, אלא שההכרות נושאת אופי טעון. תפקידו של המטפל הזוגי הוא להביא את ההכרות עם הנורמות של בני הזוג ממבט נאוטראלי. נטול שיפוטיות ומתוך מבט שאינו מדרג ערכים וסיפורי מוצא. התערבות של מטפל זוגי יכולה להיות דרך בניית נראטיב אישי וזוגי שישחרר חלק מהנורמות שהן סלע המחלוקת ויצור נראטיב חדש ומשותף. 

משפחה בצמחים מנקודת מבטה של ילדה בת שש

ילדה בת שש התבקשה להציג משפחה שיש בה שני ילדים באמצעים אמנותיים. היא ביקשה רשות להשתמש בצמחים, תחום שהיא  מאוד אוהבת. היה לה חשוב להשתמש באדום כדי ליצג את אימה וטענה שאימה מאוד צבעונית.

ברור לילדה היוצרת שהילדים נמצאים במרכז המשפחה. האם יש משהו חשוב מזה?

ביטויים אמנותיים בייעוץ משפחתי

תמונ זו צולמה במהלך מפגש ראשון עם משפחה, בחרתי לצלם את הבקבוקים שסידרה הבת המתבגרת במשפחה. הבקבוקים סימלו דמויות שונות, לאחר סידור הבקבוקים ביקשתי לדעת את מי מייצג כל אחד מהבקבוקים. הילדה שתכננה את הסידור מיקמה את עצמה במרכז. הדבר בנה הבנה חשובה עבורי עליה.

ליווי משפחתי-מושג חדש ורב עצמה

כמה מושגים חוזרים ועולים בהקשר של עבודה עם משפחות: טיפול זוגי, טיפול משפחתי, ייעוץ זוגי, ייעוץ משפחתי. מנחה זוגי, התחום הולך ומתרחב אך למרות ההבנה המתגברת כי לא ניתן להפריד בין מצבו האישי של הפרט לדינמיקה המשפחתית המושגים נושאים עמם עומס. לא מעטים מתקשים לקבל עזרה בעולם שעד לא מזמן היה מובן מאליו, מוגן וסגור בפני העולם החיצון.

לכן עבורי המושג ליווי משפחתי נושא קונוטציה חיובית ומתאים יותר לסגנון עבודה שבו מידת ההתערבות תלויה בבני המשפחה. לא תמיד דרוש ליווי משפחתי עקב קשיים לעתים שאלות וספקות שהורים עסוקים בהם יכולות לקבל מענה רחב יחסית במסגרת מעקב ארוך טווח שמתבצע בתחומי הקיום הטבעיים של הילד ולא בהכרח בחדר הטיפולים.

ההגדרות המקובלות למושגים שהוזכרו יכולות להסביר את טענתי.

באתר האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי  מופיעה ההגדרה הבאה:. 

טיפול משפחתי ו/או זוגי הוא שיטת טיפול ייחודית, הרואה את האדם כחלק ממערכת יחסים רחבה יותר – המשפחה ו/או הזוגיות. 
 הטיפול המשפחתי / זוגי מתמחה ביחסים בתוך המשפחה ו/או הזוגיות ומסייע לשינוי ולשיפור המערכת כולה. 
הטיפול המשפחתי מיועד למשפחות ו/או זוגות בכל שלב ובכל גילאי הילדים כאשר עולים קשיים

. 

מתוך האתר http://www.mishpaha.org.il/index.php/styles

הטיפול המשפחתי והזוגי מאמין כי מעורבות המשפחה בהתמודדות ובפתרונות של קשיים היא מועילה ביותר וזאת גם כשהבעיה המוצהרת מופיעה אצל חלק מבני המשפחה ונתפשת כבעיה פרטנית .

כיום, גישה טיפולית זו מיוחדת בגמישות הגלומה בה: שיטת טיפול זו מאפשרת שילוב בין טיפול משפחתי וזוגי לבין טיפול בתהליכים פנים-נפשיים של האדם היחיד.
בנוסף, הטיפול המשפחתי והזוגי משלב בין המערכת המשפחתית לבין תהליכים שקשורים למערכות חברתיות נוספות.
גמישות זו מאפשרת התאמה יעילה של התהליכים הטיפוליים לצרכים של המטופלים.

מתוך האתר של מכון קלייר רבין

המשפחה היא כור היתוך לשינוי ולהתפתחות. כל עוד כל בני המשפחה שומרים על קשר, הם יכולים להשתנות ולדבר עוד על מה שבאמת קורה. ואולם, האויב האמיתי של ההתקדמות לקראת יותר בגרות הוא ניתוק קשר. רוב בני האדם מנתקים מערכות יחסים כשהן נעשות קשות מדי.

http://www.clairerabin.co.il/205591/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%99

מתוך האתר של מכון שינוי

זוגיות אינה שונה מכל מערכת אחרת: כשמשקיעים בה, היא מתפתחת ומשגשגת; כשהיא מוזנחת, היא דועכת ומתכלה. כמו כל מערכת, זוגיות טובה נבנית ומתוחזקת על ידי השקעה נבונה של משאבים – אנרגיה, זמן, טכניקה טובה ומיומנות.

http://www.machonshinui.co.il/page.asp?tsys=yeutz_text4

מתוך האתר של מכון איזונים

תהליך ייעוץ זוגי (או בשמו האחר טיפול זוגי), ייעוץ זוגי נועד לאפשר לזוגות ויחידים, לברר ולהתמודד עם בעיות וקשיים המתעוררים בשלבים שונים של הקשר הזוגי. אנו פוגשים בני זוג החל משלב החברות טרום הנישואין, ועד גיל הזקנה, תוך דגש על צמתים מרכזיים במעגל החיים האישי והזוגי: נישואין, הולדת הילד הראשון, יציאת הילדים מהבית, ושינויים אחרים. כמו כן הייעוץ נמצא כמסייע בהתמודדות עם מצבי משבר וקושי חריפים בקשר דוגמת משברי אמון , שחיקה וריחוק רגשי ופיזי.

בתהליך של יעוץ זוגי, אנו נתייחס לגורמים המקדמים והמעכבים את הקשר, וכמובן נרחיב את מגוון הכלים והיכולות העומדים לרשותינו בדרך לשינוי

http://www.izoonim.co.il/?page_id=15 

תהליך הכרות עם משפחה שפונה לייעוץ בעקבות קושי עם ילד

לפי הגישה המערכתית הקלאסית מוטב שהמשפחה תגיע בהרכב מלא לפגישה עם מטפל או יועץ משפחתי, זו הזדמנות להבין את מערך היחסים ואת מקומו של הילד שעורר קשיים בין אחיו. יחד עם זאת אין המטפל מעוניין להבליט את בעייתו של הילד ולכן אפשר לשקול מפגשים בהרכבים אחרים כמו הורה לבד או הורה וילד המסומן כבעל הקושי.

כאשר יועץ נפגש עם הורה לבד השאלות מיועדות להבין את הנושאים הבאים: סגנון התפקוד היום יומי בבית,  חלוקת תחומי האחריות בין ההורים לבין עצמם, תחומי האחריות של הילדים, דרכי הביטוי של המצוקה של הילד שבשבילו פנו ומצבם של ילדים אחרים במשפחה,

אלו מצוקות יש להורים, איך והאם מצליחים ההורים לראות כל ילד בנפרד, הפניית תשומת הלב לכך שכל הילדים חשופים לאותן בעיות וכל אחד מגיב אחרת, בדיקת הלכידות המשפחתית, האם הילדים בורחים לפינות?, מה המשאבים החיצוניים כמו משפחה מורחבת?

בפגישה שבה ישתתפו הורה וילד יכוון היועץ המשפחתי לשיחה שאינה עוסקת במשפחה אלא בנושאים אחרים ובהקשרים אחרים שבהם הילד מתמודד כגון: מערכת היחסים בין חבריו, תסכולים חברתיים, תסכולים בתפקוד לימודי, מי לדעת הילד רואה אותו ועוד.

לשם ארגון תנאי שיחה שאינם מאיימים מדי אפשר להעזר בפעילויות אמנותית המייצגות את ההסתכלות של ההורה ושל הילד יחד ולחוד על נושאים מרכזיים, כגון: אהבה, יחסים, הורים, ילדים, יש חשיבות להמשגה של התוצר האמנותי בדרך שאינה מאימת או מסקנתית מדי.

ליועץ המשפחתי חשוב להבין את ההבדלים בין דרכי ההתמודדות של הילד מחוץ לבית לבין ההתמודדות במסגרת הבית. שאלות שיש בהן רמיזה לתשובות מועדפות נידונות לעצור את הילד ולמנוע תהליך רגשי וביטוי אמיתי.

הורים כדמויות מכוננות

ההשפעה של דמות מכוננת מאופינת בנוכחותה מעבר לזמן המפגשים איתו/איתה. דמויות מכוננות יכולות לקבל משמעות בכל מצב בחיינו, קל יותר לשים לב לאישיות דומיננטית שהשפיעה עלינו או לאנשים ששינו מהלך חיים והחלטות בחיינו ולהגדירם כדמות מכוננת. הורים הם לרוב דמויות מכוננות אלא שרק לאחר שבן/בת נעשה הורה בעצמו הוא מבין את השפעת הוריו על הורותו שלו. סגנון ההורות של סבים כשהיו הורים משפיע על הורים צעירים רבים. העברה בינדורית מתרחשת עוד בטרם יכול הורה צעיר להבין את סגנון ההורות שלו. הבנת השפעתה של הדמות המכוננת נעשית ברורה לאדם שהושפע ממנה בעיקר לאחר מרחק מקום וזמן. ביחסים בין בני משפחה יש נטייה לבנות לקבל את האם כדמות מכוננת ולבנים את האב.

מקור החיבור שנוצר בין המשפיע למושפע אינו מובן לעומקו לפרט המושפע במהלך ההשפעה, אך ניתן להבין בהסתכלות לאחור לאיזה צורך ענה ומה אפשר או לא אפשר לילד/ה המושפעים לקבל. 

הבנת תהליכים משפחתיים באמצעות סרטים וסדרות טלויזיה

סרטים רבים עוסקים במערכות יחסים זוגיות ומשפחתיות הן כנושא מרכזי או כנושא שמציג את מערכות היחסים כחלק מהנושא, הסרט "הבוגר" הישן והטוב, "תקוה בהופ ספרינגס" עם מריל סטריפ וטומי לי ג'ונס,  סדרות קולנועיות בולטות עוד יותר בתחום זה, מרכז העניין של הסדרה "פלפלים צהובים" הוא התארגנות משפחתית סביב ילד על הספקטרום האוטיסטי והאוטיזם נמצא במרכז, במבט נוסף ניתן לומר שהאוטיזם הוא סיפור המסגרת. ההזדמנויות שנפרשות במסגרת זו להציג כמה סגנונות של זוגיות, כמה סגנונות של התמודדויות משפחתית משפיעות על ההתעניינות של הצופה יותר מתופעת האוטיזם.

הנטייה שלנו כצופים נמשכת יותר להזדהות עם דמות זו ואחרת ופחות להבנת מערכת היחסים ונגיעתה בחיינו.

האם זה הרגל? קושי להתמודד? חשש לפגוש מצבים מורכבים או כאלו שאנו חווים אותם כהגנה? או פשוט נושא שאינו נמצא בפוקוס שלנו כי מסיבות שונות לא דובר בו ותשומת הלב לא הופנתה אליו בתרבות שבה גדלנו.

השאלות האלו נועדו לקדם התייחסות חדשה יחסית לנושא, עד לא מזמן זוגיות ומשפחתיות היו עניין מובן מאליו, בעשרים השנים האחרונות החלה להתפתח גישה הרואה בזוגיות תהליך משתנה וצומח, מצב שדורש הזנה או הכנה לשינויים, כך גם לגבי משפחה, מי שמתבונן במשפחות לומד לראות ניואנסים המעניינים אותו במשפחתו. יש הורים המתעניינים במה שקורה לכל אחד מילדיהם ויש כאלו שהפוקוס שלהם משלב בתהליך שעובר היחיד את התהליך שעוברת המשפחה כולה.

מצבים שמנחה זוגות ומשפחה יכול לסייע בהם:

קונפליקטים בין בני זוג על סגנון ההורות והכללים החלים על הילדים

חוסר אמון בין בני זוג ובין הורים לילדים

מחלוקות ביחס לחלוקת תחומי אחריות

הכנת ילדים לתהליך גירושים

משבר בין בני זוג על רקע התרחקות, בגידה, קיפאון ביחסים, שינויים בציפיות, לידה,

המתח בין יציבות לבין שינוי מובן באופן שונה על ידי כל אחד מבני הזוג

כאשר תחושת השייכות ותחושת המובדלות אל משפחות המוצא משבשות את ההבנה בין בני זוג.

ההסתגלות של המשפחה לצרכים של ילד שונה או משתנה אינה משותפת לכולם

מצבים שבהם הדפוסים ה"עסקיים" המסדירים את התנהגותם של חברי המשפחה אינם ברורים כגון: אבדן הסמכות ההורית, העדר הגדרת תפקידים,

גירושין מתוך הבנה יכולים להפחית את הטראומה לילדים

דעות קדומות על נשים החיות לבדן הן כרווקות והן כגרושות ממשיכות להשפיע בחושך בצורות שונות כאשר זוגות נמצאים במשבר, גירושים הם עדיין "לא כבוד גדול" למרות העלייה הגוברת במספר מקרי הגרושים בארץ ובעולם. ככל שעולה מספר הנשים המשכילות כך עולה מספר הנשים החיות לבדן הן כרוקות והן כגרושות. נשים משכילות הן עצמאיות יותר כלכלית ופחות זקוקות לגברים כמפרנסים. במקביל יש מודעות ליכולות רגשיות של גברים ועולה הביקורת החברתית על גבר שאינו שותף מלא בגידול הילדים או שאינו מתענין ביכולותיו הרגשיות כבן זוג.

אחת הסיבות ליחס הביקורתי הסמוי כלפי החלטה להתגרש היא ההנחה הסמויה כי לגירושין יכולה להיות השפעה מזיקה על המצב הרגשי של הילדים. מובן כי דבר זה הוא נכון כאשר הילדים נמצאים באי ודאות כלפי השפעת תהליך הגירושין עליהם, ילדים שחשופים למאבק קשה בין הוריהם עוברים טלטלה רגשית וחווית חוסר אמון במבוגר במיוחד כאשר אינם מבינים את הסיבות לגירושין, יחד עם זאת חשיפת הילדים לסיבות לגירושין לא יכולה להועיל להם. וודאי שלא יבססו ביטחון בהוריהם אם יהיו חשופים לצורך להזדהות עם אחד מההורים.

משתמע מדברים אלו שגרושים שנעשים בהסכמה ומתוך מחשבה על טובת הילדים יכולים להזיק לילדים פחות, קשה לשלוט בתהליך זה, אנשים מגיעים להחלטה להתגרש עם רגשות חיוביים זה כלפי זה רק לעתים רחוקות. חזרה לקשר יציב ובטוח לאחר הגרושין יכולה לייצב את בטחון הילדים בהוריהם.

שינויים ודינמיקה במערכת משפחתית

משפחה היא מערכת דינמית שהתנועה בה משתנה. מאחר שמשפחה היא מקור של ביטחון לאנשים רבים קשה לקבל שינויים שחלים בה מיום ליום ומתקופה לתקופה. מי שנוטה לראות במשפחה מקור ליציבות עלול להקפיא חלק ממערכות היחסים מתוך צורך לאזן מצבים אחרים פחות יציבים בחיים כמו מקומות עבודה של בני הזוג.

רוב המשתתפים במשפחה משפיעים על הדינמיקה עם מעט מאוד מודעות להשפעתם אך תוך תשומת לב לנראות שלהם, לתשומת לב מאחרים ולשימור הרגשת הביטחון.

בני הזוג שהם לרוב ההורים של כל הילדים במשפחה מקיימים בינהם דיאלוג קבוע חלקו מילולי וחלקו לא מילולי, ככל שהבסיס הערכי המשותף להם רחב יותר כך עולה יכולתם לתפקד יחד ובהתאם עולה איכות הדיאלוג בינהם בתחומים שאינם מסכימים עליהם. בחלק מהמצבים חלוקת התפקידים ברורה, קבועה ולא אפשרית לשינוי, במצבים אחרים יש מאבק מתמשך על גבולות התפקידים הקבועים ועל האפשרות לשינויים. בשני המצבים יש יתרונות וחסרונות. מי שמתקשה לשאת נטל קבוע או מרגיש שאין איזון בחלוקת העול עלול לסבול מתסכול מתמשך הפוגע ביכולת לקרבה ולהנאה מהמסגרת המשפחתית. מי שאוהב מתחים ומאבקים הנותנים הרגשת חיות מסוימת ינסה לבדוק שוב ושוב את הגבולות, לעתים על חשבון צרכים של בני משפחה אחרים.

אכזבות מנישואין ותפקידו של ייעוץ זוגי

זוגות לא מעטים נוטים להיות מאוכזבים מהזוגיות שלהם, מלבד אלו שמבינים שלא הפרטים הם העיקר אלא התמונה השלמה. אלו שמאוכזבים מעדיפים לעסוק בדברים שקשים להם, להשוות בין המציאות לחלומות ולחשוב על הירידה בהתלהבות מתחילת הדרך יחד ועד מקומם כיום.
המהלך הנורמלי של שלבי הזוגיות כולל מעברים, כגון: התאהבות, אהבה, מאבקי כוח שלרוב מתעוררים בשלב גידול הילדים. דבר כשלעצמו קשור במותשות ובשחיקת הזוגיות, מותשות זו יכולה להיות מובנת כמו דעיכה איטית של אהבה, חוסר רצון באינטימיות חוסר יכולת להעריך מין ותשוקה. בשלב הזה קשה לדעת שיבואו שלבים נוספים כגון עצמיות, התאהבות מחדש, חזרה למאבקי כוח וחזרה לעצמיות.

זהו התפקיד של ייעוץ זוגי, להזכיר לבני הזוג שיבואו ימים אחרים או לקצר עבורם את ימי הקונפליקט ולחברם לרגשות שגרמו להם להיות זוג.

תפקידם של זכרונות בייעוץ זוגי

רוב האנשים זוכרים ארועים מכוננים בחייהם,הנטייה האנושית היא לזכור ארועים שנשאר מהם טעם שלילי. כך גם בייעוץ זוגי שמתחיל על רקע בעיות בזוגיות או בעיות של ילדים בעבודה עם ילדים מוטב שהיועץ יכוון את ההורים לזכרונות טובים כדי שיוכלו להחזיר לעצמם את האמון בילדם ואת הרגש הפשוט כלפיו. בטיפול בזוגות יש יתרונות לשני סוגי הזכרונות,  טובים ורעים, לעתים האפשרות לא לעסוק עיסוק יתר בזכרונות חשובה לא פחות.

הסיבה המרכזית לכך היא שבני הזוג המצויים במשבר אינם זוכרים אותם דברים ואם הם זוכרים אותם דברים כל אחד מהם זוכר חלק אחר או זוכר פרטים שמחזקים את פגיעותו. אילולא עסקו עד בואם לייעוץ בזכרונות האלו יתכן שלא היו מגיעים עד משבר. לכן האפשרות לותר על העיסוק בזיכרון שלרוב צמוד לו רגש עוול, פגיעות וחשבונאות יכול לקדם רבות את תהליך הפיוס. אין אמת אחת, לכל אדם האמת שלו ולא במקרה ולכן לא קל לותר על רגש הצדק ועל הרגשת הפגיעה. השאלה היא מה רוצים באמת.

יתרונו של אדם מקצועי מזמנת לבני הזוג מפגש עם אדם ששומע לראשונה את הסיפורים ומתעניין בהם. המפגש הוא הזדמנות שבה חווה המספר מחדש את יחסו לארועים ומצבים שרוקמים את סיפור היחסים. הזיכרונות והחוויות מן העבר עולים, נעימים יותר ונעימים פחות ונחווים מתוך פרספקטיבה חדשה. המאזין החדש יכול לתת לסיפור יותר מהקשבה פעילה שיש לה ערך מיוחד, ביכולתו לשלב בתהליך ההקשבה את מבטו המקצועי וכך לאזן את המתח המצטבר ללא כיוון.

הפרקספקטיבה החדשה יוצרת תנאים עבור בני הזוג להבין מחדש את סיפורם. הבנה זו נותנת לעתים לבני הזוג אפשרות לראות עלילה אלטרנטיבית שלא יכלו לראות קודם שעיקרה שאמת או צדק לא משרתים אותם ולא מקרבים אותם זה לזה, לעתים אלו דברים שאיש מבני הזוג לא היה מודע להם לפני התהליך.

מובן שההבנות האלו אינן ניתנות להשגה במפגש אחד זהו תהליך. בני זוג שמעוניינים להיות פעילים בתהליכי הייעוץ שהם מקבלים יכולים להעזר בחשיבה המוצגת בדברים אלו, לראות בה כיוון הרצוי להם או לא וכך לבחון אם היועץ שלהם מצביע על אפשרות כזו בפגישה הראשונה או השנייה. כך יוכלו לחסוך לעצמם תהליכים שאינם מתאימים להם.

מה שאחד זוכר ואחר שוכח-הפרעה בתקשורת בין בני זוג

רוב בני האדם חוזרים במצבי מאבק לשמור על טיעונים המוכיחים את צדקתם על ידי עיסוק חוזר ונשנה בטיעוניהם במחשבותיהם. אם כך הדבר ברוב העניינים סביר שבמאבקים עם בן / בת זוג הדברים חריפים עוד יותר. נטייה מחשבתית זו משכיחה ממי שעסוק במחשבותיו מלזכור את דברי חברו, זו אינה פעולה מתוך בחירה אלא הדרך שבה פועלת המחשבה באופן אוטומטי. המקום הבטוח ביותר הוא המקום שאנו פוחדים להפסיד יותר מכל. לא תמיד אנחנו עושים מספיק כדי להמשיך לתחזק את הרגשת הביטחון או לגעת בגבולות שאינם בטוחים שנמצאים בשדה הזוגיות גם בימים הטובים ביותר.

אם המחשבה פועלת באופן בלתי נשלט כיצד יהיה בכוחנו לעשות משהו בעניין?

מתן מקום לדברי האחר בזמן ויכוח יכול לעזור ובמיוחד ההשערה כי הצדק שלנו לא חייב להיות מוחלט כדי שישמר ויקבל מקום.

באלו מצבים דרוש לזוג טיפול או ייעוץ זוגי

במסגרת חלוקת חיי נישואים לשלבים יש הנחה שמאבקי כוח, חיכוכים וויכוחים נמצאים יותר בתקופות מסוימות כחלק מהתהוות הזוגיות ופחות באחרות. הדבר נכון לגבי אנשים שמחפשים את דרך האמצע או שבאו מרקע משפחתי דומה. הוא מוטעה לגבי מי שנטייתם להיות צודקים יותר היא מעל לממוצע או כאלו שריב הוא חלק מהשפה וסגנון התקשורת בינהם.

מה יכול לסמן לקבוצה האחרונה שהגיע הזמן ויש צורך לפנות לטיפול או לייעוץ זוגי?

יש הטוענים שמאבקים המשתמשים בסקס הם סימן מובהק ויש שיגידו שהעדר סימטריה לגבי שימוש בכסף, כלומר מצב שבו אחד מבני הזוג קובע לאחר את יכולותיו הכספיות. המשותף לשני אלו סקס וכסף הוא ששניהם מאפיינים שליטה במובן עמוק ויוצרים חווית חולשה אצל בן הזוג ששולט במצב יותר, לעיתים אחד שולט בסקס כדי לאזן את שליטת היתר של האחר בכסף.

כל אלו הם מצבים שברור שטיפול או ייעוץ לשני בני הזוג חשוב, דחוף ודרוש

ניתוק מהסביבה וממשמעות החיים אצל בני נוער

תחושות ניכור של בני נוער כלפי סביבתם אינן דבר נדיר. הורים המכירים את נפלאות הגיל מבינים את יתרונם של מצבים ונושאים שבהם בני נוער מוצאים לעצמם ענין וייעוד התורמים לסביבה,

החשש המרכזי ממצבי ניתוק קשור בצורך בריגושים והעדר הבנה מה הגבולות הנכונים, בנטייה של בני הגיל לדיכאון של גיל ההתבגרות, בצורך למצוא פתרונות מהירים למצוקות ובמקרי התאבדויות הקשורים לתופעות הגיל.

יש אנשים המתפנים לגידול ילדים כשהם מכינים בעקיפין את גיל ההתבגרות יחד עם הילדים לדוגמה: חיבור לעניין בגיל שקודם לגיל שתיים עשרה יכול לחסוך שנות תסכול חשובות. הורים אחרים אינם יכולים להתפנות מסיבות כלכליות ולעתים מחוברים ילדיהם למצבם הכלכלי או הרגשי כך שאין צורך בכך.

למרבה הצער עדיין חסרה מודעות בבתי ספר תיכוניים לקשר בין קשיים במסגרת בית הספר לזהות אישית. מורים ומחנכים מתמודדים עם קשיים גדולים בתפקוד היום יומי של המערכת. בבתי ספר שיש בהם מגמות אמנות נחסכים חלק מתסכולי ההתבגרות. ככל שאדם מגיע לבטא את עצמו כך עולים סיכוייו להיות מחובר ומשמעותי לעצמו ולסביבתו