מחלת הורה בגיל השלישי כדוגמה לדרכי התמודדות עם שינויים במשפחה מורחבת

מחלה המחיבת אשפוז של הורה מבוגר ויחיד יכולה לעורר דפוסים ישנים במערכות היחסים בין האחים והאחיות ולקבע אותם. אצל משפחות לא מעטות הצורך להעביר להורה הרגשת ביטחון במצבי מחלה קשה מתבטאת בין השאר בנטייה לא להעזר בכוחות לא משפחתיים כמו אחיות שכירות בלילות. זוהי דוגמה להתנהלות על בסיס נורמות מדורות קודמים, נורמות שאינן מתאימות למציאות של שנות ה2000 שבהן נשים עובדות ושוק העבודה לא מבטא הבנה למצבים חריגים. לכן מוטב שבכל משפחה אנשים יניחו בצד את המתחים ככל שניתן ויבחנו יחד את הנורמות הישנות והמגבלות שמנהלות את המשפחה.

לעתים ההתגייסות המשותפת מלכדת את המשפחה כולל מעורבות נכדים בוגרים ומחדשת מצבי קרבה בין אחים ואחיות, מובן שמתוך קרבה כזו קל יחסית להתנהל אך לא ניתן לשנות על בסיס הקרבה את תנאי החיים של בני המשפחה. זהו הבט חלקי של התמודדות עם קשיים הקשורים בשינוי תנאי החיים כמו הורה שחלה.

הדרכת הורים-האם רק פתרון לקשיים הקשורים בהתאמת הילד למסגרת חינוכית?

הדרכת הורים הינה תחום מקצועי חדש יחסית, גבולותיו ברורים כאשר מדריך ההורים פועל במסגרת בית ספר או עירייה ומספר הפגישות שלו עם בני המשפחה מוגדר מראש. מקצת מהמסגרות אף מגדירות מי יכולים להיות המשתתפים בפגישות, כגון הורים בלבד, הורה וילד ואלו חריגות מהמסגרת יכולות להתקיים במקרה הצורך.

הורים שפונים להדרכה באופן פרטי מתקשים לדעת מראש את גבולות מסגרת ההדרכה ולכן חשוב שידעו כי הם יכולים ליצור עם מדריך ההורים הסכם דומה לזה שתואר כאן למעלה. רוב מדריכי ההורים נוטים ליצור הסכם מיוזמתם במפגש הראשון עם ההורה או ההורים או בשיחת הטלפון המקדימה. הורים שפונים באופן פרטי למדריך הורים מעוניינים לרוב בעזרה נקודתית ביחס לבעיה שהם מתקשים להתמודד איתה. פעמים רבות הם מוצאים את עצמם בתהליך ארוך טווח מזה שהוגדר מראש. במצבים שההורים רוצים ליזום את ההסכם ביכולתם להעזר במאמר זה, להחליט כי ההדרכה תהיה במסגרת מספר מפגשים שביכולתם לשלם עבורם, להעלות נושאים שהם רוצים לדון בהם ולהבהיר כי חשוב להם לא לסטות מהם, להבהיר כי אינם מוכנים לדרישה חוזרת של נוכחות שני ההורים במפגש ועוד.

פעמים רבות עולה התנגדות מצד ההורים כאשר המסגרת החינוכית שבה הילד/ה נמצאים מפנה את ההורים להדרכה על רקע קשיי תפקוד של הילד/ה. הורים יכולים לסרב כמובן או לנסות ולבדוק את איכות המפגש בינם לבין מדריך מסוים.

חשוב להבין כי מדריכי הורים יכולים לסייע למשפחה מעבר לעזרה לילד/ה המופנים. לא פעם עולים במפגשים כאלו נושאי המתח בין בני הזוג הנוגעים לילדים, הבנתם היא הזדמנות הפותחת תהליך חדש בין ההורים. מצבים כגון אלו מתרחשים בין השאר כאשר הרקע לקשיי התפקוד של ילדים הם נושאים שאינם מדוברים כגון: חוסר אמון בין בני הזוג, מחלוקות ביחס לחלוקת תחומי האחריות בין ההורים לילדים, (תפקידים בבית, עזרה בשיעורי בית, אחריות על אחים צעירים ועוד.) קונפליקטים בין בני זוג על סגנון ההורות והכללים החלים על הילדים.

הכוח להאמין בעצמי-מיועד להורים, בני נוער ואנשי מקצוע

הרצף שבין אמון מלא של אדם ביכולותיו לבין העדר אמון מרובה שלבי ביניים. ניתן לתאר מצב זה כשילוב של כמה רצפים כמו השתלבות במחלפי תנועה או הסתבכות של כבלי חשמל.

בישראל יש לחברה השפעה על אמון האדם בעצמו יותר מאשר בחברות אחרות. למצב זה יתרונות וחסרונות. דוגמה ליתרונות: מי שאינו חזק בתחומים האינטלקטואליים יכול למצוא את ביטויו בתחומים החברתיים, דוגמה לחסרונות: קשה לחוש ביטחון עצמי כאשר אדם או נער חזק מבחינה אינטלקטואלית אך כישוריו בתחומים חברתיים אינם טובים. זאת משום שהתמודדויות חברתיות נמצאות בסביבה ללא הרף וקשה לא לפגוש אותן הן ברמה המשפחתית והן ברמה החברתית. התאור של נער במצב כזה דומה למחלף שהירידה ממנו היא למסלול אחד במקום לשניים, ההכרה החברתית של הסביבה ביכולת האינטלקטואלית היא מצומצמת כאשר הוא חסר קבוצת שווים שמכירה ביכולותיו ונותנת להם ביטוי.

כוחות שמחזקים אמון עצמי או ביטחון עצמי צומחים דרך התנסות, הנער בעל היכולות החברתיות המפותחות המודע למגבלותיו בתחומים האינטלקטואלים עלול לחוש שההכרה החברתית בו חסרה משום שעתידו אינו בטוח. עבורו האיזון בין יכולותיו לחולשותיו יכול להתרחש אם יימצא מבוגר שיסייע לאמון של הנער בעצמו בדרכים חדשות עבור הנער. דבר זה יכול להעשות בעזרת פיתוח יכולות אמנותיות, פיתוח יצירתיות מחשבתית או הכוונה של יכולתו החברתית באופן שמשתלב בארגונים למטרות אוכלוסיות חלשות וכד.

אין פרוש הדבר שהנער שמאמין בעצמו בתחום האינטלקטואלי אינו זקוק לחיזוק האמון שלו בעצמו, לתמיכה או להכונה שיהיו שדה התנסות שיאפשר לאמון עצמי להתבטא בתחומים נוספים. אם מדובר בטיפוס ביקורתי יהיה קשה יותר לכוונו או שיהיה צורך לשתף אותו בארגון תנאים חברתיים המתאימים לו כמו קבוצת עמיתים העוסקת בפיתוח חשיבה על נושא חדש. כל זה בהנחה שמבוגר שמלווה נערים כמו שני הטיפוסים המתוארים אינו מזדהה כפי שנוטה הורה להזדהות עם נערים כאלו. 

שיעורי בית-כמה הצעות לכיווני דרך בהדרכת הורים

קשה לחזור הביתה לפנות ערב ולמצוא את ילדיך צופים בטלויזיה, קשה עוד יותר לגלות שעדיין לא עשו את שיעורי הבית שלהם והם טוענים שאינם יודעים מה ואיך לעשות.
יש הורים שאינם מתבישים ומתקשרים למורה ויש שפונים להורים אחרים או מתעקשים שילדיהם יתקשרו לחבריהם למרות התנגדותם.
אין למצב הזה פתרונות מוכנים אך כדאי לתת לילד מרחב שבו ירצה לשתף את ההורה במצבים שבהם אכן לא הבין דבר, ההבדל בין שיעורי בית שנעשים שיעורי בית של הורים לשיעורי בית שנעשים על ידי הורה וילד במשותף אינו מוגדר מראש.
רוב הילדים שחשים שההורה נותן בהם אמון בתחום הלימודי נוטים לשתף את ההורה בשעות קשות, מביכות וחסרות מוצא.
אישית מצאתי שמוטב להפריד בין ערכים ושיעורי בית, כלומר העתקה בבוקר אינה מצב נפלא אך לא היא תגרום לאבדן ההבחנה בין טוב לרע או לרצון להמעיט בהתמודדות בחיים בעתיד.

השפעתן של תלונות על חוזק אישי ומשפחתי

הנטייה להאשים את האחר מצויה בין בני אדם ובני משפחה כאחד, זוהי דרך לשחרר עומס לעבד קושי ולהרגיש טוב למרות ההבנה שהתלונה עצמה מייצגת מצב לא טוב.

ביחסים בין בני משפחה יש שנוטים לבטא תלונות ביתר קלות מאשר מול חברים או מול עמיתים לעבודה. ההנחה היא שהמשפחה צריכה להכיל את הקשיים של כול השותפים בה. עניין זה הוא תלוי תרבות ותלוי אישיות ולא רק ביטוי למצב רגשי.

לרוב אדם אחד או שניים במשפחה מכילים את הקשיים של אחרים, המשפחה אינה מיכל אלא צרוף של אינידיבידואלים המתפקדים יחד. מי שמתלונן בקלות מטיל אחריות גדולה יותר על מי שממעט להתלונן בלי שיהיה מודע לכך.

הנטייה להתלונן או למעט בפרוק קשיים במסגרת המשפחה יכולה להיות חלק מהעברה בין דורית, בני זוג שמקימים משפחה יחד נושאים ונותנים בדרכים שונות על השפעת הערכים והנורמות שהביא כל אחד מהם ממשפחתו. אם נוצרת השפעה שכוללת את תחום התלונות יכול לחול שינוי תפיסתי אצל כל אחד מבני הזוג דבר המוסיף לצמיחתם המשותפת.

קרבה פיסית להורה כבסיס איתן ליכולת תקשורתית

בעיות תקשורת אצל ילדים נעשו לאחרונה נושא שמטריד הורים לא מעטים. אחת ההמלצות של אנשי מקצוע היא להרבות במגע גופני מגיל יום וכל עוד הדבר אפשרי ומתאים להורה ולילד /ה.

אישית איני רואה את ההמלצה כחשובה למניעת בעיות תקשורת בלבד, אני מוצאת שיש בקרבה פיסית עם ילדים בגיל הרך סוג של קומוניקציה שמחליפה תקשורת מילולית. למרות שרבות לא פחות ההמלצות לחייך אל התינוק ולדבר איתו המגע מחליף תקשורת ורבלית. הוא חשוב אם ההורה רוצה בכך, לא אם ההורה עושה זאת מסיבות תכליתיות.

גישות נרטיביות בטיפול משפחתי ובהדרכת הורים

מקורה של הגישה הנרטיבית בגישה ההומניסטית-אקזיסטנציאליסטית, לפי האקזינסטיליזם האדם בורא את חייו, הוא קודם לקיום ולכן סובל מפחד המוות ומפחד הבדידות. המניע לחיים ולפעולותיהן מתוך גישה זו היא מנוס מבדידות.

התפיסה הנרטיבית מאמינה גם היא בכך שהאדם בורא את עולמו שלו. היא מציעה כיוון חשיבה מעשי יחסית לאקזיסטנציליזם משום שאוסף הסיפורים שעליו אדם בונה את זהותו ואת עצמו נותנים משמעות לחייו. בהקשרים טיפוליים משמעות הדבר היא שאין מציאות אחת, האופן שהאדם בורא את הסיפור שהוא מספר לעצמו הוא המציאות.

בהבט טיפולי יכול הטיפול לעזור לאדם לספר את סיפורו, בטיפול נרטיבי המטפל הוא עורך, הוא מייצר דיאלוג ומעריך את היות הסיפור חד פעמי.

המטפל בגישה נראטיבית שפוגש אדם אחד מחפש את המוטיבים המובילים שמנחים את אופן ההסתכלות של האדם על חייו. מתוך רצון להציע התבוננות אלטרנטיבית ביכולתו לצמצם מוטיבים כמו רגשות אשמה ולהציע עריכה מנקודת מבט שמכוונת את הפרקים בסיפור באופן תכליתי המתאים לסגנון החיים של המטופל, זאת כדי להוביל את הסיפור לנקודה משמעותית למספר שהוא המטופל.

המטפל נמצא כצופה משתתף. האדם בטיפול כזה אינו הבעיה, יש אדם ויש בעיה. כלומר יש הפרדה בין האדם לבעיה ויש כוונה לייצר נראטיב לבעיה.

בטיפול נרטיבי זוגי אם אחד מבני הזוג אומר "אני תלותי" המטפל יאמר "יש בעיה של תלות" ויכוון את שני בני הזוג להתייחס אליה, הפרדת הבעיה וניסוחה באופן שאינו משויך לאחד מבני הזוג היא הדרך ליצור קואליציה של בני הזוג מול הבעיה. ההתמודדות המשותפת של בני הזוג מול הבעיה יכולה לשחרר את בני הזוג מהמאבק בינהם ולהפנותם למאבק משותף בבעיה. בני הזוג ייצרו כך מכנה משותף נרטיבי, לאחר שיבינו שיש בחירות בתוך הצגת המציאות ואין פתרון צודק.

מטפל/ת שאומר/ת לבני הזוג "שניכם סובלים" מעבה את הנרטיב המשותף ועוזר להם לדבר ולהרחיק את הבעיה. הרחקת הבעיה משחררת מרגשות אשם שמשחקים תפקיד מרכזי במערכות יחסים הקשורות לילדים. במקרים מעטים יכולים רגשות האשם לסייע להבנת הבעיה או לחזק אחריות משותפת ביחס אליה. לעומת זאת השילוב בין הבנת הבעיה והרגשת האחריות המשותפת מחזקים בני זוג בפעילותם המתמשכת בנושא.

במסגרת תפיסה זו ההקשבה הנרטיבית מובילה להבנה שהחיים הם מראה בלתי פוסקת. מראה שיכולה להניח לצורך האנושי להיות "משפחה מושלמת" ולהעביר להבנה ש"משפחה אנושית" חשובה לא פחות. אדם מסופק הוא לרוב אדם שלקח אחריות ולכן הצליח למצוא משמעות. זוג מסופק הוא זוג שלקח אחריות משותפת.

יחסים משפחתיים עם גורמים מקצועיים כמו מדריך הורים

ההבנה כי יחסים בתוך משפחות, כולל משפחות מתפקדות ומוצלחות, הן מצב מורכב היא הבנה חדשה יחסית בעולם הטיפול, לכן המושגים שחוזרים ועולים בהקשר של עבודה עם משפחות כגון "הדרכת הורים", " "טיפול זוגי", "טיפול משפחתי", "ייעוץ זוגי" ועוד, עוסקים כולם ביכולת של המשפחה כתא וכפרטים להרגיש חשופים לגורמים מקצועיים.

משפחות פונות לאנשי מקצוע בתחום כאשר אין ביכולתם להתמודד עם לחצים פנימיים הקשורים במערכות היחסים בינהם או עם קושי של אחד מהם. בחלק מהמצבים גורמים כמו בית הספר, הגן וכו' מייעצים להורים לפנות לעזרה מקצועית לצורך חיזוק התפקוד של בנם או בתם.

התחומים הקשורים בהבנת העולם המשפחתי הולכים ומתרחבים אך למרות ההבנה המתגברת כי לא ניתן להפריד בין מצבו האישי של הפרט לדינמיקה המשפחתית מתקשים אנשים רבים לקבל עזרה בחיי המשפחה, התרבות של חלק מהמשפחות מתיחסת לחוסן המשפחתי כתוצאה של שמירת פרטיות. אזור מוגן וסגור בפני העולם החיצון.

לכן עבורי המושגים "ליווי משפחתי" או "הדרכת הורים" נושאים קונוטציות חיוביות ומתאימים יותר לסגנון עבודה שבו מידת ההתערבות תלויה בבני המשפחה. לא תמיד דרוש ליווי משפחתי עקב קשיים, לעתים שאלות וספקות שהורים עסוקים בהם יכולות לקבל מענה על ידי מעקב ארוך טווח שמתבצע בתחומי הקיום הטבעיים של הילד ולא בהכרח בחדר הטיפולים.

תפקוד גברי ותפקוד נשי עם ילדים-הדרכת הורים

זוהי דוגמה לצילום שמייצג מציאות בת זמננו, נשים רבות יכולות להסתדר עם כמה ילדים בו זמנית ואינן רואות בכך בעיה.
מקובל לחשוב שהדבר קשה יותר לגברים, מובן שכמו בתחומים נוספים האימון והצורך משפיעים על היכולת.
נשים נוטות להתייחס לגברים כבעלי יכולות "אחרות" או כחסרי יכולת להתארגן במצבים דומים לאלו שהם מתארגנים בהם.
יש לכך סיבות הגיוניות אלא שהמפתח לשינוי מעמד האישה בענינים כמו משפחה נמצא בידי הנשים.
הנכונות לחזור הביתה למצב שונה מזה שמתרחש לו הייתה אישה בבית יכולה לעזור לגברים רבים לקחת אחריות וללמוד לתפקד באופן דומה לזה של נשים. 

סגנונות ריבים בין בני זוג-מבט חיובי

למרות הכעס הרב שנראה בפתיחה העצמתית של הפה אצל שני בני הזוג בתמונה הגבוהה, הצמדת המצח מתארת מצב אחר, כשיש עצמת ריב כמו שרואים בתמונה זו עלול להיות פחד בקרבה פיסית, דבר שמפריע להצמיד חלק אחר בגוף. בעיני מדובר בריב שיש בו אמון איש בכוחו שלו ובכך שבן הזוג לא יפגע בו.
התמונה השנייה מייצגת זוג לאחר ריב, הגבר נראה מיואש יותר, שניהם מהרהרים, האם יצליחו להגיע להבנה איש עם עצמו לגבי המחלוקת שבגללה רבו? העובדה שהם נשענים גב אל גב מסמנת על כונה כזו או על אפשרותם לאזן ריב מילולי בעזרת קרבה גופנית.

בתמונה הנמוכה ביותר הילדה במרכז, לא ניתן לדעת אם היא מכסה אזניים כי אינה יכולה לעמוד במתח או כמחאה ואולי שניהם. האב "אבוד" ביחס לעובדה שהילדה בחרה לשבת על אימה. אבל הילדה הזו יכלה ודאי לצאת מהחדר ולא עשתה זאת, סימן שאינה מרגישה מאוימת או שאינה מוותרת על מקומה במחלוקת

מחלוקות נורמטיביות בין בני זוג והשפעתם על ילדיהם

יחסי זוגות בשלבים שבהם בני הזוג מגדלים ילדים בגיל שנה עד גיל בית ספר מעוררים מאבקים רבים. בין אם בני הזוג מודעים או לא מודעים לסיבות שברקע המאבקים אלו גוזלים זמן ואנרגיות ובעיקר מרחיקים את האהבה שממנה החלה הקמת המשפחה. 

כאשר אין הסכמה בין בני זוג על נושאים "חשובים" נוטה כל אחד מהם  למצוא לעצמו מפלטים בחברת אנשים אחרים ולהפנות פחות תשומת לב לבן הזוג. אם בני הזוג חולקים את זמן השהות הפנוי של ילדם/ ילדיהם המאבק עלול להדרדר לניסיון להנחיל נורמות שונות, כל אחד מבני הזוג ינסה להנחיל נורמות שחשובות לו במיוחד. קשה לדעת מה עלול להשפיע על הילדים באופן קשה יותר, ויכוחים מילוליים או "ויכוחים הרגליים", מאחר שזהו שלב שחלקו בלתי ורבלי, חסרה להורים האפשרות לדעת מה ההשפעה של המתחים בינהם על ילדם.

בגיל בית ספר לעומת זאת לילדים קל יחסית לארגן לעצמם תנאים שבהם אינם חייבים להתנהל לפי כללים, להיות מעט בבית, או למצוא במחשב ובטלויזיה מוצא לקשיים שהם חווים. דבר זה מכרסם ביכולתם לעמוד בדרישות בית הספר, לחפש כיווני ביטוי אישיים או חברתי ים ולהרגיש תמיכה קבועה וכללית מהוריהם.

זוגות שלכל אחד מהם יכולת לעצמאות כלכלית חוששים פחות מזוגות התלויים כלכלית זה בזה ממאבקים. זהו תהליך חיובי, הכוח שבני הזוג חווים מאפשר להם להיות גלויים יותר עם עצמם, אלא שהמאבקים על נורמות גידול ילדים, הפניית זמן פנוי וחלוקת הזמן אינם כל אזור הבעיות שמשפחות מתמודדות עמם. בכל שלב של שינויים במשפחה חלק מהאיזון הקיים מתערער ומתייצב מחדש. בין אם מדובר בארועים משמחים כמו לידת ילד, ארועים מצערים כמו מחלת סבא או סבתא, בעיות במקום העבודה ועוד, היכולת של בני זוג לדלג מעל למחלוקות ולאסוף כוחות משותפים בונה את תהליך התפתחות המשפחה לטווחים ארוכים. זוגות שמתקשים להבין צרכים כאלו כחלק ממעגלי החיים  מוטב שיעזרו בהנחיית הורים, יועץ זוגי או כל גורם מקצועי המקובל על שני בני הזוג.

קונפליקטים בין בני זוג בתחום הזוגי ובתחום ההורי

נושאים רבים שרוב בני האדם נוטים להתייחס אליהם כמובן מאליו נעשים קונפליקטואלים הן במהלך החיים כבני זוג טרם לידת הילדים והן בתחום ההורי כמה חודשים לאחר לידת הילד/ה הראשונים. היחס "המובן מאליו" מקשה לעתים על כל אחד מבני הזוג להבין את רעהו. הפערים בין דעות בני זוג ביחס לנושאים שצריכים להיות "מובנים מאליהם" מעוררים קושי גדול מכמה סיבות: זהו שלב של מאבק כוח בין בני זוג, פער הדעות מקשה על בני הזוג להבין שמאבק הכוח נמצא במרכז, הצורך להכיר איש את כוחו ביחסים הזוגיים מעודד עיסוק בפערים יותר מעיסוק במשותף. בחיים בכלל קשה לחשוב מחדש על הרגלים קבועים כמו סגנון אכילה ושינה, יחסים עם בני משפחה וסדר עדיפויות כלכלי, בדורות קודמים לנשים היתה אפשרות מצומצמת יחסית להביע את דעתן. מקצת מהגברים לא היו עדים למחלוקות בין הוריהם על סדרי המשפחה והם מתקשים לקבל את זכותן של נשותיהן לקבוע את סדר העדיפויות הנוגע להם עצמם, במיוחד אם גדלו בבית שדעת האב הייתה הקובעת, הנשים שמעו לעתים את טרוניות האמהות בשקט ומרגישות במציאות המודרנית צורך לשנות את מעמדן,

נורמות משפחתיות הן לדוגמה: ניהול תקציב, העדפות בבחירת מקום מגורים וסגנון המגורים, יחסים עם שכנים וחברים, חשיבות והתמדה ביחס לטקסים חברתיים, התמדה לגבי טקסים בין בני הזוג ובין ההורים לילדים, סגנון התקשורת והעברת מסרים באופנים מילוליים ולא מילוליים.

המודעות להשפעה המורכבת של קונפליקטים כאלו על ילדים המשפחה בלי קשר לגילם יכולה לסייע לזוגות לחפש מצבים שהילדים לא נוכחים וללבן את הפערים, בשנים הראשונות יש כמיהה לזמן נטול ילדים והרצון להיות יחד בטוב במצבים כאלו חשוב יותר מהבנת הקונפליקטים.

בהדרכת הורים יש זמן ומקום לחשוב על ארגון נהלי התנהגות לקונפליקטים המחייבים החלטות בנוכחות הילדים, החלטות כאלו נובעות לרוב ממצב לחץ והנטייה המהירה להאשים את האחר (בן/ בת הזוג) נובעת לרוב מתסכול שמצטבר ככל שיותר קשה להמשיג את הארוע, המשגה במצבים רגועים יכולה גם היא לסייע במהלך הקונפליקט הבא.

הכרויות חדשות בין בני אדם. התנהלות בני האדם וזו של בעלי חיים-כר נרחב לחשיבה חדשה

טוענים שאריות ים נעזרים בשפמים שלהם כדי לחוש את הכיוון המתאים להם בהתנהגות במים. בתמונה נראה ששפמים אלו מסייעים להם לחוש את חבריהם, קשה לדעת מהצילום אם מדובר בשתי נקבות או בזכר ונקבה.
הצילום מספר על דרכי הכרות או התקרבות, בני האדם נעזרים לרוב יותר במילים ופחות בחושים. בהכרויות חדשות מקצת מהאנשים מקשיבים לסימנים חיצוניים כמו מראה, ריח ושפת גוף.
מובן שקשה לצפות מראש מה משפיע עלינו במערכת יחסים יותר, הצדדים החושיים או הצדדים הקוגניטיביים. הדבר נכון במיוחד בין אנשים צעירים שלא צברו התנסויות ממושכות.

הצילום של אריות ים נחים יחד על רפסודות מספר על תהליך שבו השתלטו אריות ים על רציף מסוים בחוף בסאן פרנסיסקו, לאחר שהרציף קרס בנו אנשי החוף רפסודות כפיתרון לצורך של אריות ים לנוח בקבוצות.
התמונה שולבה בפוסט זה משום שהיא יכולה לייצג צורך של נשים, (בצפיפות אחרת משל אריות הים), שלא בא לידי ביטוי מסיבות תרבותיות.