אנו רגילים לחשוב על גיל ההתבגרות כגיל של מרד, התנהגויות לא צפויות,
שינויי מצב רוח, כל זה נכון אלא שחסר לנו המבט על גיל ההתבגרות כגיל של הגדרה
עצמית וחיפוש זהות. אנשים מתקשים לעתים להבין את השילוב בין שני תהליכים כה שונים
במהותם, הסבר פשוט הוא הצורך להתרחק מההורים שאינו מודע ואינו נשלט, ההתרחקות היא
תנאי הכרחי להגדרה עצמית וחיפוש זהות. היא יכולה להתחיל ב"להיות הכול רק לא
כמו.." ברצון לטעום ממה שאסור או בחיפוש אחרי הלא ידוע שלעתים פוגש השפעות לא
רצויות.
בני נוער שמצאו לעצמם ערוצי ביטוי עצמי עוד לפני שלב ההגדרה העצמית
דוחים לעתים באופן לא מתוכנן את הבלבול שגיל ההתבגרות מעורר. שלב זה. ערוצי ביטוי
כאלו יכולים להיות מעורבות רבה בפעילות תנועת נוער, עיסוק ספורטיבי קבוצתי שיש בו
הרגשת שייכות והשגיות, חוגי סיירות, תפקידים משמעותיים בבית ספר. למרות שרצונם של
הורים בכל אלו נשמע מובן מאליו לא תמיד הורים מבטאים תמיכה בפעילויות אלו. הן מתוך
מוטרדות מהיקף הזמן שהנער/ה מפנים לעיסוק על חשבון הצלחה בלימודים או מתוך חוסר
הבנה להשפעה החיובית הכוללת שלפעמים חשובה יותר מלימודים.