גירושין בהסכמה לטובת הילדים

אחת הסיבות ליחס הביקורתי הסמוי כלפי החלטה להתגרש היא ההנחה הסמויה כי לגירושין יכולה להיות השפעה מזיקה על המצב הרגשי של הילדים. מובן כי דבר זה הוא נכון כאשר הילדים נמצאים באי ודאות כלפי השפעת תהליך הגירושין עליהם, ילדים שחשופים למאבק קשה בין הוריהם עוברים טלטלה רגשית וחווית חוסר אמון במבוגר במיוחד כאשר אינם מבינים את הסיבות לגירושין, יחד עם זאת חשיפת הילדים לסיבות לגירושין לא יכולה להועיל להם. וודאי שלא יבססו ביטחון בהוריהם אם יהיו חשופים לצורך להזדהות עם אחד מההורים.

משתמע מדברים אלו שגרושים שנעשים בהסכמה ומתוך מחשבה על טובת הילדים יכולים להזיק לילדים פחות, קשה לשלוט בתהליך זה, אנשים מגיעים להחלטה להתגרש עם רגשות חיוביים זה כלפי זה רק לעתים רחוקות. חזרה לקשר יציב ובטוח לאחר הגרושין יכולה לייצב את בטחון הילדים בהוריהם.

מובן כי מצב רגשי יציב של ההורים כשהם חיים לפי צרכיהם הרגשיים כולל לאחר גרושים ייטיב עם הילדים יותר מחיים בצל מתחים ומאבקים מתמידים ואוירה עכורה. מנקודת מבט זו אין מקום לכוון אנשים אם להתגרש או לא, מוטב לבחון כיצד ניתן לעשות תהליך זה באופן הטוב ביותר. או הפחות מזיק.

אחת האפשרויות היא העזרות בטיפול זוגי או בייעוץ זוגי כדי ששני בני הזוג יהיו בטוחים בהחלטם לפני שימהרו להחליט. לא פעם ארגון מחדש של ההסכם הבלתי כתוב יכול לשנות את יחסם של בני הזוג לנישואים.

מובן שעבודה עם הילדים הן כחיזוק רגשי לפני גירושין יחד עם ההורים או לבדם יכולה להועיל לילדים כמו גם טיפול במהלך התהליך או לאחריו.

ככל שהורים מפתחים מודעות למצב הרגשי שבו הם נמצאים כך עולה יכולתם לעזור לילדיהם, ייעוץ וטיפול נועדו למטרות אלו עם הורים וילדים גם יחד.