כְּדֵי לָדַעַת / דור אלה גבע
אוּלַי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר
הָיִיתִי צְרִיכָה לְטַפֵּל עשרים שָׁנָה,
כְּדֵי לָדַעַת,
שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה אָדָם
זָקוּק לטִיפוּל,
אֶלָּא לְאַהֲבה,
שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה אָדָם
צָרִיך לְהִשְׁתַּנּוֹת
אֶלָּא לְהֵרָפֵא,
מֵעוֹלָם לֹא הָיָה צָרִיך
אָדָם דָּבָר,
מִלְּבַד עֵינַי הרואות
אֶת שלמוּתו
בִּפְנִים הסֶדק.
אוּלַי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר
הָיִיתִי צְרִיכָה לְטַפֵּל עשרים שָׁנָה,
כְּדֵי לָדַעַת,
שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה אָדָם
זָקוּק לטִיפוּל,
אֶלָּא לְאַהֲבה,
שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה אָדָם
צָרִיך לְהִשְׁתַּנּוֹת
אֶלָּא לְהֵרָפֵא,
מֵעוֹלָם לֹא הָיָה צָרִיך
אָדָם דָּבָר,
מִלְּבַד עֵינַי הרואות
אֶת שלמוּתו
בִּפְנִים הסֶדק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה