הגדרה עצמית של בני נוער בגיל ההתבגרות ותפקידים פוטנציאליים של הורים

אנו רגילים לחשוב על גיל ההתבגרות כגיל של מרד, התנהגויות לא צפויות, שינויי מצב רוח, כל זה נכון אלא שחסר לנו המבט על גיל ההתבגרות כגיל של הגדרה עצמית וחיפוש זהות. אנשים מתקשים לעתים להבין את השילוב בין שני תהליכים כה שונים במהותם, הסבר פשוט הוא הצורך להתרחק מההורים שאינו מודע ואינו נשלט, ההתרחקות היא תנאי הכרחי להגדרה עצמית וחיפוש זהות. היא יכולה להתחיל ב"להיות הכול רק לא כמו.." ברצון לטעום ממה שאסור או בחיפוש אחרי הלא ידוע שלעתים פוגש השפעות לא רצויות.

בני נוער שמצאו לעצמם ערוצי ביטוי עצמי עוד לפני שלב ההגדרה העצמית זקוקים פחות מאחרים להגדיר את עצמם. ערוצי ביטוי כאלו יכולים להיות מעורבות רבה בפעילות תנועת נוער, עיסוק ספורטיבי קבוצתי שיש בו הרגשת שייכות והשגיות, חוגי סיירות, תפקידים משמעותיים בבית ספר. לא כל ההורים מבטאים תמיכה בפעילויות אלו. הן מתוך מוטרדות מהיקף הזמן שהנער/ה מפנים לעיסוק על חשבון הצלחה בלימודים או מתוך חוסר הבנה להשפעה החיובית הכוללת שיש לעיסוקים אלו אשר לפעמים חשובה יותר מהצלחה בלימודים.

מיעוט תמיכה יכול להתבטא בהעדר עזרה לבני הנוער בארגון הזמן או בקושי לארגן זמן להשתתפות בארועים המיועדים להורים במסגרת החוץ בית ספרית. הורים הנמצאים בעצמם במרוץ אחר שליטה במשימות חייהם חווים תסכול הגיוני וסביר המתבטא לעיתים בלי לשים לב בביקורת כלפי הילדים במשפחה, הכונה לביקורת על מיעוט עזרה מצד הנער/ה במטלות הבית. מיעוט עניין בסביבת המשפחה ועוד, 

גיל הנעורים אינו מאופיין ביכולת הכלה של הסביבה או בהבנתה אם אינה קשורה בחבריהם, לעומת זאת הוא מאופין ברגישות יתר לנושאים המעניינים אותם. כאשר היקף ההערות שהורים משמיעים לילדים בתחום שבו אינם מרוצים ממנו גדול מהיקף התגובות החיוביות קשה לבני הנוער לחוש הערכה והתרחקותם מהמסגרת המשפחתית מהירה מיכולת ההורים לשנותה .

עצה פשוטה והכרחית של מדריכות משפחות-הימנעו מביקורת ככל יכולתכם. השאלה "כיצד ניתן לחנך ללא ביקורת"?! יכולה להישאר פתוחה. לאחר שתעקבו ותבינו אלו השפעות יש להימנעות מביקורת על האוירה במשפחה תוכלו לחפש דרך התבטאות שמביעה אי הסכמה אך אינה מבטלת את היכולת שבני הנוער ביטאו.