נושאים רבים שאינם מורכבים עבור בני זוג לפני לידת הילד הראשון נעשים קונפליקטואלים הן במהלך החיים כבני זוג טרם לידת הילדים והן בתחום ההורי כמה חודשים לאחר לידת הילד/ה הראשונים. היחס של כל אחד מבני הזוג אל נורמות שראה במשפחת המוצא שלו והתייחסות אל הנורמות כאל הכרח או הבחירה ה"טובה ביותר" מקשה לעתים על כל אחד מבני הזוג להבין את רעהו. הפערים בין דעות בני זוג לגבי " איך צריך להתנהג"?! מעוררים קושי גדול מכמה סיבות: זהו שלב של מאבק כוח בין בני זוג, פער הדעות מקשה על בני הזוג להבין שמאבק הכוח אינו קשור בהכרח לתוכן אלא מבטא מצב רגשי בין בני הזוג. הצורך להכיר איש את כוחו ביחסים הזוגיים מעודד עיסוק בפערים יותר מעיסוק במשותף.
קושי לשנות הרגלים הוא דבר ידוע ומוכר, תינוק מחייב שינוי הרגלים מתמשך ובעיקר שינוי סדר העדיפויות מניהול עצמי או זוגי של זמן השינה, האכילה, הפנאי או יחסים להעדר יכולת לתכנן זמנים כלל ובהמשך לתכנון חלקי. הקושי הכרוך במעבר כזה גורם פעמים רבות להאשמת בן או בת הזוג בעיפות המצטברת ובתסכול. אין אלו דברים חדשים אך לא ניתן להתכונן רגשית למצבים כאלו, ניתן לחשוב על התארגנות מעשית ותודעתית. מעשית היא זו המצמצמת קשיים כמו אדם שלישי שיעשה חלק מעבודות הבית, תודעתית יכולה להיות הכנת חברים לצמצום היקף מפגשים וניהול היחסים בטלפון. העיקר הוא לנסות לצמצם טענות ולראות את הקשיים של האחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה