שקרים והסתרות בין מבוגרים לילדים במשפחה-הדרכת הורים

דפוס של הסתרות בתוך המשפחה יכול להיות מסר מבלבל עבור ילדים ובני נוער. זהו דפוס שמוביל לחוסר הבחנה בין שקר לבין הסתרה. גם כאשר ההסתרה נובעת מצורך הגיוני לשמור על פרטיות ומאפשרות שהמידע לא יועיל לילד אלא יעורר מתחים מיותרים מוטב להפנות תשומת לב להעברת מידע דרך סיפור (בגיל הרך) או הסבר על צורך בפרטיות לפני שמוצאים פיתרון קל כמו לספר שהיינו אצל חברים.

כשאנו אומרים לילד "זה ענייני האישי" או "איני יכולה לשתף אותך בעניין" האינטונציה ושפת הגוף משפיעים לא פחות מהמילים. קשה לנו לחשוב כהורים לילדים בגילאים בין שלוש לעשר על מצב הפוך שבו נשמע תשובה דומה מילדינו. הבעיה היא שילדים מאמצים את הדפוס לרוב לקראת גיל ההתבגרות או במהלכו והורים מאשימים אותם בטעות בשקר.

ילדים שנוטים לשקר עושים זאת מחשש ומפחד מתגובת הסובבים. חלקם חושבים שהאמת אינה בהכרח ערך כה חשוב, ואם המבוגרים המשמעותיים אינם אומרים אמת, גם לי יש לגיטימציה לשקר. אחרים מאמינים שאם מודאגת תוסיף מתח לחוויה החשובה והחדשה שלהם. 

העדר ביטויי שמחה במשפחה-הדרכת הורים

הצילום שלפננו מציג משפחה אידאלית, לבושה בבגדים חגיגים המתאימים לצילום מבוים אצל צלם מקצועי. העדר צבעים, שחור ולבן צורת הישיבה, דרך ההסתכלות אל המצלמה כולם מספרים לנו על הנורמות שהיו נהוגות לפני כמה עשרות שנים.
לנורמות אלו יש ביטוי נוסף בערכי התקופה העולה דרך הצילום. נוכחות ההורים חזקה יותר משל הילדים. למבוגרים יש קדימות. לו הייתה לילדים קדימות היו מעמידים אותם בגובה שווה בעזרת כיסא או מחזיקים אותם עח הידיים כדי לבטא קרבה. מאחר שהצילומים היו מעטים באותה תקופה יחסית לתקופתנו ההבעות קפואות, אין חיוכים או ביטוי רגש, המבט אל המצלמה ישיר. נדמה לפי הצילום שבמשפחה זו חסרה שמחה, סביר להניח שאין לדעת מה המצב האמיתי שכן הנורמות המחייבות מראה מכובד לא מאפשרות לשמחה אם קימת להתבטא.

תהליכים המתרחשים במסגרת הדרכת הורים

משפחות שפונות להנחיה משפחתית או להדרכת הורים מרגישות רמת מתח גבוהה בין בני המשפחה, דברים לא מסתדרים למרות כוונות טובות ועצות של חברות שעברו תקופות קשות, הפחד מהתפרקות המשפחה הוא לעתים המניע לפנייה.

לכן תפקידו של איש המקצוע: מטפל זוגי, יועץ או מנחה משפחה הוא להזיז את בני המשפחה מתפקידים שלקחו על עצמם. תפקידים שבהם נוח ובטוח, לעתים אלו תפקידים שהיו נחוצים בשלב קודם של החיים המשפחתיים ונעשו פחות רלוונטיים, .הביטחון הזמני שהתפקיד נותן אינו מבטל את הרגשת הקורבן או הטינה כלפי אחרים, במיוחד אם תפקידם אינו נראה בשטח או נתפס קל יחסית .

המח

שלב הצמיחה האישית אצל זוגות והשתלבותה של הדרכת הורים בתהליך

פנייה מזוגיות לצמיחה אישית היא אחד השלבים בהתפתחות של זוגיות בריאה. ההבנה המתפתחת שבן או בת הזוג לא יכולים לפתור את כל הבעיות יכולה להביא למבנה יציב הכולל, פיתוח עצמיות, ביטחון ומודעות לכוחות. במצב כזה מנסה כל אחד מבני הזוג ליצור אוטונומיה שאינה פועלת באופן הקשור לבן הזוג. זו ההזדמנות לחוש יכולות ביטוי עצמי בסביבה שמחוץ לבית באופן שאינו מאיים על בן הזוג האחר. מצב כזה מייצר תנאים לחוויה חדשה בזוגיות. 

חלק מהמצבים המוגדרים "עצמאות" ו"תלות" אינם לוקחים בחשבון מעורבות של ילדים, (דבר שאינו קיים במידה כה רבה בדיאלקטיקות האחרות), בכל זוג אחד עצמאי יחסית לאחר בתחומים מסוימים ותלותי יותר בתחומים אחרים. לא תמיד מודעים בני הזוג למעברים הללו אלא חווים רק את המצב הקשה להם שהוא לרוב חווית התלות. העצמיות נעשית לתחושת עצמאות מובהקת מחוץ לגבולות המשפחה. ומשליכה לטובה במובנים הרגשיים והנפשיים על הרגשת העצמאות והאיזון בין בני הזוג.

הצעות לחשיבה מחדש על מושגים ביחסים בין בני משפחה

משפחות הן תחום חדש יחסית בעולם הטיפול, לכן המושגים שחוזרים ועולים בהקשר של עבודה עם משפחות כגון "הדרכת הורים", " "טיפול זוגי", "טיפול משפחתי", "ייעוץ זוגי" ועוד, עוסקים כולם ביכולת של המשפחה כתא וכפרטים להרגיש חשוף לגורמים מקצועיים כאשר

אין ביכולתם להתמודד עם לחצים פנימיים הקשורים במערכות היחסים בינהם או עם קושי של אחד מהם.

התחומים הקשורים בהבנת העולם המשפחתי הולכים ומתרחבים אך למרות ההבנה המתגברת כי לא ניתן להפריד בין מצבו האישי של הפרט לדינמיקה המשפחתית מתקשים אנשים רבים לקבל עזרה בחיי המשפחה, התרבות של חלק מהמשפחות מתייחסת לחוסן המשפחתי כתוצאה של שמירת פרטיות. אזור מוגן וסגור בפני העולם החיצון.

לכן עבורי המושג ליווי משפחתי נושא קונוטציה חיובית ומתאים יותר לסגנון עבודה שבו מידת ההתערבות תלויה בבני המשפחה. לא תמיד דרוש ליווי משפחתי עקב קשיים, לעתים שאלות וספקות שהורים עסוקים בהם יכולות לקבל מענה על ידי מעקב ארוך טווח שמתבצע בתחומי הקיום הטבעיים של הילד ולא בהכרח בחדר הטיפולים.

הדרכת הורים לילדים עם קשיי קשב וריכוז

התפקוד האקדמי נחשב הבעיה המרכזית של ילדים ובוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז. זאת משום שבעולם המודרני קשה למצוא ערוצי הצלחה שאינם דורשים תעודות אקדמיות כולל תחומי האמנויות והיצירה. זהו הרקע לקשיים הרגשיים של הורים לילדים הסובלים מקשיים אלו. העולם התפקודי כמו יכולת עמידה בזמנים, ארגון זמן, עמידה במשימות וסיום פרויקטים ואפילו חברות אף הם תחומים שעלולים להיפגע עקב הפרעות קשב וריכוז.

הבשורה הטובה להורים המתקשים לראות את ילדם מתוסכל מהשגיו למרות כל השקעת הזמן, רמת האינטיליגנציה שלו וההשקעה שלהם היא שאצל חלק מהילדים הדברים משתנים עם הזמן, מבחינת מידת ההשפעה של הפרעה זו על חייהם והתנהגותם.

הדרכת הורים בתחום נוגעת לתחומים הרגשיים והלימודיים כאחד, בתחומים הרגשיים מוטב שהורים ידגישו את היכולות והחוזקות של הילד/ה ויאמינו בחשיבותן עבורו כמיטב יכולתם.

בתחומים הלימודיים יש נושאים שהורים יכולים לסייע בהם לילדים המעוניינים בעזרה בלי שיעשו המורה השני של ילדם.

מצבים שמדריך הורים צריך לבקש הסכמה בהדרכת הורים

מפגשים מסוימים בהדרכת הורים דומים למפגשים טיפוליים. מעקב של הורה אחר התהליך יכול להיות מוגדר כמו כתיבת סיפור מרובה טיוטות. הניסוחים משתנים ואף חלק מהמוטיבים אך הסיפור המרכזי קבוע. לעתים חוסר אמון מופיע בטיוטה הראשונה כסיבה לצורך בהדרכה כשהתוכן נראה משני, אלא שאי אמון בנושא אחד יכול להעיד על אי אמון בנושא אחר או בין דמויות אחרות במשפחה. החלק החשוב בתהליכים כאלו לדעתי הוא היכולת לכאוב ולהודות בכך. הורים שמתקשים לותר על כבודם בעיני ילדם מקשים עליו לשתף בכאבו. 

דוגמה לטכסט סמוי הנמצא במפגשים בין מנחה הורים לזוגות המגיעים אליו היא בגידה.

נושאי הייעוץ והטיפול הזוגי והמשפחתי מוגדרים לרוב על ידי בני הזוג הפונים להנחיה. כמו רוב אנשי המקצוע יש למנחה הורים היכולת לשער סיפורים שנמצאים ברקע היחסים מתוך ניסיונו אך מוטב שלא יעסוק בהם  כל עוד העבודה עם בני הזוג מתקדמת. אלא שנושאים לא פתורים בין בני הזוג או מתח חוזר ביחסים עם הילד שבגללו פנו נרמזים בלי תכנון. 

תפקידו של מדריך ההורים הוא לייצב את הרגשת המוגנות ולשאול רשות אם חשב להיכנס לנושא שלא הוצג בפניו.