העברה בינדורית של תפקוד בריא והקריטריונים בהדרכת הורים

 הצילום של הרכב הנשפנים הוא רק מטאפורה לאופן שבו מוטב שמשפחה תוכל לתפקד מפעם לפעם, אין איש מצפה שבני משפחה יהיו מכוונים לפעול בתאום כמו זה הנדרש מנגנים כל הזמן,
חלק מהיכולת לתפקוד משפחתי בריא נבחנת במצבים בהם דרוש תפקוד הכולל תאום, בין אם עקב בעיה כמו מחלת אחד מבני המשפחה או ארגון חגים ושמחות, חווית היחד המשפחתית כוללת צרכים רגשיים ותפקודיים. היא נוצרת בעקבות חוויות יום יום, ארועים חויתיים, קשר למשפחה מורחבת או קשר בין דורות במשפחה.
אחת הסיבות המהותיות לארגון קשרים דמויי הרכב נגינה בין בני משפחה הוא העברה בינדורית. רוב האנשים יכולים ליצור משפחות בריאות ומתפקדות אם הם חוו זאת כילדים.

יחסים זוגיים כחלק מאמירה חברתית

אפשר להגדיר 4 טיפוסים של מערכות יחסים בין זוגות בעזרת התמונה. אם מחלקים את התמונה מימין לשמאל לפנינו זוג לוחץ ידיים, כנראה שלב הכרות ראשון, זוג שהיה מעורב בהכרותם וחלוקת התפקידים בינהם היא מעורבות של האישה והעדר כל עניין מצד הגבר (שיושב על כיסא וכל שפת הגוף שלו אומרת שעמום, זוג חסר סבלנות, האישה בוחנת את השעון והגבר בעמידה מתוחה וזוג שרוקד. מצב האחרונים מרשים יחסית, הם נראים פעילים וריקוד מזוהה עם שמחה אלא שכל אחד מהם רוקד לבד. האם סדרת התמונות הזו היא ביקורת על פוטנציאל נמוך בתקשורת בין זוגות?
הבט אחר שיש בסגנונות הזוגיות שבתמונה הוא רשמיות, אפילו הזוג הרוקד לבוש בצורה ייצוגית, שפת הגוף של כל הזוגות מוחזקת, האמירה הגופנית שלהם היא " תראו אותנו"

להתערב או לא להתערב בהתפתחות הילד-הדרכת הורים

בצילום שלושה מצבים של התפתחות שיווי המשקל כפי שהוא מתהווה במצבי ישיבה. הילדה מימין עדיין זקוקה ליד אחת על הרצפה, האינטיליגנציה הגופנית שלה מצוינת, היא מפנה את כפות הרגליים אל מרכז הגוף דבר שיעזור ליציבתה, האם כדאי להוריה של הילדה משמאל שנזקקת לשתי הידיים לאיזון היציבה ומפנה את כפות הרגליים כלפי חוץ "לתקן" את הכיוון שבחרה?
התשובה אינה חד משמעית, אם עושים זאת כמשחק ניתן לבדוק אם היא מוכנה להפנים זאת, לצורך המשחק מניעים קלות את הרגליים ומניחים. סביר שהיא תחזיר אותן לנטייה החוצה ואין משמעות הדבר שנטייה כלפי חוץ אינה טובה, יתכן שאחרי מספר פעמים שבהן "נתקן" את הכיוון ונעזוב היא תשחק עם כיווני כפות הרגליים וגופה ידע אם היא זקוקה יותר לתמיכה מאחור (שבה היא בחרה בהטיית הרגליים החוצה ו"פוינט חזק של האצבעות) או לתמיכה מלפנים שאותה מדגימה נפלא הילדה מימין כשהיא מניעה את הגוף מעט לפנים נוסף להפניית הרגליים אל מרכז הגוף.

קשיי התמודדות של הורים עם חשיפת ילדים למדיה ולאלימות שבה

במוחם של אנשים בעולם המודרני עולות מחשבות על סכנות מסוגים שונים המצפות לילדיהם, החל מהימצאות בארוע טרור וכלה בהתעללות פיסית ונפשית בבתי ספר תיכוניים. כל אלו נמצאים ברמה המודעת.

ברמה הפחות מודעת נמצא עולם שלם של השפעות שאינן מטיבות עם נפשם של ילדים צעירים ולכל אחד רשימה משלו.

הספרות הקלאסית כמו אגדות האחים גרים חשפה ילדים לאלימות אך ללא המחשות ובשליטת ההורים, היום המדיה אינה בשליטת ההורים משום שהטלויזיה מציגה אלימות ומרגילה ילדים אליה

הדרכת הורים לצורך התגברות על משברים בחיים ובזוגיות

בכל שלב של שינויים במשפחה חלק מהאיזון הקיים מתערער ומתייצב מחדש. בין אם מדובר בארועים משמחים כמו לידת ילד, ארועים מצערים כמו מחלת סבא או סבתא, בעיות במקום העבודה ועוד, היכולת של בני זוג לדלג מעל למחלוקות ולאזור כוחות משותפים בונה את תהליך התפתחות המשפחה לטווחים ארוכים. זוגות שמתקשים לפעול יחד או שאינם את החשיבות של עשייה משותפת, לעתים משום שאינם רואים משברים כאלו כחלק ממעגל החיים, מוטב שיעזרו בהדרכת הורים, ייעוץ זוגי או כל גורם מקצועי המקובל על שניהם.

אחת הבעיות הרווחות במצבי משבר מהסוג שתואר כאן היא הקושי לארגן זמן, לכן פנייה לגורם שלכאורה גוזל זמן כמו מדריך הורים אינה בין הרצונות המובילים של בני זוג במצב משברי.

מאחר שחלק מעבודתו של איש המקצוע קשורה בארגון זמן כדאי לזכור שקשיי ארגון הזמן בתחילת המפגשים איתו הם קצרי טווח ואילו העזרה שביכולתו לתת יכולה לשמש לטווח ארוך.

טעויות בהבנת המציאות אצל ילדים-הדרכת הורים

 "לג'ירף יש צואר ארוך,
הוא יכול לראות אוטובוס לפני
שהוא יוצא ושמש לפני שהיא זורחת
כל מה
שאנחנו
רואים,
הג'ירף
רואה
לפנינו"

כתב יונתן גפן, פורסם בספר, הכבש השישה עשר, הוצאת דביר


השאלה המתבקשת:" האם לתקן טעויות מסוג זה בהבנת המציאות"? יכולה לקבל כמה תשובות:

1. לא ולא!!!
2. תלוי בגיל
3. הכול קשור בסגנון התיקון ובמטרתו, אין סיבה למהר ולתקן, מוטב להבין מה המשאלה הפנימית של הילד שיצר לעצמו "טעות כזו" האם זו אכן טעות?

שינויים בסגנון הורות ושימוש בסיפורי ילדות בהדרכת הורים

אנשים רבים מארגנים מידע באמצעות סיפורים. במיוחד כשיש צורך באמצעי לארגון תכנים מן הילדות וההתבגרות לצורך תקשורתי בין אדם למחשבתו או בינו לבין חברו. התפקוד כהורה מתבסס לעתים על הבנות חדשות ביחס להורות דרך זכרונות וסיפורי ילדות. זאת משום שתפקוד הורי מעלה זכרונות מגוונים. מקצתם מגדיר את סגנון ההורות ומקצתם מעורר דילמות. לעתים מגלה המתבונן דרך כתיבתו או סיפורו כי דגם ההורות שהופנם בו כילד מקבע את סגנון ההורות שלו עצמו. פרוק הדגמים האלו דרך סיפורם מאפשר להורה שהגיע להדרכת הורים לבדוק מחדש רעיונות ותגובות של סגנון ההורות שלו. לעתים משמש החומר הזה למבט חדש על יחסיו עם הוריו ולעתים לגיוון ושינוי סגנון ההורות המוטבע בו.

קשרים סמויים בין תסכול בזוגיות לבעיות בתקשורת עם ילדים

ריקנות, חוסר שלמות, ציפיות רומנטיות, תלות, אכזבות, רעיונות, זוהי רשימה קצרה לסיבות לא רלונטיות שמפעילות אנשים רבים במערכת יחסים זוגית ובמיוחד כזו שיש בה ילדים.

מבלי לשים לב מפנים הורים לא מעטים את התסכול מבן או בת הזוג כלפי הילדים, בין אם על ידי יצירת "קשר זוגי" במובן הרגשי עם אחד הילדים או על ידי ביטוי התסכול מהילד או הילדה.

הדרכת הורים מיועדת פעמים רבות לפרק את הקשרים הפחות נראים והיותר מזיקים בין הורה אחד לילד אחד מסוג זה ולהפנות את ההדרכה ליחסים בין ההורים.

מובן שיש סיבות נוספות שבהן דרושה הדרכת הורים אך ברובן חוזק הזוגיות הוא הדרך לארגן תנאים שבהם יקבלו הילדים את מה שחסר לתפקוד טוב ולהתפתחות.

התמודדות הורים לילדים בגיל ההתבגרות עם לחץ חברתי שילדיהם נמצאים בו

יחסים בין הורים לילדים נבנים במשך שנים על בסיס תפקיד ההורים להיות אחראים ולדאוג לצרכי הילדים. תפקיד הילדים היה בעבר מתן כבוד ושמירת המשכיות המשפחה. בעולם המודרני ערכים אלו הולכים ונעלמים, מערכות היחסים הולכות ומקבלות אופי חד כיווני שבו אין בהירות מהו תפקיד הילדים.

מובן שיש מסרים שאינם נאמרים כמו ציפיות ההורה להצלחות של ילדיו בתחומים אקדמאים וקיום נורמות שאהב ההורה במשפחת המוצא שלו. אלו אינן מספיקות לטיפוח הדדיות ודיאלוג פתוח. כאשר חסר דיאלוג פתוח וגלוי בין הורים לילדים הקושי להתמודד יחד עם לחצים מהחברה ומהעולם הסובב אותנו גדל.

איש לא מכין הורים לדיאלוג פתוח ולניהולו, מובן שפתיחות אינה אפשרית רק כשהילדים מרגישים חשופים ומאוימים.

אלו הן חלק מהסיבות לקשיים שהורים רבים מתמודדים איתן כאשר בגיל ההתבגורת הם מבינים שילדיהם מסתירים מהם את רגשותיהם, הן כלפיהם והן כלפי גורמים בעולמם הפרטי. ילדים בגיל ההתבגרות חשופים ללחץ חברתי יותר מאשר בגילים אחרים. מצב של לחץ חברתי גורם לאנשים לחשוש מלומר את האמת, כולנו חשופים ללחצים חברתיים, ילדים ובני נוער מתקשים להבחין בין הצורך שלהם בשייכות לבין הפחד מחריגות. בני נוער לומדים כללים חברתיים מהר יותר משהם מודעים להם ואין ביכולתם להבין את השפעתם עליהם. אחת האפשרויות לטפח תקשורת היא לאפשר לבני נוער להכיר את רגשות ההורים באזורים שלא קל להורה להיפתח לגביהם.

התנהגות מרצה או חסרת שליטה עצמית אצל ילדים

קשה להבדיל בין נטיית התנהגות שמקורה בדוגמה של ההורים לכזו שמקורה בשלב התפתחות או צורך אישיותי. הצורך להבדיל מתעורר כאשר התנהגות הילדים קשה לסביבתם כגון: דיבור שאינו מכבד מבוגרים, אי שקט כללי, חוסר תשומת לב לסביבה ועוד.
ילדים נוחים לסביבתם סובלים לעתים לא פחות מאלו שאינם נוחים. הם אינם מודעים לחשש ממשוב שלילי מהסביבה שהוא פעמים רבות הרקע להתנהגות המרצה.
ההבדלה שהוצגה בתחילת הדברים יכולה לסייע להורה שרוצה להקל על ילד/ה הנמצאים באחד מהקצוות. הקושי להימצא באחד מהקצוות קשור בתגובתיות מוגזמת של הסביבה ובהרגשה שהדברים קורים גם כשאני, הילד מכוון את עצמי לשליטה עצמית

התמודדות עם מאבקי כוח בזוגיות-הדרכת הורים

בני זוג רבים חשים אכזבה כאשר האדם שנראה מי שבין אותם יותר מכל זוהר ומקסים מתחיל להקשות על חייהם. אחד הקשיים שרוב הזוגות חווים הם מאבקי כוח. לו ידעו שזה יכול להיות שלב חולף היו מקבלים אותו ביתר קלות.

שלב מאבק הכוחות מגיע לאחר שלב ההתאהבות ושלב האהבה.

מרכיבים של מאבקי כוח יכולים להתבטא במעברים מהירים בין קרבה ומרחק ובהרגשה של אחד מבני הזוג שהאחר חזק יותר ביכולתו לקבוע את המעברים. ביטויים אחרים הם שליטה בכסף או הרגשה שמי שמרויח יותר חזק יותר. שימוש בשליטה בכסף עלול להכניס אנשים לקיבעון וסביר שהיה חלק מנורמות שהובאו ממשפחות המוצא. הבדלים "תרבותיים" בסגנון גידול הילדים מקבלים אופי של מאבק בין בני הזוג כאשר כל אחד מהם משוכנע שהאחר טועה.

שלב זה מסייע לצאת מפנטזיות ומבטא חוסר רצון לתת הכול. בני הזוג רבים על אותם נושאים שקודם משכו אותם זה לזה. אחת מהמטרות של הדרכת הורים וייעוץ זוגי היא ללמוד איך לריב, חשוב לא לדרדר את המצב ולא להיכנס לעלבונות קשים רק כדי לנצח. התעלמות או התנתקות במהלך ויכוח לא מקדמים את המאבק.

דרכים רבות להביע אהבה

"בנקיק נסתר בצוקים אילה שותה מים", "אילה מה לי ולה אלא אהבתי"

כך כתבה חברתי דבורית בן שאול על הציור שבתמונה כשציטטה משפטים משיר של יונה וולך

שקרים והסתרות בין מבוגרים לילדים במשפחה-הדרכת הורים

דפוס של הסתרות בתוך המשפחה יכול להיות מסר מבלבל עבור ילדים ובני נוער. זהו דפוס שמוביל לחוסר הבחנה בין שקר לבין הסתרה. גם כאשר ההסתרה נובעת מצורך הגיוני לשמור על פרטיות ומאפשרות שהמידע לא יועיל לילד אלא יעורר מתחים מיותרים מוטב להפנות תשומת לב להעברת מידע דרך סיפור (בגיל הרך) או הסבר על צורך בפרטיות לפני שמוצאים פיתרון קל כמו לספר שהיינו אצל חברים.

כשאנו אומרים לילד "זה ענייני האישי" או "איני יכולה לשתף אותך בעניין" האינטונציה ושפת הגוף משפיעים לא פחות מהמילים. קשה לנו לחשוב כהורים לילדים בגילאים בין שלוש לעשר על מצב הפוך שבו נשמע תשובה דומה מילדינו. הבעיה היא שילדים מאמצים את הדפוס לרוב לקראת גיל ההתבגרות או במהלכו והורים מאשימים אותם בטעות בשקר.

ילדים שנוטים לשקר עושים זאת מחשש ומפחד מתגובת הסובבים. חלקם חושבים שהאמת אינה בהכרח ערך כה חשוב, ואם המבוגרים המשמעותיים אינם אומרים אמת, גם לי יש לגיטימציה לשקר. אחרים מאמינים שאם מודאגת תוסיף מתח לחוויה החשובה והחדשה שלהם. 

העדר ביטויי שמחה במשפחה-הדרכת הורים

הצילום שלפננו מציג משפחה אידאלית, לבושה בבגדים חגיגים המתאימים לצילום מבוים אצל צלם מקצועי. העדר צבעים, שחור ולבן צורת הישיבה, דרך ההסתכלות אל המצלמה כולם מספרים לנו על הנורמות שהיו נהוגות לפני כמה עשרות שנים.
לנורמות אלו יש ביטוי נוסף בערכי התקופה העולה דרך הצילום. נוכחות ההורים חזקה יותר משל הילדים. למבוגרים יש קדימות. לו הייתה לילדים קדימות היו מעמידים אותם בגובה שווה בעזרת כיסא או מחזיקים אותם עח הידיים כדי לבטא קרבה. מאחר שהצילומים היו מעטים באותה תקופה יחסית לתקופתנו ההבעות קפואות, אין חיוכים או ביטוי רגש, המבט אל המצלמה ישיר. נדמה לפי הצילום שבמשפחה זו חסרה שמחה, סביר להניח שאין לדעת מה המצב האמיתי שכן הנורמות המחייבות מראה מכובד לא מאפשרות לשמחה אם קימת להתבטא.

תהליכים המתרחשים במסגרת הדרכת הורים

משפחות שפונות להנחיה משפחתית או להדרכת הורים מרגישות רמת מתח גבוהה בין בני המשפחה, דברים לא מסתדרים למרות כוונות טובות ועצות של חברות שעברו תקופות קשות, הפחד מהתפרקות המשפחה הוא לעתים המניע לפנייה.

לכן תפקידו של איש המקצוע: מטפל זוגי, יועץ או מנחה משפחה הוא להזיז את בני המשפחה מתפקידים שלקחו על עצמם. תפקידים שבהם נוח ובטוח, לעתים אלו תפקידים שהיו נחוצים בשלב קודם של החיים המשפחתיים ונעשו פחות רלוונטיים, .הביטחון הזמני שהתפקיד נותן אינו מבטל את הרגשת הקורבן או הטינה כלפי אחרים, במיוחד אם תפקידם אינו נראה בשטח או נתפס קל יחסית .

המח

שלב הצמיחה האישית אצל זוגות והשתלבותה של הדרכת הורים בתהליך

פנייה מזוגיות לצמיחה אישית היא אחד השלבים בהתפתחות של זוגיות בריאה. ההבנה המתפתחת שבן או בת הזוג לא יכולים לפתור את כל הבעיות יכולה להביא למבנה יציב הכולל, פיתוח עצמיות, ביטחון ומודעות לכוחות. במצב כזה מנסה כל אחד מבני הזוג ליצור אוטונומיה שאינה פועלת באופן הקשור לבן הזוג. זו ההזדמנות לחוש יכולות ביטוי עצמי בסביבה שמחוץ לבית באופן שאינו מאיים על בן הזוג האחר. מצב כזה מייצר תנאים לחוויה חדשה בזוגיות. 

חלק מהמצבים המוגדרים "עצמאות" ו"תלות" אינם לוקחים בחשבון מעורבות של ילדים, (דבר שאינו קיים במידה כה רבה בדיאלקטיקות האחרות), בכל זוג אחד עצמאי יחסית לאחר בתחומים מסוימים ותלותי יותר בתחומים אחרים. לא תמיד מודעים בני הזוג למעברים הללו אלא חווים רק את המצב הקשה להם שהוא לרוב חווית התלות. העצמיות נעשית לתחושת עצמאות מובהקת מחוץ לגבולות המשפחה. ומשליכה לטובה במובנים הרגשיים והנפשיים על הרגשת העצמאות והאיזון בין בני הזוג.

הצעות לחשיבה מחדש על מושגים ביחסים בין בני משפחה

משפחות הן תחום חדש יחסית בעולם הטיפול, לכן המושגים שחוזרים ועולים בהקשר של עבודה עם משפחות כגון "הדרכת הורים", " "טיפול זוגי", "טיפול משפחתי", "ייעוץ זוגי" ועוד, עוסקים כולם ביכולת של המשפחה כתא וכפרטים להרגיש חשוף לגורמים מקצועיים כאשר

אין ביכולתם להתמודד עם לחצים פנימיים הקשורים במערכות היחסים בינהם או עם קושי של אחד מהם.

התחומים הקשורים בהבנת העולם המשפחתי הולכים ומתרחבים אך למרות ההבנה המתגברת כי לא ניתן להפריד בין מצבו האישי של הפרט לדינמיקה המשפחתית מתקשים אנשים רבים לקבל עזרה בחיי המשפחה, התרבות של חלק מהמשפחות מתייחסת לחוסן המשפחתי כתוצאה של שמירת פרטיות. אזור מוגן וסגור בפני העולם החיצון.

לכן עבורי המושג ליווי משפחתי נושא קונוטציה חיובית ומתאים יותר לסגנון עבודה שבו מידת ההתערבות תלויה בבני המשפחה. לא תמיד דרוש ליווי משפחתי עקב קשיים, לעתים שאלות וספקות שהורים עסוקים בהם יכולות לקבל מענה על ידי מעקב ארוך טווח שמתבצע בתחומי הקיום הטבעיים של הילד ולא בהכרח בחדר הטיפולים.

הדרכת הורים לילדים עם קשיי קשב וריכוז

התפקוד האקדמי נחשב הבעיה המרכזית של ילדים ובוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז. זאת משום שבעולם המודרני קשה למצוא ערוצי הצלחה שאינם דורשים תעודות אקדמיות כולל תחומי האמנויות והיצירה. זהו הרקע לקשיים הרגשיים של הורים לילדים הסובלים מקשיים אלו. העולם התפקודי כמו יכולת עמידה בזמנים, ארגון זמן, עמידה במשימות וסיום פרויקטים ואפילו חברות אף הם תחומים שעלולים להיפגע עקב הפרעות קשב וריכוז.

הבשורה הטובה להורים המתקשים לראות את ילדם מתוסכל מהשגיו למרות כל השקעת הזמן, רמת האינטיליגנציה שלו וההשקעה שלהם היא שאצל חלק מהילדים הדברים משתנים עם הזמן, מבחינת מידת ההשפעה של הפרעה זו על חייהם והתנהגותם.

הדרכת הורים בתחום נוגעת לתחומים הרגשיים והלימודיים כאחד, בתחומים הרגשיים מוטב שהורים ידגישו את היכולות והחוזקות של הילד/ה ויאמינו בחשיבותן עבורו כמיטב יכולתם.

בתחומים הלימודיים יש נושאים שהורים יכולים לסייע בהם לילדים המעוניינים בעזרה בלי שיעשו המורה השני של ילדם.

מצבים שמדריך הורים צריך לבקש הסכמה בהדרכת הורים

מפגשים מסוימים בהדרכת הורים דומים למפגשים טיפוליים. מעקב של הורה אחר התהליך יכול להיות מוגדר כמו כתיבת סיפור מרובה טיוטות. הניסוחים משתנים ואף חלק מהמוטיבים אך הסיפור המרכזי קבוע. לעתים חוסר אמון מופיע בטיוטה הראשונה כסיבה לצורך בהדרכה כשהתוכן נראה משני, אלא שאי אמון בנושא אחד יכול להעיד על אי אמון בנושא אחר או בין דמויות אחרות במשפחה. החלק החשוב בתהליכים כאלו לדעתי הוא היכולת לכאוב ולהודות בכך. הורים שמתקשים לותר על כבודם בעיני ילדם מקשים עליו לשתף בכאבו. 

דוגמה לטכסט סמוי הנמצא במפגשים בין מנחה הורים לזוגות המגיעים אליו היא בגידה.

נושאי הייעוץ והטיפול הזוגי והמשפחתי מוגדרים לרוב על ידי בני הזוג הפונים להנחיה. כמו רוב אנשי המקצוע יש למנחה הורים היכולת לשער סיפורים שנמצאים ברקע היחסים מתוך ניסיונו אך מוטב שלא יעסוק בהם  כל עוד העבודה עם בני הזוג מתקדמת. אלא שנושאים לא פתורים בין בני הזוג או מתח חוזר ביחסים עם הילד שבגללו פנו נרמזים בלי תכנון. 

תפקידו של מדריך ההורים הוא לייצב את הרגשת המוגנות ולשאול רשות אם חשב להיכנס לנושא שלא הוצג בפניו. 

מהי זוגיות בהבטים של הדרכת הורים

הקולאז' המוצג הינו דוגמה ממפגש שבו התבקשו בני זוג לבטא דרך צרוף התמונות ובלי לדבר בינהם את יחסם לזוגיות.
חשוב לציין כי חלק מהבחירות נעשו מטעמים אסתטיים ולא רק מתוך צורך לבטא את היחס לנושא.